בשיתוף יד ושם
צפו בכתבה המלאה:
"אנחנו מחזירים להם את הפרסונה, את האישיות, את צלם האדם, את הצלם היהודי. וזה מתחיל בשם", דני דיין
(צילום: ירון שרון )
כתבת ומפיקה: ניצן כהן | צילום: ירון שרון | עריכה: דפנה פלד
כיצד ניתן להבדיל בין שלושה אנשים ששמם "יצחק גולדברג" או לדעת שיענקל'ה שוורץ הוא בהונגרית Jeno Feket אך בעצם מדובר באותו אדם? מזה 37 שנים שד"ר אלכסנדר אברהם, מנהל המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה וצוותו ביד ושם עוסקים בנושא. בתחילת החודש, בכנס "עד השם האחרון", הם ציינו אבן דרך משמעותית – איסוף ותיעוד חמישה מיליון שמות, לאורך עשרות שנים, מתוך ששת מיליון הנרצחים בשואה.
במהלך הכנס שערך הארגון, העניק אברהם הצצה אל אחורי הקלעים של תהליך איסוף השמות, התקיימו הרצאות ופאנלים שונים סביב תהליך איסוף השמות וכיצד משמש המאגר ליצירת חיבור בין אירועי השואה לנוער, היום ובעתיד.
"מבחינתי, כל שם שאנחנו לא יכולים לתעד - זה להרוג את אותו בן אדם-פעמיים", מסביר ד"ר אברהם, שבימים אלו פורש לגמלאות. "כל שם שאנחנו יכולים להוסיף למאגר מהווה עוד ניצחון נגד הכוונה של הנאצים, שביקשו להשמיד לא רק את היהודים, אלא גם את הזהות שלהם וגם את זכר היהודי. נכון שזה חשוב לנו כי מדובר בזהות יהודית, אך זה חשוב גם לעולם הרחב כדי שכולנו נזכור את הטרגדיה הזאת ושלעולם זה לא יקרה שוב".
"האתגר הגדול שלנו הוא לאתר מקורות לשמות", מסביר ד"ר אברהם. "הרי הנאצים לא הנפיקו תעודות פטירה ולא רשמו את השמות של הקורבנות. בהיעדר מקורות, אנחנו צריכים לעשות עבודת נמלים. לחפש בכל מקום ובמקרים רבים גם להישען על דיווחים של המשפחות".
על פי ההערכות מומחי יד ושם, בעזרת בינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים חדישים, יהיה ניתן ללקט כ-250 אלף שמות נוספים בעתיד, אך עם זאת, הם מאמינים כי מאות אלפי שמות של נרצחים לא יתועדו לעולם - מאחר ולא נותר מהם כל זכר.
משימת איסוף השמות, היא בין המשימות העיקריות של יד ושם וחשיבותה גוברת מידי יום - ככל שמספר שורדי השואה הולך ופוחת. ביד ושם מבצעים בדיקת אמינות למקורות, סריקות מאגרים דיגיטליים ופענוח שמות, כל זאת בזכות הצוות המיוחד שמורכב מדוברי למעלה מ- 15 שפות שונות. מאגר השמות המרכזי מונגש באתר האינטרנט למען הציבור.
"זה רגע היסטורי"
אל הקריאה הנרגשת של ד"ר אברהם מצטרף דני דיין, יו"ר יד ושם. "חשוב לנו לדרבן את האנשים לעזור לנו להמשיך את תהליך האיסוף", הוא מדגיש. "אנחנו ממשיכים לצפות פני עתיד כל הזמן ולעשות מאמצים כדי שפרויקט זה לא יהיה רק מה שהצלחנו עד היום, אלא יגדל".
במה אפשר לעזור?
"אנחנו מבקשים מהציבור לסייע לנו בהוספת שמות וגם במסירת חפצים, הדברים האלה חשובים כדי להילחם בהכחשת השואה, ובעיוות השואה- וכדי לחנך את הדורות הבאים, שבסופו של דבר זה הדבר הכי חשוב. זה באמת רגע היסטורי. יש לזה חשיבות לעתיד, להווה ולעבר".
