איגרת נדירה והיסטורית, שנשלחה מקהילת יהודי רומא אל האפיפיור בשנת 1772, תעמוד למכירה פומבית בבית המכירות הפומבית "צפונות" בבני ברק בעוד כשבועיים. באיגרת מבקשים היהודים מהאפיפיור, ככל הנראה קלמנס ה-14, להתערב ולהפסיק את הדרישה החדשה והמשפילה להשתחוות ולכרוע ברך בטקס שנתי לתשלום מיסים.
אנשי הקהילה היהודית כתבו כי דרישה זו אינה מעוגנת בתקנות קודמות, אינה תואמת את המנהג המקובל, ואף אינה מופיעה במסמכים, ביומנים רשמיים או בצווים אפיפיוריים קודמים.
2 צפייה בגלריה
האיגרת שנשלחה לאפיפיור ב-1772
האיגרת שנשלחה לאפיפיור ב-1772
האיגרת שנשלחה לאפיפיור ב-1772
(צילום: בית המכירות הפומבית "צפונות" בבני ברק )
וכך נכתב באיגרת: "אבינו הקדוש (האפיפיור), מאז שהקהילה היהודית כולה זכתה לחיות תחת הנהגתך הטובה והראויה לשבח, וביתר שאת מאז שהיא חיה תחת שלטונך וסמכותך, היא השתדלה תמיד לשאת את מצוקותיה בשקט ובסבלנות, מבלי להתלונן ומבלי להיראות כתובענית או מטרידה. אך כעת, כשהקהילה מוצאת את עצמה מדוכאת ומוטלת עליה דרישה שמעולם לא הייתה נהוגה בעבר, לא נותר לה אלא לפנות אליך בענווה ובדמעות".
בהמשך האיגרת נכתב: "הקהילה מבקשת להזכיר כי בהתאם לפקודה שניתנה לה על ידי האפיפיור קלמנס התשיעי באיגרת מיום 18 בינואר 1668, ובהתאם להסכם הרשמי שנחתם לאחר מכן באותה שנה, היא מקיימת מאז ועד היום מנהג קבוע: בכל שנה, בשבת הראשונה של הקרנבל, נשלחים רב הקהילה ונציגיה אל לשכת הקפיטול, כדי להביע כבוד ונאמנות לרשויות, ולשלם תרומה שנתית קבועה בסך 300 סקודי - בדיוק כפי שנקבע במסמכים הרשמיים".
2 צפייה בגלריה
האיגרת הנדירה שתוצע למכירה
האיגרת הנדירה שתוצע למכירה
האיגרת הנדירה שתוצע למכירה
(צילום: בית המכירות הפומבית "צפונות" בבני ברק )
"גם כאשר האפיפיור בנדיקטוס ה-14 קבע בשנת 1746 שינוי בנוגע ללבוש שבו על הנציגים להופיע - לבוש שחור עירוני עם גלימה - לא נעשה שום שינוי בדרך שבה ניתנת המחווה עצמה, ולא נוספה כל דרישה חדשה מעבר למה שנהג מאז ומתמיד", כתבו אנשי הקהילה היהודית ב-1772. "אולם כעת מבקשים לכפות על רב הקהילה ונציגיה דבר שמעולם לא היה נהוג: לכרוע ברך בעת ההופעה הרשמית. דרישה זו אינה רק מנוגדת למנהג המקובל, אלא גם אינה נתמכת בשום רישום רשמי. מסמכים ציבוריים ונוטריוניים משנים קודמות, וכן יומנים רשמיים של הקפיטול, מזכירים פרטים רבים על הטקסים – אך אינם מזכירים כלל כריעת ברך".
המסמך נכתב בתקופה שבה יהודי רומא חיו תחת שלטון ישיר של מדינת האפיפיור, כלואים בתוך הגטו של העיר (שהוקם ב-1555). בתקופה זו, כך על פי עדויות, הקרנבל ברומא כלל מסורות משפילות כלפי יהודים, כמו מרוצים שבהם רצו יהודים בבגדים מינימליים לאורך הוויה דל קורסו לקול צחוקו של ההמון. לכן, היהודים נאלצו לשלם סכומי כסף גדולים על מנת שלא להשתתף באותם מירוצים משפילים. אותם טקסים משפילים נמשכו עד שנת 1870, אז כוחות ממלכת איטליה כבשו את העיר מדי מדינת האפיפיור.