ועידת "מחברים את השברים" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
גל האנטישמיות ושנאת ישראל מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 העצים את חשיבות ההסברה והמאבק בעיוות העובדות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן את הצורך בחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. איתי ניקסון, ראש אגף התפוצות וראש תחום בכיר בזירה הכלכלית במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אמר היום (ד') בוועידת "מחברים את השברים" של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "אנחנו עדים לתופעה שיש הרבה יותר אנטישמיות בתוך בתי ספר" בחו"ל, "גם מצד תלמידים וגם מצד אנשי סגל". בוועידה, שנערכה בשיתוף מרכז זלמן שזר, הוא ציין: "מבחינתנו המקום הכי נכון שילדים מיהדות התפוצות יכולים להיות בו הוא בתי הספר היהודיים".
גשר או קשר: העם היהודי כמכלול בינלאומי | צפו בדיון
(צילום: סנטרל הפקות)
את הדברים אמר ניקסון במסגרת הפאנל "גשר או קשר: העם היהודי כמכלול בינלאומי". בהקשר הזה, הוא סיפר כי "מטרת מיזם אלף-בית, שהושק בנובמבר האחרון בכנס של ה-GA – הכנס הגדול של יהדות צפון אמריקה, היא לנסות להכפיל בתוך חמש שנים גם את התקציבים וגם את מספר התלמידים שרשומים לבתי הספר היהודיים. זה יעד שאפתני מאוד, ואנחנו עושים עוד שלל פעילויות שונות במרחבים האלה של חינוך, גם בתוך בתי הספר, בעיקר עם צוותי ההוראה".
קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה (ADL) בישראל, התייחסה בפאנל לעלייה באנטישמיות מאז אירועי 7 באוקטובר: "אנחנו מדברים על עלייה חדה שאף אחד לא צפה אותה. עלייה של מאות אחוזים בשיעור האירועים האנטישמיים. למעשה, אין כמעט קהילה יהודית שלא חוותה עלייה בשיעור האירועים האנטישמיים וזה נגע כמעט בכל יהודי או יהודייה בכל קהילה בעולם היהודי. אנחנו מדברים גם על התקפות פיזיות וגם על ונדליזם כלפי רכוש פרטי יהודי או רכוש של הקהילה היהודית".
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: בן דרור ימיני, אלה קינן, איתי ניקסון, קרול נוריאל ואיריס ליפשיץ-קליגר
(צילום: ריאן פרויס)
"אני חושבת שחשוב קודם כול להבין ולהבהיר למנהיגי העולם, שזה בעצם האתגר המרכזי: אנטישמיות היא לא בעיה יהודית והיא לא בעיה של יהודים, היא בעיה של המדינות שבהן אנטישמיות מתקיימת", הוסיפה נוריאל. "המדינות חייבות לקחת אחריות על אזרחים יהודים בתחומן. יש שינוי מסוים בטבע של האנטישמיות, בדפוסים שלה. אנחנו רואים הרבה יותר אנטי-ציונות מאז 7 באוקטובר, אנטישמיות שקשורה לישראל והיא עדיין אנטישמיות. יהודים ברחבי העולם, בין אם הם מסכימים עם ישראל ובין אם הם לא מסכימים איתה, מזוהים באופן אוטומטי עם מדינת ישראל".
סקר שערכה הליגה נגד השמצה לאחרונה גילה ששיעור המחזיקים בעמדות אנטישמיות הגיע לשיא חסר תקדים של 46 אחוזים מהמבוגרים בעולם. "זה המון, ובמזרח התיכון התפוצה הרבה יותר נרחבת. כמובן אפשר בהחלט לייחס הרבה מזה ל-7.10, אבל לא רק", אמרה נוריאל. "יש מדינות שבהן יש ירידה, ואני אתן את הדוגמה של איראן, שבה באמת ראינו ירידה בתפוצה של עמדות אנטישמיות, וזה נפוץ שם פחות מיתר מדינות המזרח התיכון. אנחנו בהחלט יכולים להצביע פה על מגמה של עם שמתנגד להנהגתו, הנהגה שמובילה קו אנטישמי מאוד".
