שנה לאחר שהאיגוד המקצועי של מורי מדינת מסצ'וסטס (MTA) החליט לפתח רשימת מקורות וחומרי עיון להוראת הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי 117 אלף חבריו, הרשימה פורסמה בשקט באתר האיגוד – וכעת היא מעוררת סערה רבה בשל חוסר איזון וקידום נרטיב חד-צדדי נגד ישראל. איגוד המורים הוא ארגון גג ליותר מ-400 איגודי עובדים שונים, ונחשב לגדול ביותר בניו אינגלנד.
אחת הדוגמאות הבולטות להטיה ברשימה היא הכללת סדרת כרזות בחלק על אמנות פלסטינית: כ-100 פוסטרים עם מסרים קיצוניים, כולל קריאות לחרם על ישראל ולהתנגדות אלימה, דימויים פרובוקטיביים כמו מגן דוד נוטף דם וכיתובים כמו "Zionists Fuck Off" או "ישראל מרעיבה את עזה". בפוסטרים האחרים נראים בין השאר ילדים פלסטינים מופגזים או חייל צה"ל רומס פלסטיני עם כאפייה מגואלת בדם, כסמל לכיבוש. אותה כרזה אף קוראת ל"שלבים הבאים": "אינתיפאדה, מרד, התנגדות, שחרור".
לעומת זאת, אין ברשימה כל ייצוג לאמנות ישראלית או לחומרים חזותיים שמציגים את נקודת המבט הישראלית. מעבר לכך, הרשימה כוללת ספרים מאת דמויות בולטות הידועות בביקורת החריפה שלהן כלפי ישראל, כמו האקדמאי נורמן פינקלשטיין, המשווה את פעולות ישראל לנאצים ואמר כי מתקפת 7 באוקטובר "מחממת כל נים בנפשי". לצידו ברשימה נמצאים גם היסטוריונים אנטי-ישראליים כמו אילן פפה, רשיד ח'לידי ואדוארד סעיד, בזמן שבצד הישראלי מופיע רק ספר אחד של ההיסטוריונית כלת פרס ישראל, אניטה שפירא, ללא כל איזון נוסף. בעוד יש מעט חומרים על מתקפת 7 באוקטובר וקורבנותיה, יש קישורים רבים העוסקים בעקירת הפלסטינים עם הקמת ישראל.
בין הארגונים המומלצים ברשימה מופיע למשל "קול יהודי לשלום" (JVP) – אותו האיגוד מגדיר כ"שותף שלנו בשטח". הארגון האנטי-ציוני הוא אחד העיקריים העומדים מאחורי ההפגנות הפרו-פלסטיניות מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, ופעילותו נאסרה בחלק מהקמפוסים.
"סטירת לחי ליהודים"
ארגונים ואנשי אקדמיה יהודים הביעו זעם על הרשימה, שלטענתם מתיימרת להיות מאוזנת אך משמיטה כמעט לחלוטין היסטוריונים, סופרים וחוקרים ישראלים. לטענתם, אף שהאיגוד מתנהל בצורה דמוקרטית ויש לו היסטוריה של פעילות למען צדק חברתי, הוא נכשל בהבטחה שכל החומרים הנמסרים למורים בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני יהיו מאוזנים ומאומתים. במכון CAMERA למלחמה בהטיה אנטי-ישראלית בחינוך קראו למהלך "סטירת לחי למשפחות יהודיות ולתלמידים", והאשימו את הנהגת האיגוד בקידום נרטיב חד-צדדי, המציג את ישראל ככוח כובש.
הוועד היהודי-אמריקני (AJC) שלח מכתב להנהלת איגוד המורים, שבו מחה על כך ש"הרשימה נשלטת בידי קולות פלסטינים ואנטי-ציוניים, בעוד קולות המאנישים את חוויות ישראל או מייצגים נרטיב ציוני הם מינימליים. מתוך 89 משאבים ברשימה, 67 מאפיינים למעשה את ישראל כמדינה לא לגיטימית או מצמצמים סכסוך מורכב להאשמות בכיבוש לא חוקי. רק שניים מהמשאבים הציגו נרטיב ישראלי, כשקומץ אחרים דנו באנטישמיות, באסלאמופוביה ובהוראה בנושאים מורכבים לא קשורים".
