בחודש מאי האחרון נערכו חיפושים בבתים של שלושה מוהלים באנטוורפן, בעקבות בריתות מילה שביצעו, היות שהחוק הבלגי דורש תעודות הסמכה רשמיות כדי למול. שלושת המוהלים נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים, כאשר נאסר עליהם להמשיך למול. חבר הפרלמנט הבלגי מיכאל פרייליך, יהודי חרדי, היה אז בוושינגטון וקיים שיח עם גורמים אמריקניים, במסגרת הניסיון לשנות את המצב בארצו. כעת הוא עומד תחת מתקפה.
"התעמתתי עם זה באותה תקופה", אמר פרייליך לעיתון הבלגי "דה סטנדרד". "ביקשתי מהאמריקנים לעזור לנו לחשוב על מסגרת משפטית ראויה, כי ברית מילה היא תופעה שכיחה בארצות הברית. כחבר בקהילה היהודית וכחבר פרלמנט, אני רוצה לחפש פתרונות שיכבדו גם את חופש הדת וגם יעמדו בסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר. בסופו של דבר, זה בדיוק מה שעומד בבסיס: מציאת איזון שישמור באופן מלא על שני העקרונות".
בתחילת השבוע כתב שגריר ארה"ב בבלגיה, ביל ווייט, פוסט ארוך ברשת X שבו קרא להפסיק את "הרדיפה המגוחכת והאנטישמית של שלושה מוהלים יהודים באנטוורפן", כלשונו. ברית מילה פולחנית אינה אסורה בבלגיה, אבל היא מותרת רק על ידי רופא. ווייט אף כינה את שר הבריאות הבלגי, פרנק ונדנברוק, "גס רוח מאוד". בבלגיה קשרו רבים בין פעולותיו של פרייליך לדברי השגריר האמריקני.
חבר הפרלמנט וינסנט ואן קוויקנבורן הגיב בזעם על דרישת שגריר ארצות הברית להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד המוהלים: "אנחנו יכולים לחלוק בדעותינו לגבי סגנונו של טראמפ, זה לא קשור לסגנון. זה קשור להתערבות והפחדה בלבד". הוא דרש מפרייליך תשובות. ואן קוויקנבורן כיהן כשר המשפטים של בלגיה והתפטר מתפקידו באוקטובר 2023 בעקבות פיגוע טרור בבריסל שבו נרצחו שני שבדים, לאחר שהתברר כי המחבל לא גורש מהמדינה ולא הוסגר לתוניסיה למרות בקשתה.
"זה בעייתי במיוחד כאשר פקידים בלגים, כמו מר פרייליך, משתמשים בערוצים פוליטיים זרים כדי להפעיל לחץ על הדיון הבלגי", הגיב חבר הפרלמנט פרדריק דה גוכט בהודעה לעיתונות. "דיונים דמוקרטיים מתנהלים כאן, לא באמצעות התערבות זרה. בלגיה חזקה מספיק כדי לנהל את הדיון הזה בעצמה. הדמוקרטיה שלנו לא זקוקה להתערבות זרה, אבל היא כן זקוקה לדיון פתוח, רגוע ועקרוני במסגרת מדינתנו החוקתית".
5 צפייה בגלריה
שגריר ארה"ב בבלגיה, ביל ווייט. דיבר על "רדיפה אנטישמית"
(צילום: Marius Burgelmans / BELGA / AFP)
מפלגת הירוקים (Groen) מהאופוזיציה קראה לוועדת האתיקה של בית הנבחרים לחקור זאת. "האם כאשר חבר פרלמנט מנסה להפעיל לחץ על חקירה משפטית מתמשכת באמצעות גורמים זרים זה עומד בניגוד לקוד האתי?" תהתה חברת הפרלמנט מירם אלמאצ'י. לטענתה, פרייליך ניצל לרעה את המנדט שלו כחבר פרלמנט: "כל חבר פרלמנט נשבע אמונים לחוקי העם הבלגי. ועדת האתיקה חייבת לבדוק זאת".
"פרייליך סוטה מהפסים", כתב חבר הפרלמנט סטפן ואן הקה ברשת X, "הפעלת לחץ על מערכת המשפט הבלגית דרך ארה"ב היא מעשה לא ראוי לחבר פרלמנט, שמדגים חוסר מוחלט באתיקה ובעקרונות שלטון החוק".
