מדינת ניו יורק נוקטת צעד תקדימי במאבק המתמשך מול הישיבות החרדיות בעיר: רשות החינוך של המדינה הודיעה לשתי ישיבות בברוקלין על שלילת המימון הציבורי שלהן. המדינה דרשה מכלל הורי התלמידים למצוא מוסדות לימוד חלופיים עד 1 ביולי. הסיבה: אי-עמידה בדרישות ללימודי ליבה, הכוללים מקצועות כמו מדעים, מתמטיקה, היסטוריה, גיאוגרפיה, אזרחות, אנגלית ועוד.
הישיבות שנמצאות במוקד הסערה הן "ישיבת בני שמעון ישראל של שופרון", המפעילה שני מוסדות לגילים שונים, ו"תלמוד תורה של קאשוי" בוויליאמסבורג. יחד הן מונות יותר מ-1,000 תלמידים. על פי הרשויות, שני המוסדות לא נענו לדרישות לשיפור תוכניות הלימודים שלהן, וב-11 בפברואר קיבלו הודעה רשמית על נקיטת צעדי אכיפה. כתוצאה מכך, מלבד הפסקת המימון, הישיבות לא יזכו לסבסוד עבור ארוחות, הסעות, ספרי לימוד ושירותים נוספים החל מ-30 ביוני.
החלטת המדינה היא צעד חסר תקדים, על אף שבשנים האחרונות הועלו תלונות רבות מצד בוגרי ישיבות על כך שחינוכם התרכז כמעט אך ורק בלימודי קודש, והשאיר אותם לא מוכנים לחיים מחוץ לקהילה. בעקבות סדרות כתבות תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" בשנת 2022, פקחי חינוך של העירייה מצאו כי 18 ישיבות, שממומנות על ידי כספי ציבור, עוברות על החוק בכך שהן לא מצליחות לספק חינוך "שווה ערך מהותי" לזה המוצע בבתי ספר ציבוריים.
מרבית המוסדות שנמצאו כלא עומדים בסטנדרטים בחרו להיכנס לתהליך שיפור. שתי הישיבות הללו בוויליאמסבורג, לעומת זאת, סירבו לשתף פעולה, מה שהוביל לסנקציות החריגות. הישיבות מסרו בתגובה למהלך המדינה: "אנחנו לא עושים שום דבר לא חוקי".
מנהיגי הקהילה החרדית בעיר מזהירים כי מדובר בפגיעה חמורה בזכותם של הורים לבחור בחינוך דתי לילדיהם. הם חזרו על הטענה כי "המערכת הישיבתית מספקת חינוך קפדני לא פחות מזה של בתי הספר הציבוריים".
מנגד, ארגונים למען חינוך שוויוני שהובילו קמפיין ממושך נגד המצב הקיים, בירכו על ההחלטה ואמרו כי מדובר בצעד מתבקש וחשוב להבטחת עתידם של תלמידים רבים שאינם מקבלים הכשרה בסיסית במקצועות חיוניים.
הנושא הופך גם לזירת קרב פוליטית בניו יורק, במיוחד לקראת הבחירות לראשות העיר ביוני הקרוב. ראש העיר, אריק אדמס, שנמצא בעיצומה של שערוריית שחיתות ואחוזי התמיכה בו צונחים, הגן בעבר על הישיבות וייאלץ להתמודד עם לחץ גובר מצד תומכים ומתנגדים של החינוך החרדי כאחד.
"הישיבות מעניקות חינוך איכותי שמחבק את ילדינו ובתי ספר אחרים צריכים ללמוד מה עושים בישיבות כדי לשפר את החינוך", אמר אדמס בזמן פרסום תחקירי ה"ניו יורק טיימס". אחד המתמודדים המובילים מול אדמס בבחירות, המבקר העירוני בראד לנדר, לעומת זאת, הביע עמדה תקיפה יותר, והדגיש כי "כל מוסד חינוכי – דתי או לא – מחויב לספק רמת לימודים השווה לזו שבמערכת הציבורית, במיוחד כאשר העיר מחברת אותם לתחבורה ולספרים".
המהלך של רשות החינוך מהווה מסר ברור למוסדות נוספים הנמצאים על הכוונת: שיתוף פעולה עם דרישות המדינה אינו בגדר המלצה – אלא תנאי להמשך פעילותם.
עם זאת, המאבק על עתיד החינוך החרדי בניו יורק רחוק מלהסתיים. ארגון PEARLS, הפועל למען חופש חינוכי בבתי הספר החרדיים, מנהל מאבק משפטי בטענה שהמדינה חורגת מסמכותה ופוגעת בזכויות ההורים לקבוע את חינוך ילדיהם. בעקבות עתירה שלו בשנת 2023, קבע בית משפט בניו יורק כי המדינה אינה רשאית לכפות על הורים להוציא את ילדיהם ממוסדות חינוך שאינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים, אך ערכאת ערעור הפכה את ההחלטה. כעת, בית המשפט העליון של המדינה צפוי להכריע אם למדינה יש סמכות לאכוף את ההנחיות החדשות.
במקביל, שבוע לפני כניסת ממשל טראמפ החדש לתפקיד, הגיש PEARLS תלונת אפליה נגד סוכנויות החינוך העירוניות והמדינתיות בשם ארבע ישיבות. בתלונה נטען כי צעדי הרגולציה של הסוכנויות פוגעים בעצמאות הישיבות, בין השאר בנוגע לתוכנית הלימודים שלהן ולגיוס עובדי הוראה. "השיטות המפלות הללו ישילו מהישיבות את האופי היהודי המהותי שלהן", נכתב בתלונה.
