ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה אמש (יום ג') את הארכת תוקפו של חוק השירות הלאומי-אזרחי בחמישה חודשים נוספים. מנתונים שהציג מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, בדיון בוועדה מלמדים שיותר ויותר חרדים משובצים לתפקידים ביטחוניים בשירות הלאומי-אזרחי, שהופך ליותר ויותר ביטחוני, מבצעי ומשמעותי.
בדברי ההסבר להצעה המקורית נכתב: "כדי להבטיח המשך הפניה רציפה של מיועדים לשירות ביטחון העומדים בתנאי החוק למסלול השירות הלאומי-אזרחי עד לסיום גיבושו של המתווה המוצע בהצעת חוק שירות ביטחון, ביקשה הממשלה בהצעת חוק זו לדחות את מועד פקיעת תוקפו".
אם בעשור הקודם רק מיעוט מקרב המשרתים החרדים פנה למסלולים הביטחוניים, הרי שבשנת 2026 אנו עדים לזינוק, כאשר 67.9% מהמשרתים בשירות לאומי-אזרחי בוחרים במסלול זה. מדובר בשינוי מגמה המעיד על רצון להשתלבות במערכים הלאומיים המרכזיים של מדינת ישראל בעת הזו.
הביטוי המוחשי ביותר לנתונים אלו נראה היום במטה מערך הכבאות וההצלה, שם הסתיימה הכשרתו של מחזור נוסף של לוחמי אש חרדים. אלו אינם עוד מתנדבים באגפים תומכים, אלא כוח אדם מקצועי שעבר הכשרה מורכבת ומשתלב במערך המבצעי של כבאות והצלה.
כיום 1,396 חרדים משרתים בשירות-לאומי, כשמאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נרשמה לעייה בשילובם בשירותים הביטחוניים.
פינסקי הדגיש כי קיימת הסדרה מלאה עם צה״ל וכי ישנה פקודה שמגדירה מגבלות ברורות הכוללת גם את היקפי הקליטה. הוא הוסיף כי קיימות מגבלות גיל: רווקים יכולים להצטרף רק מגיל 23, ונשואים עם ילד מגיל 21 -וכי בפועל, רוב המצטרפים הם מעל גיל 24, נשואים עם ילד.
עוד אמר כי בניגוד לטענות כאילו מדובר בפיקציה, הנתונים מוכיחים אחרת כאשר בחודשים האחרונים, כ-60% מהצעירים שביקשו להצטרף לשירות האזרחי לא אושרו על ידי צה״ל. הוא הוסיף כי במשך שבע וחצי השנים בהן הוא מכהן כמנכ״ל הרשות, לא פנה אפילו פעם אחת לגורמי צה״ל כדי לערער על החלטה כזו.
"בסופו של דבר, יש כאן תועלת ברורה למדינה ולביטחון. יש כיום קרוב ל-100 אלף שאינם משרתים. ההסדרה הנוכחית מאפשרת לנו לשלב עוד 200–300 צעירים, בעיקר בגופים ביטחוניים, בתרומה משמעותית. לכן, הבקשה שלנו היא פשוטה, להמשיך את המצב הקיים", אמר פינסקי בדיון בוועדה בכנסת.
נציגת צה"ל אישרה את דבריו, והוסיפה כי בצה"ל מפעילים תהליך סינון קפדני כדי לקבוע מי יכול להיכנס לשירות האזרחי, על בסיס קריטריונים ברורים ומחייבים. הקריטריונים הללו נקבעו בתיאום עם גורמי המקצוע, וכוללים בין היתר בחינה של מצבו האישי של המועמד, מצבו המשפחתי ומידת שיתוף הפעולה שלו מול צה״ל.
חברי ועדה מהאופוזיציה תהו מדוע אין קריטריון, הקובע כי מי שכשיר ללחימה או לתפקידי תומכי לחימה לא יוכל להמיר שירות צבאי בשירות לאומי, על מנת להקל את העומס על חיילי הסדיר והמילואים. עוד אמרו באופוזיציה כי לא ניתן לאשר את ההצעה מבלי שיש הסדרה של חוק הגיוס, שעליו היא נשענת
המשרתים החדשים מצטרפים למאות חבריהם המשרתים כיום כלוחמי כליאה בשב"ס, סיירי ביטחון במשטרת ישראל ובגופי המודיעין. המעבר ממסלולים טכנולוגיים למסלולים מבצעיים בקו הראשון הוא חלק מהתפתחות השירות בשנים האחרונות, ומעניק מענה לצורך הלאומי הגובר בכוח אדם איכותי ומיומן.
במהלך הדיון בכנסת, הדגיש מנכ"ל הרשות ראובן פינסקי את העובדה שהמשרתים החרדים הפכו לחלק אינטגרלי מכוחות הביטחון וההצלה. "המשרתים לוקחים חלק משמעותי לכל אורך תקופת הלחימה ובמסגרת מבצע 'שאגת הארי'", הוא אמר. לדבריו, המשרתים פועלים בזירות נפילה, מסייעים בחילוץ ובמתן מענה ראשוני מציל חיים, ואף לוקחים חלק במשימות הרגישות של שמירה על כבוד המת.