ביקורת הגיעה גם ממפלגת CD&V, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית השמרנית. יו"ר המפלגה, סמי מהדי, מתח ביקורת חריפה על פרייליך. "דמיינו חבר פרלמנט עם רקע מוסלמי שיפעיל לובי במרוקו או בקטאר כדי להשפיע על תיק משפטי בבלגיה. זה היה מוגזם, ובצדק. זה לחלוטין לא הולם", כתב מהדי באינסטגרם. "מי שמשרת את האינטרסים של בלגיה לא יבקש מהקליקה של טראמפ להשפיע על החוקים שלנו. אנחנו עדיין קובעים את החוקים האלה בעצמנו, לעזאזל".
"ברור שמחפשים את ראשו"
פרייליך עצמו הכחיש את ההאשמות נגדו בתוקף. "מעולם לא פגשתי את השגריר ביל ווייט ומעולם לא דיברתי איתו, הגישה שלו אינה קשורה כלל לכך", הוא אמר לתקשורת הבלגית, "מעולם לא ביקשתי לחץ. רק ביקשתי למצוא פתרון". גורמים בקהילה היהודית באנטוורפן אומרים כי "ברור שמחפשים את ראשו של פרייליך, ומפעילים לחץ על מפלגתו כדי להדיח אותו".
יו"ר מפלגת N-VA (קיצור של Nieuw-Vlaamse Alliantie), מפלגתו של פרייליך, ולרי ואן פיל, כתבה ברשתות החברתיות: "הקשר לכאורה עם פרייליך אינו קיים, השניים מעולם לא דיברו זה עם זה. זוהי ספקולציה טהורה בעיתונות, לא יותר מזה". ואן פיל כינתה את התערבותו של השגריר האמריקני "לא הולמת" והדגישה כי לשגרירים זרים "אין אמירה בחקיקה הבלגית".
איחוד הקהילות היהודיות באירופה פרסם גינוי חריף על הטענות נגד פרייליך: "אנחנו מגנים את הניסיונות לבצע לינץ' פומבי בחבר הפרלמנט היהודי היחיד בבלגיה, מיכאל פרייליך, רק בגלל קידום פתרון שיסייע בעשיית ברית מילה. השאלות על נאמנותו לבלגיה הן אחת הטענות העתיקות ביותר המכוונות נגד יהודים".
פרייליך נמצא בימים אלה בדרום אפריקה לרגל שמחה משפחתית. חבריו אמרו לנוכח הסערה: "התחושה היא שזה כמו משפט דרייפוס. היהודי היחיד בפרלמנט מואשם בבגידה על ידי חלק מחברי הפרלמנט, בגלל מעשיו להגנת מיעוט חסר הגנה במדינה".
5 צפייה בגלריה
שר החוץ של בלגיה, מקסים פרבו. אמר שהצהרות שגריר ארה"ב "לא מקובלות"
(צילום: AP Photo / Geert Vanden Wijngaert)
מקסים פרבו, שר החוץ הבלגי, הגיב נגד הטענות לאנטישמיות: "כל רמיזה שבלגיה אנטישמית היא שקרית, פוגענית ולא מקובלת. בלגיה מגנה אנטישמיות בתקיפות רבה. המאבק באנטישמיות, ובכל צורות השנאה והאפליה, הוא בראש סדר העדיפויות של ארצנו. כל אחד חייב להיות מסוגל לבצע את אמונתו ללא חשש מאלימות, אפליה או רדיפה. זו אבן יסוד בשלטון החוק שלנו. היא אינה ניתנת למשא ומתן".
עוד כתב פרבו: "החוק הבלגי מתיר ברית מילה פולחנית כאשר היא מבוצעת על ידי רופא מוסמך תחת סטנדרטים מחמירים של בריאות ובטיחות. המקרים הספציפיים כפופים לחקירה משפטית. אני נמנע מלהגיב על הליכים פעילים. תיוג בלגיה כאנטישמית אינו רק שגוי, אלא דיסאינפורמציה מסוכנת שפוגעת במאבק האמיתי בשנאה. לגבי הצהרותיו של שגריר ארה"ב – הן בלתי מקובלות. לשגריר בבלגיה יש אחריות לכבד את המוסדות שלנו, את הנציגים הנבחרים שלנו ואת עצמאות מערכת המשפט שלנו. התקפות אישיות נגד שר הבריאות הבלגי והתערבות בעניינים משפטיים מפרות נורמות דיפלומטיות בסיסיות. בלגיה מברכת על דיאלוג עם כל השותפות. אך התערבות במוסדות הדמוקרטיים שלנו והאשמות שווא חוצות גבול שאסור לחצות. כיבוד הריבונות פועל בשני הכיוונים".
