המאבק החרדי נגד הגיוס עולה מדרגה, וכלל אתמול (יום ד') חסימות כבישים בידי קיצוניים והפגנות סוערות. פעילי מחאה חרדים הפיצו כרזה מעוררת מחלוקת שבה השוו בחור ישיבה עריק שנעצר לחטופים.
גם בתוך הציבור החרדי יש מי שמבקר את ההשוואה המקוממת. "אני רוצה להביע זעזוע עמוק מההשוואה בהפגנה בין אותו בחור ישיבה שנעצר לחטופים", אמר היום עורך הדין משה תורג'מן, סרן במילואים והרב הצבאי של בית החולים סורוקה, בריאיון לאולפן ynet.
ריאיון עם משה תורג'מן
(צילום: ירון ברנר)
הוא הוסיף ואמר: "פשוט בלתי נתפס לחשוב שיש מקום כלשהו להשוואה בין בחור ישיבה שעבר על החוק ולא הגיש דיחוי, לחטופים שישבו במחילות שנתיים. אנחנו מבינים את המצב ואכן לטעמי צריך להסדיר את מעמדם של בני התורה, אבל עדיין, מה ההשוואה? כלא צבאי זה חתיכת קייטנה. על מה אנחנו מדברים? לאן אנחנו גוררים את השיח הזה? עד מתי אנחנו נמשיך לפרק את החברה הישראלית?"
תורג'מן שירת ימים רבים במילואים במהלך המלחמה. "ברוך השם זכיתי לשרת למעלה מ-400 ימי מילואים כחרדי שמתגורר באלעד, ואני רוצה להגיד שזו הייתה זכות גדולה. לא מגיע לי יישר כוח, כי יש עשרות אלפי ישראלים שעושים את זה וכל הכבוד להם, ואני בתוכם. זו זכות גדולה, אני חושב שעם ישראל מבין את זה, וכולנו חווים את החוויה הזאת של להיות חלק", אמר.
יש לך משפחה גדולה, ואתה גם צריך לתמרן בין זה ובין שירות המילואים הממושך הזה.
"אין ספק, זה קשה לכל המילואימניקים. צריך לחזור לעסק, ועסק זה גלגל שיניים – אם אתה לא זז איתו, לא מניע אותו כל הזמן, אחר כך זה מתנקם בך. אבל ברוך השם, תודה לאל, אין תלונות, ואנחנו ממשיכים ודוחפים קדימה".
מי אשם לדעתך בכך שהחרדים לא מתגייסים במספרים גדולים? אלה הפוליטיקאים? כי אנחנו שומעים את הפוליטיקאים שלא שבעי רצון גם מטיוטת הצעת החוק של ח"כ בועז ביסמוט, שאנחנו לא כל כך מבינים אותה אבל היא הולכת לקראתם. האם אלה הרבנים שלא מעדכנים את עצמם לרוח הזמן? או הרחוב עצמו? ראינו בהפגנות את הפלגים הקיצוניים יותר, שלא רוצים לשרת, וגם בחורים שאינם תלמידי חכמים גדולים לא רוצים לשרת.
"צריך להגיד ביושר שאין בציבור החרדי נורמה חברתית כזאת לשרת, ולכן צריך לייצר את הנורמה הזאת על ידי גזרים ומקלות. אין ברירה אחרת. כולם מצופפים שורות. 14 אלף מלש"בים במחזור, זה הגיוני שכולם לומדים? הרי אנחנו יודעים שזה בלוף, אז אולי הגיע הזמן כחרדים להתחיל להגיד מה כן, לא רק מה לא. אי אפשר להמשיך לנהל את המדינה בצורה הזאת. מתי אנחנו נפסיק לפרק את החברה הישראלית?
"את יודעת מה, יש לי הצעה. החברה החרדית היא כמעט 15 אחוז באוכלוסייה, 14 אחוז. אולי תהיה הצעה מצד העסקנים, רבנים וכולי: בואו נתחיל ב-14 אחוז. כשראש הממשלה אומר שיהיו בתוך שנתיים עשרת אלפים מתגייסים, אני מברך על כך. בשבוע שעבר היה כנס מדהים בים המלח של נערים מישיבות תיכוניות חרדיות. למה אנחנו לא מתחילים להגיד מה כן? מי שלומד תורה מבוקר עד ערב, שיבושם לו. אבל אי אפשר לשים את כולם בסל אחד".
