ד"ר יוזף מנגלה, הרופא הנאצי הידוע לשמצה שביצע ניסויים ברבריים באסירים וביהודים ושלח יהודים אל מותם בתאי הגזים, נמלט לאחר המלחמה לארגנטינה – שם חי בשקט, למרות שהרשויות במדינה ידעו את זהותו האמיתית. כך עולה ממסמכים שהוסתרו במשך עשרות שנים. המסמכים נחשפו אמש (יום א') בהוראת נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי.
מנגלה, שקיבל את הכינוי "מלאך המוות מאושוויץ", פיקח על עינויי האסירים במחנה ההשמדה תחת מסווה של מחקר רפואי. הוא נמלט מגרמניה לארגנטינה בשנת 1949 ושם הסתתר. הנשיא מיילי הורה כעת לחשוף כיצד עקבו הרשויות בארגנטינה אחר חייו של מנגלה ברחבי דרום אמריקה, אך הוא מעולם לא נעצר.
ארגנטינה העניקה אחרי מלחמת העולם השנייה מקלט לבכירים במשטר הנאצי כמו יוזף מנגלה ואדולף אייכמן, שפעלו להשמיד את העם היהודי, והגיעו למדינה לאחר נפילת שלטונו של היטלר. בשנת 1960 נלכד אייכמן בבואנוס איירס בידי המוסד. הוא נשפט בישראל והוצא להורג. מנגלה חי לפי המסמכים בארגנטינה, אך בסופו של דבר מת בברזיל.
מנגלה למד פילוסופיה במינכן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שם הושפע מאלפרד רוזנברג, האידיאולוג של המפלגה הנאצית, ונעשה נאצי נלהב. אחר כך למד רפואה בפרנקפורט, וב-1933 הצטרף לאס-אה, והחל לעבוד במכון המחקר שהקימה המפלגה הנאצית לחקר התורשה וטוהר הגזע. בתחילת המלחמה היה קצין רפואה בכוחות הוואפן אס-אס.
בשנים 1943–1945, שימש רופא ראשי במחנה ההשמדה בירקנאו הצמוד לאושוויץ; תפקידו העיקרי היה מיון העצירים שהובאו למחנה ברכבות, לעבודה או לתאי הגזים. קורבנותיו כינו אותו "מלאך המוות". מלבד זאת ערך ניסויים רפואיים אכזריים בכלואים. מנגלה התרכז במחקרו המפלצתי בתאומים, כאמצעי לחקר התורשה. אם היה ערך מדעי כלשהו לממצאיו ואם לאו, שיטותיו הבלתי-אנושיות הביאו לכך ששום חוקר המכבד את עצמו לא הסתמך עליהם מאז ואילך.
אחרי פינוי אושוויץ הועבר למחנה הריכוז מאוטהאוזן, ועם שחרור מאוטהאוזן נעלמו עקבותיו. אחרי כמה שנים בבווריה הגיע לאמריקה הדרומית ב-1949. על פי המסמכים, מנגלה נכנס לארגנטינה בשנת 1949 עם דרכון איטלקי, תחת השם הלמוט גרגור. בארגנטינה הוא החל חיים חדשים. עד אמצע שנות ה-50, נחשף במסמכים, הרשויות הארגנטינאיות ידעו שהאיש שגרם למותם של המונים נמצא בארצן.
ב"ניו יורק פוסט" נכתב כי גזירי עיתונים בתיק שנחשף כוללים ריאיון מצמרר ללא תאריך עם אחד מקורבנותיו של מנגלה, חוסה פורמנסקי. "הוא אסף תאומים מכל הגילים במחנה וערך עליהם ניסויים שתמיד הסתיימו במוות. ילדים קשישים ונשים, אילו זוועות", אמר פורמנסקי בריאיון.
בשנת 1956 ביקש מנגלה את תעודת הלידה המקורית שלו משגרירות מערב גרמניה בבואנוס איירס, ולמרבה הפלא החל להשתמש בשמו האמיתי. הוא ביקש שידפיסו מחדש את תעודות הזהות.
מסמך שנכתב בידי גורמים רשמיים שנה לאחר מכן קבע כי מנגלה תירץ מדוע נכנס במקור לארגנטינה תחת שם בדוי. "הוא ציין שבמהלך המלחמה פעל כרופא באס-אס הגרמני בצ'כוסלובקיה, שם הצלב האדום כינה אותו פושע מלחמה", נכתב במסמך.
המסמכים מצביעים על כך שסוכנויות אכיפת החוק בארגנטינה ידעו שמנגלה התגורר בקראפאצ'י, עיירה בפאתי בואנוס איירס, ושהוא נישא לאלמנת אחיו באותה תקופה. המסמכים מצביעים על כך שהרשויות אף היו מודעות לכך שאביו ביקר אותו, אולי כדי להשקיע בעסק הרפואי החדש של מנגלה.
בשנת 1959 הוציאה מערב גרמניה צו מעצר נגד מנגלה, וביקשה את הסגרתו, אך שופט מקומי דחה את הצו בטענה שהוא מבוסס על "רדיפה פוליטית".
ההסגרה שנכשלה הובילה ללחץ בינלאומי על ארגנטינה, ומנגלה נמלט לפרגוואי, שם קיבל אזרחות. כאשר הרשויות הארגנטינאיות פשטו לבסוף על המעבדה הרפואית שלו בבואנוס איירס, הוא כבר לא היה שם.
לאחר בריחתו, הרשויות הארגנטינאיות הסתמכו במידה רבה על דיווחי חדשות זרים כדי לעקוב אחר מנגלה. בסביבות שנת 1960, הרופא הרוצח הגיע לברזיל, שם הוא זכה להגנתם של חקלאים ממוצא גרמני.
מנגלה מת לאחר שלקה בשבץ מוחי בזמן ששחה ליד עיירת החוף ברטיוגה בשנת 1979, כשהיה בן 67. הוא נקבר תחת שם בדוי, אך חקירה הובילה להוצאת גופתו מהקבר בשנת 1985. כיום, עצמותיו משמשות ללימוד רפואה משפטית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סאו פאולו.
