דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על שורת אתגרים וקשיים יחודיים לגרושים במגזר החרדי, במיוחד בגירושים שבהם אחד מבני הזוג גם יצא מהקהילה שבה חי בתקופת הנישואים. על פי הדוח, שהוצג בוועדה לענייני צעירים בראשות חברת הכנסת נעמה לזימי, במקרים אלה יש מצב של מעורבות גבוהה של הקהילה החרדית בסכסוך הגירושים, היות שהיא תופסת את ההורה שעזב את אורח החיים החרדי כאיום על הקהילה והמשפחה, לרבות טענות ללחצים המופעלים על עובדים סוציאליים לסדרי דין שלרוב משתייכים בעצמם לקהילה החרדית.
על פי הדוח, שמביא נתונים מארגון "צעדים" המלווה יצאים בשאלה, 47% מהתיקים של יוצאים בשאלה מגיעים לוועדת תסקירים. זה שיעור גבוה במידה ניכרת מהממוצע, מה שמעיד על כך שסכסוכים כאלה הופכים בקלות ל"סכסוכים בעצימות גבוהה" ומורכבות חריגה. כמו כן, רק 50% מהנשים זכו למשמורת על הילדים. זה נתון נמוך מאוד ביחס למצב בגירושים באופן כללי במדינה.
לא מדובר במקרים בודדים. הארגונים מדווחים על כ-350 משפחות שטופלו לאורך השנים, עם עשרות תיקים פעילים של ניכור הורי קשה ברגע זה. למעשה משרד הרווחה מודה בדוח שאין לו פילוח של "חרדים לשעבר". המשרד מטפל ב-10,400 משפחות בשנה בסוגיות פרידה, אך אינו יודע לומר כמה מהן שייכות לקבוצה הזו, ולכן גם לא מגבש פרוטוקול טיפולי ייעודי.
אבי תפילינסקי, שבעצמו חווה גירושים בתוך קהילה חרדית, סיפר: "בעבר גרתי בביתר עילית וניהלתי את אחת הקהילות החשובות בעיר. במסגרת תפקידי הייתי מעורב בתיקים שהיו מטופלים במחלקת הרווחה של העיר. הייתה פרקטיקה שבמסגרתה היינו מקיימים ישיבות קבועות ושיחות טלפון עם עובדי הרווחה והעובדות הסוציאליות. לישיבות העובדות הסוציאליות היו מביאות את כל המקרים שבאו לפניהן, אנחנו הרבנים היינו נותנים להן הנחיות חד-משמעיות איך לטפל בתיקים והן היו ממלאות את ההנחיות בצייתנות. למיטב ידיעתי, מצב זה נמשך עד היום".
אבי תפילינסקיצילום: באדיבות המצולםא', תושב עיר חרדית אחרת, סיפר: "מחלקת סדרי דין ברווחה בעירייה הייתה אמורה להגיש תסקיר בעניין זמני השהות שלי עם הילדים ומסגרות החינוך שלהם. לאורך כל הדרך ניסו מהקהילה החרדית שעזבתי להתערב בעבודת הרווחה ולתדהמתי באחת מהפגישות המשותפות עם העובדת הסוציאלית היא הזמינה ביוזמתה רב מהקהילה, שלטענתה עובד איתה במקרים רבים, כדי שיהיה בפגישה ויסייע לתהליך. התנגדתי נחרצות ובזכות כך הוא לא השתתף. אני לא יודע מה קרה לאחר מכן, כשהסתיימה הפגישה, אבל אני כן יודע שעזבתי את הקהילה החרדית, פניתי לעזרת המדינה ובסוף אני מקבל את הקהילה החרדית שמנהלת את האירוע במקום שהמדינה תנהל אותו".
ח"כ נעמה לזימיצילום: יואב דודקביץ'ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) אמרה עם קבלת הדוח: "בכל מקום שבו אפשרנו אקסטריטוריה בתוך מדינת ישראל, המוחלשים ביותר הם אלה שמשלמים את המחיר. העסקנות החרדית והמנהיגות הקהילתית שלהם פועלות נגד הציבור שלהם, ציבור שהוא הרבה יותר מורכב ורבגוני מהנהגתו. על המדינה להפסיק לעצום עיניים, להוציא את הסמכות מידי רשויות הנתונות ללחץ פוליטי ולהבטיח שכל הורה וילד יקבלו שירות מיטיב מהמדינה, ולא התנכלות מהקהילה שרודפת אותם ופוגעת בהם במקומות הכי רגישים וקשים".
