בנג'י בראון (22), חייל בודד שעלה לארץ מקנדה לפני ארבע שנים ולמד בישיבת ההסדר "לב התורה", נהג לאורך שירותו הצבאי לשלוח מדי שבוע הקלטות של דברי תורה וחיזוק לחבריו ולבני משפחתו שגרים בטורונטו. איש לא דמיין שיום אחד קטעי הקול המחזקים יהפכו למקור השראה ותקווה גם לאנשים שיקראו את הספר "Be The Parsha" שיוצא לאור בימים אלה באנגלית ומוקדש לרפואתו, לאחר שנפצע אנושות בשדה הקרב.
בראון הוא כאמור תלמיד ישיבת ההסדר "לב התורה" בבית שמש. שבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוא התגייס לגולני ושירת בגזרה הצפונית. בזמן הפציעה נותרו לו שבועיים בלבד לשחרור, כשהתוכניות ליום שאחרי הצבא כבר התרוצצו בראשו.
רסיס של כטב"ם שהתפוצץ במהלך שהותו בהר דֹב קטע את החלומות לשחרור. הרסיס חדר לראשו וגרם לו לפגיעה מוחית קשה. יומיים לאחר פציעתו, הוריו הגיעו בבהילות מקנדה. הם שהו לצד מיטתו במשך שלושה חודשים, שבהם היה מאושפז בבית החולים רמב"ם, כשהוא מורדם ומונשם.
פציעתו של בראון אירעה בזמן שקרא את הספר "אורות" של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. גם דברי התורה, החיזוק והאמונה שמסר לפני פציעתו התבססו במידה רבה על תורת הרב קוק. חבריו לישיבה, שחיפשו רעיון למיזם לרפואתו, החליטו לאגד את כל דברי התורה ששלח בנג'י (בנימין) מדי שבוע לספר מיוחד שנועד להרבות את לימוד התורה לזכותו.
4 צפייה בגלריה
החברים מהפלוגה (מימין לשמאל): דוד הרמן, אייבי גולדברגר, בנג'י בראון, נוח גרינבלט ועזי קראם
(צילום: באדיבות המשפחה)
זאק, אחיו הבכור של בנג'י, משחזר את תהליך השיקום הארוך והמאתגר שעבר, כולל לא מעט רגעי משבר, אך גם כאלה מלאי תובנות: "אחד הרופאים סיפר להורים שלנו שמדובר בפגיעת ראש קשה ביותר, אך צריך זמן וסבלנות ומוקדם מדי לחזות את גורלו הרפואי של בנג'י ויכולתו להתאושש מהפציעה. כל פעם שקיווינו שהוא יצליח לעשות תנועה מסוימת, היינו נזכרים בהתרגשות במילות הרופא על סבלנות ואורך רוח. כעבור חודשיים של תרדמת, שמנו לב שפתאום הוא באמת הצליח לבצע את אותן תנועות".
אף על פי שגדלו בקנדה, בנג'י וזאק חונכו על ערכי הציונות ואהבת ארץ ישראל מילדות. "כל שנה ההורים שלנו היו שולחים אותנו למחנה קיץ של בני עקיבא בקנדה. כל החיים ספגנו בבית את הערכים האלה, שארץ ישראל זה הבית ושאין לנו מדינה אחרת. זה מה שהוביל את בנג'י כשעלה ארצה וזה גם מה שהוביל אותו בלחימה הקשה", מציין זאק. "אין על הלוחמים שלנו, שמוכנים להקריב את חייהם בשביל לשמור לנו על הבית".
בשעות הראשונות לפגיעה היה בנג'י בהכרה מלאה ואפילו לא אובחן כפצוע קשה, אבל תוך כדי פינויו החלה הידרדרות מהירה במצבו. בתוך זמן קצר הוא נכנס לתרדמת שממנה לא יצא במשך חודשים ארוכים. רבו האישי של בנג'י, הרב בנימין קוולווסר, מספר על ההתקדמות המפעימה שלו בשנתיים מאז הפציעה: "לפני שנתיים, בערב ראש השנה, הגעתי לבקר אותו בבית החולים. ניגנתי לו שירים שאהב מאוד, והוא לא הגיב. על כן, נס משמיים שהשנה בנג'י הדליק נרות חנוכה באופן עצמאי מול ראשי צה"ל שהגיעו לבקרו – מראה מרגש שלא הותיר עין יבשה".
היוזמה להוצאת הספר עם דבריו של בנג'י ריגשה מאוד את הוריו ואחיו. לדבריהם, בנג'י שואב מכך כוחות ומוטיבציה להמשך השיקום המורכב שלו. "הספר המחזק הוא ביטוי להפיכתה של התקופה המאתגרת והכואבת שעובר בנג'י למקור של משמעות, חיזוק והשראה לדורות. המיזם המרגש של חבריו לישיבה היא ההוכחה לסולידריות הלאומית העמוקה שיש בעם שלנו", מציין הרב דודי וינקלר, מנכ"ל תוכנית "לב לחייל", תוכנית שהוקמה על ידי הישיבה שלומדים בה עשרות חיילים בודדים שמגיעים מחו"ל. מטרתה היא להעניק מעטפת תמיכה וליווי רחבה לאותם חיילים בודדים לאורך מסלול ההסדר ובהמשך לאורך שנים ארוכות לאחר השחרור.
בני משפחתו וחבריו של בנג'י נותרו המומים לנוכח הנס שאירע, וזוקפים זאת לזכות הלימוד שקיימו להחלמתו. לאחר למעלה מחצי שנה שהוא התנועע בכיסא גלגלים ולא יכול היה לתקשר עם סביבתו בשל הפגיעה המוחית, ובעזרת השיקום המאסיבי שעבר במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, החל בנג'י ללכת ולאכול בכוחות עצמו, ואף לדבר מעט.
את הספר "Be The Parsha" אפשר להזמין דרך כתובת הדוא"ל: bkwalwasser@levhatorah.org
