פוסט בוטה של הפעילה החברתית הילה טוב, שפורסם בשבת ברשת X, עורר סערה גדולה בסוף השבוע – ומבטא את הפחד של חלק מתושבי תל אביב החילונים מפני האפשרות של "השתלטות דתית" על העיר. לצד תמונה של שני דתיים לאומיים חובשי כיפה, אחד מהם עם רובה, כתבה טוב: "באופן מדאיג ומעורר סלידה תל אביב נכבשת על ידי חובשי כיפה ונשק, ובעוטרות בובו'ז סטייל 'ראש יהודי'. ואל תתחילו עם 'ישראל מקום לכולם' – כי אין. תראו מה קורה בערד, למשל. ההשתלטות על תל אביב מכוונת ושיטתית. אם לא כדי לתקוע אצבע בעין, למה לבחור להתיישב דווקא בלב החילוניות?"
גולשים רבים האשימו את טוב בהפצת שנאה ואף באוטו-אנטישמיות. למרות התגובות הקשות, עמדה טוב מאחורי דבריה ולא חזרה בה. כשנשאלה על מקור ההתנגדות שלה לשני האנשים האקראיים בצולמו ברחוב, שלפחות אחד מהם מגן כפי הנראה על אזרחי ישראל במסגרת שירותו הצבאי, השיבה טוב בריאיון לאולפן ynet: "שני האנשים האלה הם כמובן סמל. מדובר פה על מאבק על המרחב הציבורי, ושני האנשים האלה צולמו מהגב במרחב הציבורי, רק כסמל. אלה לא שני האנשים הספציפיים האלה. בסוף יש פה מאבק. פוליטי, ציבורי".
חיים גורן והילה טוב בדיון באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, דגל בשמירה על צביון השבת ופעל נגד חילול שבת במרחב הציבורי. היום יש תחבורה ציבורית בשבת, הכול פתוח בשבת, ואין איזושהי כוונה לשים לשים לזה סוף.
"כן, אין כוונה? אין כוונה לשים לזה סוף? תראי, במדינה, ממשלת ביבי מממנת ארגונים תורניים ב-170 מיליון ש"ח בשנה, מתוכם 12 פועלים בתל אביב. אין לי בעיה עם אנשים דתיים, אין לי בעיה עם חובשי כיפה. הבעיה שלי עם המגמה, עם הפרויקט הפוליטי שמתנהל לנו על הגב, בחיוך ובאצטלה של דמוקרטיה ושמותר לכולם להיות איפה שהם רוצים".
וזה לא נכון? זו דמוקרטיה רק כשבא לנו?
"לא, ממש לא, להפך. יש פה אנשים נפלאים, כולל שכנים שלי שהם דתיים, ואין לי שום דבר איתם. שכל אחד יעשה וכל אחת תעשה מה שהיא רוצה במרחב הפרטי שלה. בסוף על מה אנחנו נאבקות? אנחנו נאבקות על מעמד הנשים בישראל ובתל אביב, כי מנסים לגרור אותנו להפרדה מגדרית. אנחנו נאבקים על תחבורה ציבורית בשבת, כי מנסים למנוע את זה. אנחנו נאבקים על טקסי חיים, על מעמדה של הקהילה הלהט"בית, על אופי השבת, על חינוך. ליד הבית שלי יש ישיבה של חב"ד. הילדים בני ה-12 שם יוצאים ומציעים לחברים שלהם, לילדים בני גילם, להניח תפילין. הם פשוט מסתובבים ברחובות ומציעים להניח תפילין".
מה הדרמה הגדולה, שיהודי יניח תפילין?
"אין שום דרמה גדולה, אבל זה לא יכול להיעשות כפרויקט פוליטי. אם ילד או בחור, כל בן אדם שרוצה – אישה או גבר – רוצים להניח תפילין, אין לי שום בעיה עם זה".
אם אלה היו שני חבר'ה עם סממנים ערביים מוסלמיים, היית מעלה תמונה וחוששת מהשתלטות על המרחב הציבורי, או שזה תקף רק ליהודים?
"אני לא מכירה מוטיבציה של ארגון מוסלמי בתל אביב שרוצה להשתלט על המרחב הציבורי. אני כן מכירה את 'ראש יהודי' וחבריו שאומרים: מי שרוצה תמיכה בפעילות בחברון ובגדה המערבית צריך להתנחל בתל אביב. זו המוטיבציה המרכזית, על זה אנחנו מדברות".
אז את אומרת ש"ראש יהודי" מסוכן יותר מהתנועות מוסלמיות?
"בוודאי. אני לא יודעת מה זה תנועות מוסלמיות, אני מסרבת להגדרה הזו. אני גם לא אומרת תנועות יהודיות, אני אומרת: פרויקטים יהודיים פוליטיים של הציונות הדתית".
יו"ר ארגון "ראש יהודי", ישראל זעירא, מסר בתגובה: "עמותת ראש יהודי עוסקת בקרב צעירים וצעירות משכילים מגיל 19 ומעלה בלימוד תורה והעמקת זהות יהודית באופן חופשי ועמוק, ללא טיפת כפייה ומתוך בחירה חופשית. ההרצאות עולות תשלום. עצוב שיש כאלה שכל זיקה לתורה מעוררת בהם חרדות דמיונות ופחדי שווא על הדרה מהמרחב ציבורי. תל אביב תמשיך להיות עיר החירות ותמצא מקום חם בתוכה גם לאלו (והם רבים) שצמאים ללמוד תורה, אלו אשר לא זכו ללמוד בילדותם וכעת משלימים פערים. הליברליות של גברת טוב מסתיימת ככל שמדובר באחיה לעם (ולנשק). אחרי מלחמת שמחת תורה כדאי שכולנו נאמץ יותר אהבת ישראל ונשחרר את השנאה שמגיעה בעיקר מחוסר היכרות. הערב, לדוגמה, מתקיים מפגש שלי עם דוד שוקן ב'ראש יהודי' לשיח מחבר. עד שנקבל את המיליונים שהיא מספרת עליהם – 'ראש יהודי' חיה מתרומות".