"בוויקיפדיה כתוב שירושלים נמצאת 'בדרום הלבנט'"
אלה קינן, יוצרת תוכן ומייסדת ארגון BrightMind, השתתפה גם היא בדיון והתייחסה בדבריה להטיה האנטי-ישראלית בוויקיפדיה, בין השאר בשפה האנגלית. "יש שינוי שקורה כבר כמה שנים בוויקיפדיה וברשתות החברתיות שלמעשה מוחק את ההיסטוריה של העם היהודי, את הקשר שלו לישראל ובאופן כללי את ההיסטוריה המתועדת שלו מראשית הציונות", היא אמרה. "למשל אם תיכנסו לערך 'ירושלים' באנגלית, תראו שלא כתוב שהיא נמצאת במדינת ישראל. אני לא מדברת אפילו על 'בירת מדינת ישראל'. כתוב שהיא 'בדרום הלבנט'. מדברים שם על הציונות כתנועה של עליונות לבנה, קולוניאליסטית, צפון-אירופאית, שהגיעה לפה משום מקום. מוחקים את ההיסטוריה המתועדת, הרציפה, של 3,000 שנים של חיים יהודיים כאן בארץ ישראל, ובעצם מחליפים את זה במקורות אחרים שהוזנו ונוצרו רק בשנתיים האחרונות".
קינן הדגישה כי "גם מנועי הבינה המלאכותית, ChatGPT ודומיו, ניזונים ממה שמוזן לוויקיפדיה וגם מהרשתות החברתיות. אנשים מתחת לגיל 21 מחפשים בעיקר במנועי בינה מלאכותית ופחות בגוגל. גם אלה שמעל גיל 21 וגם אלה שמתחת לגיל 21 ניזונים מאותם מקורות מידע. מה שהצוות שלי ואני עשינו מאז 7.10 זה למפות כמה דברים וגם כמובן לפתור, להיות פרואקטיביים. מיפינו יותר מ-10,500 ערכים בוויקיפדיה במספר שפות. אני בכלל לא עושה הסברה. אני עוסקת בהשפעה אקטיבית, במדידה".
כשקינן נשאלה איך היא יכולה לעשות את כל זה בארגון שכולל צוות מצומצם של 16 אנשים, והאם מישהו מהממשלה התגייס לעזרתם, היא השיבה: "יש קשר עם המדינה. הוזמנתי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכל מיני פורומים במשרד התפוצות, במשרד החוץ ובמשרד הביטחון. אני חושבת שהאסימון עוד לא נפל למדינת ישראל, במובן שאומרים לי 'אז מה צריך עכשיו? משפיענים, פוסטים? צריך איזה אוטומציה?' לא, צריך מדיניות".
העיתונאי בן דרור ימיני, מחבר הספר "תעשיית השקרים" שהתמקד בהפרכת שקרים אנטי-ישראליים בנוגע לסכסוך, הדגיש: "זה לא קרה לנו ב-7.10 וזה לא קרה לנו ב-8.10, וזו טעות איומה ונוראה. זה קורה לנו כבר הרבה מאוד שנים. פשוט מכיוון שאנחנו רגילים להתעלם עד שהדברים לא מתפרצים, אז לא רצינו לשים לב. הרי את הספר שלי, 'תעשיית השקרים', כתבתי לפני יותר מ-10 שנים. הרי העיסוק שלי בנושא בא דווקא כמי שבא ממה שקרוי – מה שהיה פעם, כבר אין כמעט דבר כזה היום – 'מחנה השלום'. כשנתקלתי באמירות ובפרסומים הבוטים, השקריים, הזוועתיים, האנטישמיים נגד ישראל, הבנתי שמשהו פה לא בסדר".
"בוודאי שהרשתות החברתיות הוסיפו, אבל הסיפור הגדול הוא בעצם שני מקורות הידע החשובים ביותר, מדיה ואקדמיה", אמר ימיני. "שם מתחילים השקרים. שם. זה לא התחיל אתמול ולא התחיל שלשום, זה התחיל הרבה לפני הרשתות החברתיות, אבל לא רצינו לשים לב".
