הטקסטים הראשונים המעידים על קיומה של הגות תיאולוגית מסוג מסוים, שכונתה בהמשך התפתחותה בשם "קבלה" – מקורם בעיירות קטנות בפרובנס, וייתכן שבמידה מסוימת גם בצפון צרפת, באזורי הריין ובצפון אירופה, במאות ה-12 וה-13. עיקר רעיונותיה של הקבלה הגיעו לספרד הנוצרית (קסטיליה ואראגון). בכך דומה מצבה של ההגות הקבלית למצבה של ההגות הפילוסופית (שהגיעה לספרד מהדרום ומהמזרח).
"ייתכן שהמונח 'קבלה' במשמעות של הגות תיאולוגית מסוימת היה קיים כבר קודם לכן, אולם רק באותה תקופה בספרד הוא מופיע בהקשר היסטורי ודאי, כזה שניתן לאתר אותו ולהצליב את המידע לגביו על פי מקורות כתובים שונים ונבדלים", מסביר אבריאל בר-לבב, חוקר בתחומי היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל, ופרופסור במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, שחיבר את הספר בן ארבעת הכרכים "שער לקבלה: נתיבות למיסטיקה יהודית". את הספר הוא חיבר יחד עם גדול חוקרי הקבלה בדורנו, חתן פרס ישראל למדעי היהדות, פרופ' משה אידל מהחוג למחשבת ישראל בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, ועם מחברים נוספים.
4 צפייה בגלריה


ספר תפילה קבלי שמוצג במוזיאון היהודי של שווייץ שבבאזל
(צילום: Dieter Hofer, Wikipedia)
לדברי פרופ' בר-לבב, הרעיונות הקבליים מופיעים לראשונה בספרד בכתב, או כפי שהוא ועמיתו להוצאת הספר לאור מציעים לנסח זאת: בשלב כתוב (לעומת שלבים קודמים של העברה בעל פה), שלב שבו קיימים טקסטים מזוהים (לעומת טקסטים שהקשרם וזהות מחבריהם אינה ברורה), ויש לכך חשיבות רבה לתהליך ארגון הידע המיסטי ביהדות – שם כולל לתחומים הנסתרים והסודיים ביהדות, כפי שהם מופיעים בהגות, בהלכה, במדרשים, באגדות חז"ל ובמסורת של העם היהודי.
הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית, עם שורשים עמוקים במחשבה היהודית, שכן היא נמשכת מהמיסטיקה היהודית הקדומה – ספרות ההיכלות והמרכבה, שם כולל לחיבורים מיסטיים שחוברו ככל הנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה ה-2 למאה ה-5) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).
הספר, שיצא לאור בהוצאת "למדא – האוניברסיטה הפתוחה", מציג היבטים חדשים של מונחים שונים בתחום, סוקר את שורשי הקבלה ומתאר תפיסות ותופעות מרכזיות שבה לצד מגוון דעות ומגמות סותרות לעיתים. בתוך כך, הוא מפגיש את הקוראים והקוראות עם מבחר טקסטים קבליים בהקשרם ההיסטורי, מנתח אותם על פי זמנם ולשונם ומעניק כלים יישומיים להבנת "תרבות יהודית עשירה ומגוונת", כשיש דרכים רבות שבאמצעותן אפשר לבחון אותה, לרבות טקסטים עשירים ומרגשים.
"למילים הכתובות בארבעת הכרכים יש חשיבות לאיחוד התרבותי, כחלק מהשליחות של מדינת ישראל כמרכז תרבותי לעם היהודי", אומר פרופ' בר-לבב, תוך שהוא מדגיש את רצונו להנגיש את הכתוב בשפה שתהיה ברורה לציבור הרחב, באמצעות הבאת פסיפס של קולות ודעות ממיטב המומחים והמומחיות בתחום.
הכרך הראשון של הספר (שורשים), מציג את הנושא ואת הרקע המקראי שלו. הוא סוקר מושגים כגון סמל והתגלות, מציג את מחקר הקבלה, מתאר את המקרא כבסיס של רעיונות ומושגים במיסטיקה היהודית (פרק שנכתב יחד עם ההיסטוריון וחוקר המקרא פרופ' ישראל קנוהל) ומציע עיון בעריכתו, בתפיסת הרע, בנבואה ועוד.
כרך זה כולל בתוכו גם מאמר של חוקר פיני בשם סימו פרפולה, על התרבות האשורית הקדומה – מאמר המצביע על הדמיון בין תפיסות קבליות לתפיסות אשוריות. הכרך השני (ניצנים), עוסק ביסודות המיסטיים אצל חז"ל ובזרמים הגותיים בימי הביניים. הוא דן בנושאים כמו ספרות חז"ל, ספרות ההיכלות, חסידות אשכנז, החסידות המזרחית והאופן שבו הושפעה מהמיסטיקה המוסלמית. כמו כן המציג את רבי עקיבא והסיפור "ארבעה נכנסו לפרדס". הוא נכתב בידי מחברים שונים ומציג מגוון של גישות ותפיסות.
הכרך השלישי (פריחה), מתאר את הקבלה בפרובנס ובספרד, ומספר על הפילוסופיה ועל הטקסטים הקבליים הכתובים הראשונים, ועל המחברים המזוהים הראשונים של ספרות קבלית הידועים לנו. הוא מציג אישים כמו רבי יצחק סגי-נהור, הרמב"ן ורבי אברהם אבולעפיה, ודן בנושאים מרכזיים, כגון פירוש התפילות, משיחיות, הגאולה כהתעוררות פנימית ומצבים אקסטטיים.
4 צפייה בגלריה


ארבעת הכרכים של הספר "שער לקבלה: נתיבות למיסטיקה יהודית"
(צילום: הוצאת למדא – האוניברסיטה הפתוחה)
הכרך הרביעי (זוהר), חושף את ספר הספרים של הקבלה ואת הטקסטים שקדמו לו – ספרות העיון וכתבי האחים הכוהנים. הכרך דן בין השאר בסמלים זוהריים, במחלוקות בדבר זהות המחבר, בקנוניזציה, בתפוצה ובשפה של הזוהר, ומציג מגוון של טקסטים מתורגמים ומפורשים מן הזוהר.
"מדובר בספר לימוד אקדמי שנכתב אמנם במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, אולם עם השתדלות שההסברים וסגנון הכתיבה שלו יהיו בהירים ונגישים לכל קורא משכיל. העורך של הכרכים הוא משה שפרבר, מוותיקי העורכים של האוניברסיטה הפתוחה, שהצליח להאיר פינות מוקשות בטקסט ולארגן אותו באופן נוח וקריא", אמר פרופ' בר-לבב. "חלק מייחודיותו של הספר הוא במגוון הקולות המשתקף בו – קולות של חוקרים ושל מקובלים. משולבים בטקסטים נספחים קצרים של חוקרים מרכזיים כמו יהודה ליבס, חביבה פדיה ומשה הלברטל, ומוצג מגוון של גישות להבנת הקבלה ומקומה בתרבות היהודית".