למה לדעתך זה משמעותי כל כך?
"בראש ובראשונה זאת חובה שיש לנו כלפי הנרצחים. אנחנו מחזירים להם את הפרסונה, את האישיות, את צלם האדם, את הצלם היהודי. וזה מתחיל בשם. אנשים מגלים קרובי משפחה שנרצחו. ואפילו מתוך אלה שניצלו במלחמה - אנשים מגלים מי שרד. היו מאות מקרים, ואולי אפילו אלפים, של איחודי משפחות הודות למאגר הזה".
בקרוב נגיע לרגע הבלתי נמנע בו לא ישארו ניצולים בחיים. איך זה ישנה את התהליך?
"אין שום ספק שנגיע לשלב בו לא יהיו עדים בחיים, זה ישנה לחלוטין את תרבות הזיכרון. זה רק אומר שהעבודה שלנו תהיה יותר קשה, אבל יותר חשובה. ואנחנו ממשיכים לפתח כלים נוספים שיהוו, עד כמה שאפשר, תחליף לעדות".
לכל איש יש שם
"תהליך של השמדת היהודים - זה היה תהליך של השמדת הזהות. זה שאנחנו רושמים את השמות, מתעדים ומנציחים - אנחנו עושים בדיוק ההפך. פה החשיבות" מסבירה ד"ר יעל נידם אורביטו, מנהלת המכון הבינלאומי לחקר השואה, יד ושם, שהסבירה בכנס כי איסוף השמות החל בשלב מוקדם מאוד. "זה תהליך שהתחיל מיד עם השחרור. המטרה הראשונית הייתה לא תיעוד כשלעצמו, אלא היא לנסות להבין מי נשלח, מי נרצח ומי ניצל".
ד"ר יעל ריצ'לר פרידמן, מנהלת פדגוגית, המרכז הבינלאומי לחינוך והוראת שואה, יד ושם, מסבירה כמה חשוב לחבר את הדור הצעיר בישראל לנושא. "אחד האתגרים שלנו זה להפוך את נושא השואה לרלוונטי לתלמידים של היום", היא מדגישה. "עם כל המורכבויות של דרכי הלמידה שלהם - אבל גם להפוך את זה למשהו אותנטי".
9 צפייה בגלריה
ד"ר יעל ריצ'לר פרידמן, מנהלת פדגוגית, המרכז הבינלאומי לחינוך והוראת שואה, יד ושם
(צילום: ירון שרון)
למטרה זו, היא מסבירה להם שלכל איש יש שם - שכל אדם הוא אחד ומיוחד והזיכרון בפני עצמו הוא ערך חשוב. "אנחנו מדברים איתם על המסע: מה זה אומר בעצם לאסוף חמישה מיליון שמות. מבחינה חינוכית, היכולת לזכור אדם אחד היא דבר כל כך משמעותי - כי השואה הייתה אפשרית בגלל דה-הומניזציה שהגרמנים העבירו את היהודים", מסבירה ד"ר פרידמן. "חלק מהחובה המוסרית היא להחזיר את הפנים האנושיות - בשביל להפוך את הנושא הזה לנושא אנושי, לנושא שיש בו אלמנטים מוסריים, חשיבה הלאה ויצירה של מצפן מוסרי פנימי אצל התלמידים שלנו".
אחד האמצעים בהם יכול לסייע הציבור הרחב למלאכת ההנצחה, הוא מילוי דפי העד, באמצעותם, עד היום נאספו ביד ושם כ-2.8 מיליון שמות. בשנת 2013 הוכר אוסף דפי העד של הארגון כאוסף זיכרון עולם מטעם אונסק"ו. "הציבור יכול לעזור לנו - זו השעה האחרונה", מדגיש ד"ר אברהם. "כדאי ואנחנו מבקשים מאוד, שימלאו דפי עד. כי ייתכן שזכר אותם הקורבנות נשאר רק בקרב המשפחה. אם לא ימלא דף עד – אז אף אחד לא יזכור".
למילוי דף עד באתר יד ושם: לחץ כאן
פורסם לראשונה: 11:41, 17.11.25