הביקורת של סער על הבלגים
שר החוץ גדעון סער מתח ביקורת חריפה על עמיתו הבלגי. "כמה עובדות שאין להכחיש אותן: על פי נתונים בלגיים, חלה עלייה חדה ורציפה במספר ההתקפות אנטישמיות בבלגיה במשך יותר מחמש שנים", מסר, "יהודים בבלגיה חוששים לחבוש כיפה ברחובות. שני בתי קברות יהודיים חוללו. היה ניסיון להצית בית כנסת באנטוורפן. סטודנטים יהודים מדווחים על הטרדות ואפליה מתמשכות. יתר על כן, סקר הליגה נגד השמצה באירופה מראה כי אנטישמיות בבלגיה נפוצה פי שניים עד שלושה מאשר במדינות השכנות. לפתע, לאחר אלפי שנים של קיום ברית מילה, קהילת המוהלים נמצאת תחת מטרה".
עוד ציין סער: "אזרחים יהודים בלגים המתגוררים ביהודה ושומרון אינם מקבלים שירותים קונסולריים, בעוד מוסלמים בלגים מתקבלים בברכה. לבסוף, ל-23 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי יש תוכנית אסטרטגית ורכז ייעודי למאבק באנטישמיות. לבלגיה אין. כבוד השר, אני מבין שהמראה שהשגריר האמריקאי הציג בפניך אינה נעימה, אך אולי כדאי לנצל הזדמנות זו כדי להעיף מבט טוב במראה ולהכיר במציאות".
5 צפייה בגלריה
שר החוץ גדעון סער. "בלגיה הפכה למקום מסוכן ליהודים"
(צילום: אוליבייה פיטוסי / הארץ – פול)
שר החוץ הבלגי, פרבו, הגיב: "בלגיה היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות הוותיקות ביותר באירופה. אנו גאים בכך, ונעשה הכול כדי לשמור על כך. כאשר בית כנסת הוא מטרה, אנו זועמים. כאשר קברים מחוללים, אנו נגעלים. כאשר תלמידים יהודים מתמודדים עם הטרדה, אנו רוצים השלכות, ואנו פועלים כל יום עם מנגנון בין-פדרלי שבו מנהיגי קהילות יהודיות יושבים כשותפים קבועים. התובעים שלנו פועלים תחת הוראות מפורשות של אפס סובלנות לפשעי שנאה. בתי המשפט מרשיעים את אלה המפיצים שנאה והכחשת שואה, תחת חוקים החורגים מהסטנדרטים האירופיים המינימליים. חוק הפלילי החדש שלנו, שנכנס לתוקף באפריל 2026, הופך מניע מפלה לנסיבה מחמירה לכל פשע".
לגבי מקרה המוהלים באנטוורפן אמר השר הבלגי: "החקירה נפתחה בעקבות תלונה של חבר בקהילה היהודית עצמה, בנוגע לפרקטיקה רפואית ספציפית. בינתיים, עשרות אלפי בריתות מילה מתבצעות באופן חוקי בבלגיה מדי שנה, ללא כל התערבות. הצגת הדברים כרדיפת חיים יהודיים היא עיוות של העובדות, וזה חלק מדפוס. לקחתם את הפחדים האמיתיים של אנשים אמיתיים והפכתם אותם לטיעון נגד מדיניות החוץ של בלגיה. יהודים בלגים ראויים להגנה מלאה שלנו. הם לא ראויים לשמש כמנוף בסכסוך על המשפט הבינלאומי".
בנוגע ליהודה ושומרון כתב פרבו: "הרשו לי לדייק. השעינו שירותים קונסולריים לאזרחים בלגים בהתנחלויות שבית הדין הבינלאומי לצדק הכריז כבלתי חוקיות. זה חל ללא קשר לדת, לאום או רקע. זה יישום של המשפט הבינלאומי, לא יותר ולא פחות, ואל נהיה תמימים לגבי מה שקורה כאן באמת. מאז שבלגיה בחרה לגנות בתוקף את כל הפרות המשפט הבינלאומי, כמה מנהיגים ישראלים ניהלו קמפיין של מיזוג, תוך ערבוב מכוון בין עמדותינו המשפטיות העקרוניות לאנטישמיות. הנרטיב הזה שקרי".
סער לא נשאר חייב והגיב: "שום הר של מילים לא יוכל לטשטש את המציאות הקשה שפורסמה על ידי הסוכנות הפדרלית שלך לניתוח איומים, OCAM: 'קהילות יהודיות הן המטרה העיקרית של טרור במדינתנו'. תחת הממשלה שבה אתה משרת, בלגיה הפכה למקום מסוכן עבור יהודים – מקום שבו יהודים מותקפים בגלל דתם. למציאות המחרידה הזו יש שם: אנטישמיות. כאשר אתה משתמש בנוהג שאינך מיישם בשום מקום אחר בעולם, המפלה את אזרחיך היהודים החיים ביהודה ושומרון – אתה מלבה את האנטישמיות הזו".
