ימים ספורים לאחר הפיגוע בשכונת גולדרס גרין בלונדון, שם דקר מוסלמי שני יהודים ופצע אותם באורח קשה, פורסם ב"דיילי מייל" הבריטי טור של יהודי תושב העיר, שתיאר כיצד הותקף בעצמו כמה ימים קודם לכן. הוא כתב על התחושות הקשות ועל המחשבות לעזוב את המדינה בגלל האנטישמיות הגואה.
הכותב, שהזדהה רק בשם מוישה בשל החשש לחייו, סיפר שנקלע לזירת פיגוע הדקירה בשבוע שעבר, וראה את המחבל מועלה לאמבולנס: "ישבתי במכונית וצפיתי בהלם, בכעס ובשברון לב. אשתי התקשרה. היא הייתה מבוהלת לאחר ששמעה את החדשות. רק בלילה שלפני כן, כשחזרה הביתה לגולדרס גרין אחרי בילוי עם חברותיה, נהג המונית אמר בגלוי לשלוש נשים יהודיות שהוא וחברו חולמים להרוג יהודים. זה כמובן רדף אותה. היא הייתה מבוהלת מכך שהנהג יודע כעת את הכתובת שלנו".
שאפיק רחמן, תקף את מוישה
(צילום: שומרים לונדון)
מוישה חשף שגם הוא נפל קורבן לתקיפה אנטישמית בלונדון: "גם אני מכיר את האימה ההולכת וגוברת של האנטישמיות בבריטניה. לפני קצת יותר משבוע הותקפתי פיזית בזמן שניסיתי לבצע את עבודתי. אני עובד כמפקח בנייה, ובזמן שצילמתי את חזיתו של בית בסלאו, אדם צרח שאני 'יהודי מלוכלך' ו'רוצח תינוקות', ושהוא רוצה 'לשבור לי את הלסת המז***ת'".
לדבריו, הוא ניסה לצלם את התוקף, עד שזה העיף את הטלפון מיידיו. "הרגשתי שהוא רוצה לפגוע בי. הוא עזב אותי רק כששכנה התערבה והזהירה שתזמין משטרה", שיחזר מוישה. "לא רציתי לפרסם את דבר התקיפה – אני עדיין משתמש רק בשם הפרטי שלי כי איני רוצה להפוך למטרה – אבל כשהוא לא נעצר גם אחרי ארבעה ימים, פרסמתי את הסרטון ברשתות החברתיות. הסרטון הפך לוויראלי, ובתוך שעות ספורות האיש – שגיליתי ששמו שאפיק רחמן – נעצר. יום לאחר מכן הוא הודה בתקיפה על רקע גזעני ושוחרר בערבות עד למשפטו".
מוישה כתב ב"דיילי מייל" כי הוא לא מרגיש בטוח כיהודי בלונדון: "אם הוא ייכנס לכלא ואם לא, אני לא מרגיש בטוח עוד. איך אפשר, כשהוא רק אדם אחד מתוך אלפים שחולקים שנאה מבחילה כלפי אנשים כמוני? למרבה הצער, אנחנו מרגישים שאירועים כאלה הם בלתי נמנעים בבריטניה של היום. השנאה הולכת ומתגברת מאז מתקפת 7 באוקטובר בישראל. במשך זמן רב היינו קהילה דרוכה, שמביטה מעבר לכתף – אבל עכשיו הרודפים שלנו הגיעו אל הבית כדי לפגוע בנו".
הוא אמר שלמרות תקריות בעבר, עד לאחרונה הוא הרגיש בטוח בגולדרס גרין: "אני חרדי, מה שאומר שאני מזוהה כיהודי. זה אומר שחוויתי אנטישמיות כל חיי. אני עדיין זוכר, בגיל שבע, הולך הביתה עם אבא אחרי שבת כשמישהו זרק עלינו ביצים. היו צועקים לעברנו 'יהודים מלוכלכים' ממכוניות. מאז 7 באוקטובר זה השתנה ל'רוצחי תינוקות'. אבל בגולדרס גרין תמיד היה מקום שבו הרגשתי בטוח. החודשים האחרונים שינו את זה".
3 צפייה בגלריה


מפגינים נגד ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר בזירת הפיגוע
(צילום: Stefan Rousseau/Pool via REUTERS)
לקראת סיום המאמר, תיאר מוישה את תחושותיו: "גולדרס גרין, שבו נמצאים בית הכנסת שלי ובית הספר של ילדיי, הייתה כמו בועה. תמיד ידענו שהעולם בחוץ יכול להיות מעט מסוכן, אבל רק אחרי 7 באוקטובר 2023 זה התחיל להיסגר עלינו. אחרי אותה מתקפה בישראל – הפוגרום החמור ביותר נגד יהודים מאז השואה – כולנו ראינו את החגיגות ברחובות לונדון, וזה שבר משהו בתוכי. מהר מאוד השנאה הזו הגיעה לגולדרס גרין. בתוך ימים ספורים מ-7 באוקטובר, חנות הושחתה ונכתב עליה 'שחררו את פלסטין'. פוסטרים של חטופים נתלשו. זה לא היה מספיק כדי להגיע לכותרות, אבל מספיק כדי להכניס את כולנו לדריכות. לבית הספר של הבנות שלי יש כבר מזמן שערים נעולים, וגם מאבטחים פרטיים. אבל עכשיו אני דואג לבנות שלי כל הזמן".
מוישה כתב כי הוא רוצה שהאיום יוסר: "הצעדות, השנאה ברשת, מה שמטיפים במסגדים, הארס האנטישמי שנלמד בבתי ספר ובאוניברסיטאות – כל עוד נסבול ונקבל את הדברים הללו, פשוט נרדוף אחרי הפיגוע הבא, ואז זה שאחריו. אבל נראה שהממשלה שלנו אפילו לא מסוגלת לקרוא לבעיה בשמה. הם כשלו. יותר מדי זמן ניסיתי לשכנע את עצמי שנהיה בסדר. עכשיו אני יודע שזה לא נכון. כמה חברים כבר מתכננים לעזוב. אחרים, כמוני, טוענים שצריך להישאר. אני שואל את עצמי כל הזמן אם אני נאיבי: הרי אני יודע שהמשפחות שלנו כאן רק כי ידעו מתי לברוח מסכנה. אלא אם משהו ישתנה – באופן דרמטי – אני לא חושב שיש ליהודים עתיד בבריטניה".