3 צפייה בגלריה
ישראל זעירא, יו"ר ארגון "ראש יהודי". "השנאה מגיעה בעיקר מחוסר היכרות"
(צילום: דנה קופל)
"תמיד היו קהילות דתיות בעיר"
סגן ראש עיריית תל אביב, חיים גורן, יו"ר סיעת "מאמינים" וחובש כיפה סרוגה, הגיב על הדברים שנכתבו בפוסט השנוי במחלוקת של הפעילה החברתית: "לצערי יציאות דתופוביות כאלה הן משהו שאני נתקל בו בעיר מדי פעם. לשמחתי זה בא ממיעוט, ממעט מאוד אנשים שבאמת קשה להם משום מה לראות דתיים בעיר. אני אזכיר: חלק גדול ממייסדיה של העיר העברית הראשונה היו דתיים, והילדים שלי הם דור רביעי בתל אביב".
גורן הוסיף במהלך הדיון: "תמיד היו קהילות דתיות פה בעיר. ליפול דווקא על מישהו עם נשק? הבוקר יצאתי לרחוב ופגשתי חבר שלי, דתי שגר לידי ברחוב. הוא הולך עם מטול, נשק כבד מאוד למי שמכיר. זה לא בגלל שהוא רוצה ללכת עם נשק בלב תל אביב, זה בגלל שהוא נמצא במילואים. הוא נכנס תכף ללבנון, בן 43 עם ארבעה ילדים, ומה לעשות שהוראות הצבא אומרות שאי-אפשר להשאיר נשק כזה בבית אם אין לך כספת מיוחדת שלרוב האנשים אין... אלה אנשים שבסוף עושים מילואים גם בגילים מבוגרים, עם ילדים והכול. גם ההתייחסות למראה חיצוני של אנשים, זה כל כך של פעם, כל כך מיותר, כל כך לא תל-אביבי".
בנוגע לתלונות על השתלטות על המרחב הציבורי אמר גורן: "בסוף מה זה 'להשתלט על המרחב הציבורי'? המרחב הציבורי בתל אביב-יפו דווקא חצה בשנים האחרונות את הסטטוס-קוו לכיוון החילוני מאוד. בוא נזכיר שבשנים האחרונות עבר חוק המרכולים שלמעשה התיר בפעם הראשונה פתיחה של בתי עסק בשבת, עבר כל הנושא של 'נעים בסופ"ש' – מערך התחבורה הציבורית של עיריית תל אביב, עם אוטובוסים בשבתות ובחגים. עוד עיריות מפעילות את זה, וזה הולך וגדל כל הזמן. מצעד הגאווה הפך להיות חודש הגאווה, עם המון אירועים סביבו. המרחב הציבורי בתל אביב הוא מרחב מאוד-מאוד פלורליסטי ומאפשר. להגיד שהוא עובר איזושהי השתלטות עוינת של דתיים זה פשוט לא להבין ולא להכיר את תל אביב".
3 צפייה בגלריה
אוטובוס של נעים בסופ"ש. "המרחב הציבורי בתל אביב פלורליסטי ומאפשר"
(צילום: באדיבות עיריית תל אביב)
"זה מאכזב אותי", הוא הוסיף. "יש לי ספר של הילה בבית, אני אוהב לקרוא, ובאמת מאכזב לראות שאנשים חרדים. כמו שיש חרדים בבני ברק, שמבחינתם אם הם ילכו לצבא אז הם חס ושלום יהפכו חילונים, יש את החרדים התל-אביבים שאם יראו חובשי כיפה מסתובבים בעיר, אז זהו – העיר דתייה ונגמר הסיפור ואין לנו מקום".
לגבי סוגיית ההפרדה המגדרית, אמר גורן: "אם הילה חיה בתל אביב היא יודעת היטב שאין שום הפרדה במרחב הציבורי בעיר, למעט משהו שבג"ץ אישר פעם אחת באופן חריג, תפילה ביום כיפור – וגם זה לא בצורה שמדירה, אלא בצורה שנותנת מקום שוויוני לחלוטין לנשים לצד הגברים, ואני חושב שזה נעשה בצורה יפה ומכבדת. עובדה שזה עבר בצורה חלקה והיו המון אנשים שבאו, כולל תל-אביבים חילונים לחלוטין שתמכו בזה. אם הילה מתנגדת לפרויקט פוליטי כזה או אחר, שתתנגד לפרויקט פוליטי; שלא תעלה תמונות של אנשים, של בני אדם, ותהפוך אותם לסמל ותגיד 'הם לא רצויים כאן, הם לא בסדר, אין להם מקום כאן'. כי זה מה שהיא כתבה, שאין להם מקום, בלי לדעת מי האנשים האלה. תתייחסי לעצם העניין. את נגד שמדינת ישראל תיתן תקציב לדבר כזה או אחר? בסדר גמור, תגידי את זה. גם אני נגד הרבה דברים אחרים, אבל לא בצורה כזאת, לא בצורה שמנסה להדיר באופן מפורש דתיים מהעיר".
בתגובה אמרה טוב בעוקצנות: "אני מבינה שלקחת את הפרקטיקות שאתם מנסים להחדיר לחינוך הממלכתי גם כדי לחנך אותי, אני אשקול את החינוך הזה. תודה".