ביקורת ספציפית מופנית כלפי ד"ר ריקרדו רוסה (ראו תמונה), המנהל האקדמי של ה-MTA, ומי שעמד מאחורי גיבוש הרשימה. רוסה פרסם ברשתות החברתיות תמונות עם הכיתוב "Free Palestine" ודמויות פלסטיניות עם רוגטקות יומיים לאחר מתקפת 7 באוקטובר (ראו תמונה). הוא המשיך לפרסם פוסטים פרו-פלסטיניים שעוררו תגובות נזעמות מצד מחוקקים רפובליקנים במדינה, שטענו כי דעותיו הפוליטיות מקשות עליו למלא את תפקידו בצורה מאוזנת. הנהלת האיגוד ביטלה את הביקורת כ"מופרכת ובורה", וכינתה את ד"ר רוסה "חוקר מוערך". היא התעקשה כי הרשימה נועדה לשקף קשת רחבה של דעות, וטענה: "היה ברור מההתחלה שכל חומר שנכניס לרשימה יחשב כשנוי במחלוקת על ידי הצד השני".
האיגוד עורר סערות נוספות בעבר סביב עמדותיו הפוליטיות. בוובינר שערך האיגוד במרץ 2024 תיארו הדוברים את הציונות כ"תנועת מתנחלים קולוניאליסטית" ואת הקמת ישראל כ"טיהור אתני" שכוון נגד "הפלסטינים המדוכאים". הסמינר גרר תגובות חריפות מצד מורים והורים יהודים, ואף מחוקקים דמוקרטים שמחו בפני ההנהלה על "שעתיים של תעמולה פוליטית אנטי-ישראלית ואנטישמית". בכמה אירועים אחרים של האיגוד, שהתמקדו בגזענות כלפי פלסטינים בארצות הברית, דובריו התנגחו בעיקר בישראל.
והיו גם החלטות: בדצמבר 2023 קיבלה מועצת המנהלים של MTA החלטה הקוראת להפסיק את המימון האמריקני ל"מלחמת רצח העם של ממשלת נתניהו בעם הפלסטיני בעזה", כלשונם. בדצמבר האחרון הועלתה גם הצעה לנתק את השקעות קרנות הפנסיה של האיגוד מחברות המספקות ציוד צבאי לישראל, מהלך שנתפס בעיני המבקרים כ"ניסיון לקדם חרם כלכלי במסווה של דאגה מוסרית". ההצבעה עברה לבסוף רק לאחר הסרת אזכור מפורש של ישראל, והפכה לקריאה לביטול "השקעות צבאיות" באופן כללי.
"שיתמקדו בשיפור מערכות החינוך"
בעוד רבים מחברי הארגון מסכימים עם העמדות הכלליות כלפי הסכסוך ורוצים לראות ייצוג רב יותר לנקודות מבט פלסטיניות בתוכניות הלימודים, רבים אחרים סבורים שהנהלת הארגון הלכה רחוק מדי, ומתמקדת יתר על המידה בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, במקום בשיפור תנאי ההעסקה והזכויות של המורים. "אנחנו רוצים שאיגוד המורים יתמקד בשיפור מערכות החינוך, ולא יהפוך לבמה לעמדות פוליטיות קיצוניות", אמר פאליק צ'ייס, מורה לא-יהודי בתיכון בבוסטון. לדבריו, הוא שקל לעזוב את האיגוד אך פחד "להישאר לבד, בלי שום גב מול הנהלת בית הספר".
במכתב של AJC לאיגוד נאמר כי "מורים לא צריכים את האיגוד שלהם כדי שיגיד להם מה לחשוב או איך ללמד. הגיע הזמן לאפשר להם לעשות את מה שהם עושים הכי טוב, ולהפסיק את המאמצים להחדיר את דעות הארגון לכיתות. בתי הספר שלנו נועדו לחינוך ולא לאינדוקטרינציה".
האיגוד ממשיך להגן על הרשימה, בטענה כי מדובר ביוזמה חינוכית המעודדת דיון פתוח, מעשירה את ההבנה של המורים ומפתחת חשיבה ביקורתית בקרב תלמידים. צ'ייס אומר כי עבורו ועבור רבים, מדובר בעיקר בדיון סגור ולא חינוכי.
