כשנתיים אחרי שהסתייגה מהאמירות האנטי-ישראליות של יוצרי הסרט "אין ארץ אחרת" בטקס פרסי הברלינלה, שרת התרבות לשעבר של גרמניה, קלאודיה רות, מתחרטת דווקא על הביקורת שמתחה עליהן. בפודקאסט היא כינתה את דבריה אז "טעות ענקית" ו"טיפשות גדולה", וטענה כי הופעלו עליה לחצים מצד גורמים שונים, ובהם המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. הארגון היהודי לא נשאר חייב, והאשים אותה בהמצאת קונספירציות נגד יהודים כדי לשמר את הרלוונטיות הפוליטית שלה. היא גם אמרה ש"המון אנשים אומרים לי שהגיע הזמן להתנער מאחריות גרמניה לשואה".
קלאודיה רות (71) היא חברת פרלמנט מטעם סיעת הירוקים. ב-2010 וב-2015 היא הובילה משלחות של חברי פרלמנט לביקור ופגישות עם פוליטיקאים איראניים ברפובליקה האסלאמית. בשל כך נמתחה עליה ביקורת חריפה, כיוון שבגרמניה חל איסור על הכחשת השואה ומי שעושה זאת עובר על החוק. ואילו במקרה הזה מדובר בחברת פרלמנט שנסעה לטהרן לפגוש אנשי ממשל במדינה שמכחישה את השואה לחלוטין.
רות היתה סגנית נשיא הבונדסטאג, יושבת ראש משותפת של מפלגת הירוקים והנציגה הפדרלית לזכויות אדם וסיוע הומניטרי במשרד החוץ הגרמני, אבל התפקיד שהביא לה את הפרסום הגדול ביותר היה כשמונתה לשרה לענייני תרבות ומדיה במשרד הקנצלר בדצמבר 2021 תחת אולף שולץ.
רות נכנסה לתפקיד, בדיוק בזמן שבו עולם התרבות והאמנות הגרמני היה שקוע עד צוואר באנטישמיות ותמיכה ב-BDS, תוך שימוש בתירוץ לפיו "לא מדובר באנטישמיות, אלא בביקורת נגד מדיניות ישראל". חודשיים לאחר מינויה, החלה בעיר קאסל דוקומנטה 15, אחת מביאנלות האמנות החשובות בעולם. רות הוזהרה לפני הביאנלה שהיא יכולה להפוך למיצב אנטישמי מחריד, אבל לא עשתה דבר. זה בדיוק מה שקרה.
קולקטיב אינדונזי תלה יריעות אמנות בגודל של אוטובוס עם דימויים אנטישמיים מבחילים שערבבו בין חזירים, סמלי SS, קסדות עם הכיתוב "מוסד" ואפים מעוקלים. אמן מוסלמי השווה בעבודתיו בין צה"ל לנאצים. זה חופש הדיבור והאמנות, טענו האמנים הגרמנים. רות היתה רק חודשיים בתפקיד, היא טענה שהיא לא ראתה את כרזות הענק, ויצאה משם עם שריטה קטנה.
היצירה "צדק לעם" של אמנים אינדונזים
(צילום: דוקומנטה)
שנתיים לאחר מכן, האנטישמיות של עולם התרבות הגרמני, בעיקר בפלטפורמות שנחשפות לכל העולם, כבר עלתה על גדותיה. פברואר 2024, קצת יותר מארבעה חודשים אחרי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, בזמן שישראלים רבים עדיין הוחזקו בשבי ברצועת עזה. פסטיבל הסרטים "ברלינלה", שרובו ממומן על ידי הממשלה הגרמנית, הופך לתצוגה מפוארת של תמיכה בפלסטין והפגנות והצהרות נגד ישראל. שום מילה על חמאס. שום מילה על הטבח והאונס של יהודים, שום מילה על החטופים שהוחזקו אז במנהרות ברצועת עזה. האירוע הזה מגיע לשיאו כשהסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" בבימויים של באסל עדרה, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור, זוכה בפרס בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי.
אברהם ועדרה מנצלים את הבמה כדי להאשים את ישראל באפרטהייד, רצח עם וטיהור אתני. הקהל נעמד על הרגליים ומוחא כפיים בהיסטריה. הבונקר של היטלר נמצא במרחק יריקה משם. בין מוחאי הכפיים ניתן לראות גם את קלאודיה רות.
