ארגון הצדקה World Jewish Relief, המסייע ליהודים בעולם הודיע בסוף השבוע, כי עשרות תושבים יהודים נפגעו מתקיפות רוסיות בשבועות האחרונים, כאשר חלונות נופצו, גגות ניזוקו ומבנים לא בטוחים אילצו את הדיירים לעזוב את בתיהם.
ההתקפות בשבועות האחרונים הן חלק ממבצע אווירי רוסי מוגבר, שכלל כמה מההפצצות הגדולות ביותר במלחמה, רוסיה שיגרה טילים ומל"טים לרחבי אוקראינה, ופגעה בערים כמו קייב וסומי. כתוצאה מכך נגרם נזק נרחב לשכונות מגורים. קייב הייתה בין הערים שנפגעו הכי קשה במהלך אחת ההתקפות הגדולות ביותר, שכללה 90 טילים ו-600 מל"טים, כולל טיל היפרסוני.
פיצוצים בקייב במתקפת הענק של רוסיה
(צילום: רויטרס)
במהלך תדרוך שנערך על ידי ארגון World Jewish Relief, תיאר המנכ"ל פול אנטיקוני את המצב העומד בפני האוכלוסייה היהודית באוקראינה כדחוף מאוד. "הקהילה היהודית של אוקראינה היא אחת הקהילות היהודיות הפגיעות ביותר בעולם כרגע", הוא אמר.
אנטיקוני הוסיף כי הארגון שבראשו הוא עומד מעריך שכ-1,000 בתים יהודיים זקוקים כיום לתיקונים דחופים. ארגון הצדקה שבסיסו בלונדון פועל באוקראינה למעלה מ-30 שנה ותומך בכ-8,000 יהודים קשישים באמצעות רשת של שותפים מקומיים. מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה בתחילת 2022 הוא סיפק סיוע חירום, תמיכה ברווחה, טיפול ביתי, סיוע רפואי ותיקוני בתים.
העיתון היהודי הבריטי Jewish News דיווח, כי בין אלה שמקבלים כעת סיוע נמצאת ריטה, ניצולת שואה בת 86, שדירתה בקייב ניזוקה קשות בתקיפה רוסית. ריטה, שנולדה למשפחה יהודית בוויניצה, נמלטה מהנאצים כילדה ואיבדה את אביה במהלך מלחמת העולם השנייה. יותר מ-80 שנה לאחר מכן, היא מצאה את עצמה שוב חיה במלחמה כאשר פיצוץ הרס את חלונות דירתה.
"כולנו היינו מכוסים בזכוכית, וכל מסגרת החלון נפלה עליי", היא אמרה. "אני באמת נדהמת איך גל ההדף ניפץ את הזכוכית לרסיסים כל כך זעירים. זה מפחיד".
ריטה הוסיפה: "הכול היה צריך להיזרק. הכול היה מכוסה בחתיכות זכוכית זעירות. לאחר התקיפה ריטה הועברה למקום אחר למען בטיחותה. עם זאת, מכיוון שהיא חולה, היא חשה מצוקה הרחק מהסביבה המוכרת. בסופו של דבר הצליחה לחזור לביתה לאחר שבוצעו תיקוני חירום. בתה, נטליה, אמרה שהחוויה הקשה החמירה משמעותית את תסמיני הדמנציה של אמה.
ניצולת שואה נוספת המקבלת סיוע היא אידה דרוביטקו, בת 86, מסומי. אידה, שנולדה במאי 1940, שרדה את הכיבוש הנאצי לאחר שאמה האוקראינית הסתירה את זהותה היהודית בזמן שאביה שירת בחזית.
יותר משמונה עשורים לאחר מכן, גם היא ראתה את ביתה ניזוק במלחמה. באפריל דירתה ניזוקה קשות, חלונות נופצו והגג נהרס חלקית. הבניין נחשב מאוחר יותר כלא בטוח, דבר שאילץ אותה לעזוב. אידה הורשתה לחזור רק לזמן קצר כדי לאסוף מסמכים חיוניים ומספר קטן של חפצים אישיים. "זה היה מאוד כואב עבורי", היא אמרה.
אידה אמרה: "אני עדיין בוכה כמעט בכל יום בגלל מה שקרה. המרפסת הפגועה, הגג הדולף והסדקים בבית שלי הם תזכורות לאותו יום נורא. אני מקווה לקבל תמיכה, כי אני לא יודעת איך אני יכולה להתאושש מזה לבד".
במהלך התדרוך האחרון, הזהיר אנטיקוני כי היקף הצורך כעת עולה בהרבה על המשאבים הזמינים. "שיפצנו 3,500 בתים יהודיים ב-15 השנים האחרונות", הוא אמר. "אבל כיום, אני מעריך שיש 1,000 בתים יהודיים הזקוקים לתיקון דחוף".