אנחנו רואים את ההפגנות של הפלג הירושלמי, ופלגים קיצוניים נוספים, אבל ביום ראשון, בתחילת השבוע, צפויות להיות גם השבתות וחסימות של הפלגים המרכזיים יותר, הליטאים. מה אתה אומר להם?
"אתמול היה ניסוי כלים, והיום הכותרת ב'יתד נאמן' היא שהרב הירש התקשר לאחד העצורים ואמר לו שכל העולם החרדי מאחוריו. חבר'ה, אנחנו יורים לעצמנו ברגל. יש מילואימניקים שעשו מאות ימי מילואים, ויש חרדים שאומרים 'אנחנו לא מוכנים לשום דבר, אף שעל'... זה לא ילך, אנחנו מפרקים את המרקם של החברה שלנו. אנחנו חייבים להתחיל לבנות ביחד, על ידי זה ששני הצדדים ייכנסו לחדר ויתחילו להגיד איך כן, לייצר תוכניות עבודה ולהתחיל לעבוד בשטח".
פוליטיקאים אומרים "לא אנחנו מחליטים". הם אומרים שבסוף זו מועצת גדולי התורה או מועצת חכמי התורה, והרבנים הגדולים מחליטים.
"לכן צריך להשמיע קול אחר, ולהראות בפועל איך אנשים התגייסו והגיעו לנקודת הצלחה, לייצר מודל הצלחה של בחורי ישיבה שהתגייסו. דווקא ביום כזה, שהוא מתוח כל כך. החברה החרדית מצופפת שורות, אתמול זה היה מראה סוריאליסטי: הפלג הירושלמי הפגין במקום אחד וחסם כבישים; הרב הירש, שזה כאילו המיינסטרים, הגיע לשערי הכלא ונתן שיעור. הם מפלרטטים אחד עם השני, הם בסך הכל אומרים: אם לא תסתדרו איתנו, יש לנו את הפלג בקצה. חבר'ה, את הקונספט הזה ניסינו. גם עם הפת"ח, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אמרו: בואו תסתדרו איתנו, ואם לא, יש לנו את חמאס. בסוף זה מתפוצץ.
"צריך להתחיל לבנות ביחד. צריך להפסיק עם כל המשחקים האלה ולהראות איך זה אפשרי, לא איך זה לא אפשרי. זה יכול לקרות על ידי זה שנייצר עוד ועוד חיבורים אמיתיים. הייתי 400 יום במילואים בסורוקה, צר לי להגיד את זה ואני אומר את זה בכאב, חרדים אין שם. אבל אני כחרדי ראיתי כמה היה נזקק שיהיו שם – חרדים, רבנים, לא משנה מה ההרכב, כל אחד והזכויות שלו, ויש הרבה איפה לתרום. לכן צריך להתחיל לייצר את המנגנונים ואת המשימות האלה. לצבא יש הרבה רצון טוב, אבל אין נורמה כזאת, ולא מקובל בחברה החרדית שמתגייסים".
אתה חושב שההנהגה הרוחנית החרדית מנותקת כבר מהציבור הצעיר יותר ומההוויה של המדינה הזו, שזקוקה לעוד לוחמים, לעוד חיילים?
"הציבור החרדי הוא מיליון ארבע מאות, והגיל החציוני בו הוא 16. את מבינה שהמדד להנהגה מתחיל בגיל 90 ומעלה. יש פה פערים עצומים, יש פה חברה בגדילה דמוגרפית יוצאת דופן, וצריך להתחיל לבנות גשרים ומשימות. אני חושב שמדינת ישראל רק תצמח מהחיבור של החברה החרדית לחברה הישראלית, בתור שותפות אמיתית עם לקיחת אחריות על הביטחון, על התחבורה, על המאמץ הלאומי של כולנו, אבל צריך להתחיל לבנות את הגשרים האלה. אי אפשר להמשיך להגיד 'הכול או כלום', זה לא עובד, ככה רק מפרקים. אנחנו חייבים להתחיל לתקן".