יובל אברהם, עם השותף לסרט 'אין לי ארץ אחרת', באסל עדרה
(צילום: Nadja Wohlleben, AP)
כמה ימים לאחר התחרות, לאחר גל האשמות על כך שפסטיבל הסרטים הפך לפסטיבל אנטישמי, רות הביעה חרטה. היא התראיינה ל"דר שפיגל", הסבירה שהיא מחאה כפיים רק לבמאי הישראלי, שדבריו של הבמאי הערבי לפי הצבא הישראלי טובח באוכלוסיה בעזה היו בעייתים, מוגזמים ומוטים בצורה בוטה ובלתי מקובלת נגד ישראל. מודה ועוזב ירוחם? כמעט.
בפודקאסט בשבוע שעבר, הצהירה רות שזו היתה טעות לצאת נגד האמירות של הבמאים באותו ריאיון. היא לא חשפה מה היא היתה אומרת, אבל ההסברים שלה הם פשוט מטורפים. רות טוענת שהיא אמרה את מה שאמרה בגלל שהיתה תחת לחצים כבדים ממספר גופים, אבל מציינת בשם רק את המועצה המרכזית של יהודי גרמניה כמקור לחץ עיקרי.
היא מציינת כי היו לה חברים רבים שהתקשרו אליה ושאלו אותה "מתי היא כבר תשתחרר מהאשמה ההיסטורית שלה", ותוכל לדבר ולהתנהג בנושא בצורה חופשית. "זאת היתה טעות ענקית", היא אמרה בפודקאסט על דבריה על יוצרי הסרט, "טיפשות גדולה". רות גם אמרה בפודקאסט ששודר בלייב ביוטיוב כי ביקורת על ממשלת ישראל, בעיקר על הגורמים הפאשיסטיים שבה, אמורה להיות אפשרית בגרמניה.
ההסברים של רות לגבי השינוי שעברה בדעותיה (שלא לדבר על כך שהיא לא יכלה, כשרה, לעמוד בלחצים) לקוחים עמוק מתוך עולמות הקונספירציה האנטישמית. הדרישה "של חבריה", להתנתק מהאשמה ההיסטורית היא טענה מוכרת מעולם המושגים הקונספרטיבי של הגורמים הקיצוניים של מפלגת הימין הפאשיסטית "אלטרנטיבה לגרמניה". להפיל את האשמה על העובדה שהיא נצרה את פיה ולא אמרה את דעתה האמיתית על לחץ של גופים יהודיים, גופים שמייצגים רק 0.2 אחוז מהאוכלוסיה בגרמניה ומשתמשים רק בפה ובעט כדי להביע ביקורת, כבר לקוחה מעולם הקונספירציות של הפרוטוקלים של זקני ציון.
קלאודיה רות
(צילום: Markus Schreiber/AP)
המועצה המרכזית של יהודי גרמניה מסרה למגזין "שטרן" כי "מסתבר כי רות תעשה ותשתמש בכל דבר כדי לא לאבד את הרלוונטיות הפוליטית שלה, כולל המצאות של קונספירציות נגד יהודים. הגיע הזמן שלה לפרוש".
קלאודיה רות מנסה לשכתב את ההיסטוריה, כולל הדברים והמעשים המכוערים שהיא הייתה אחראית מיניסטריאלית להם. שני אירועי התרבות החשובים ביותר בגרמניה, עם מימון נרחב של הממשלה, הפכו למופע אנטישמי ואנטי ישראלי חד צדדי ואלים. ביניהם כזכור, אירע הטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה. בנוסף מצב הביטחון שך יהודי גרמני ירד לשפל שלא זכור מאז שלטון הנאצים.
למה שרות תחזור בה מדבריה? אפשר למצוא לכך הרבה סיבות, אבל אחת מהן מתנוססת בבהירות רבה: כי עכשיו זה אפשרי. עד לפני שנים מעטות, התקפות בוטות נגד יהודים או ישראל היו מתקבלות בביקורת רבה בגרמניה. היום יש תחרות מי יגיד דברים בוטים יותר. להאשים את ישראל ברצח עם או בטיהור אתני, ולהאשים את המועצה המרכזית של יהודי גרמניה בהשפעה על חופש הדיבור, הם דיבורים שמביאים רייטינג לדובר, דחיפה במחט הפופולריות. יותר מכל דבר אחר, החרטה של רות על ההסתייגות שלה מדברי הבמאים ב-2024, מביעה את הצייטגייסט הגרמני האמיתי של ימינו.
