במשך דורות תפסה ישראל מקום מרכזי בזהות היהודית ברחבי העולם. עם זאת, החיבור לישראל וההחלטה לעזוב קריירה, משפחה וקהילה ולעלות ארצה – אלה שני דברים שונים לחלוטין. הפער הזה, שבין חיבור רגשי לבין פעולה ממשית, עמד במרכז השיחה עם האלוף (מיל') דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית, במהלך ריאיון בכנס Global Aliyah Live של ynet Global.
ריאיון עם דורון אלמוג בוועידה
(צילום:ליאור שרון, טל אזולאי, טל סער)
לדברי אלמוג, שני אירועים מרכזיים שינו באופן דרמטי את השיח מאז 2023: מתקפת 7 באוקטובר והעלייה באנטישמיות ברחבי העולם. לדבריו, בעקבות האירועים והתקריות הללו יהודים מאוסטרליה, בריטניה, צרפת, דרום אפריקה וארצות הברית שקלו מחדש היכן הם רוצים לבנות את עתידם. "די, מספיק", תיאר אלמוג את התחושה שבה הוא נתקל יותר ויותר בקרב העולים החדשים. "בואו נעשה עלייה. בואו נבנה חיים חדשים".
לדבריו, השינוי כבר ניכר בעלייה חדה במספר האנשים שפותחים תיקי עלייה ופונים לסוכנות היהודית. המוקד של הסוכנות בירושלים פועל מסביב לשעון, בחמש שפות, ומעניק מענה לשאלות הנעות מנושאי תעסוקה וכלכלה ועד לשאלות כמו היכן כדאי למשפחה להשתקע בישראל ובכמה נאמדת המחייה בישראל.
דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית, עם חניכי המכון למדריכי חו"ל הפועל הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית
(צילום: אלכס קולומויסקי)
דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אולם אלמוג הדגיש כי אין לראות בעלייה רק דרך מילוט מאנטישמיות. עבור יהודים רבים, הכוח המניע המשמעותי יותר הוא תחושה מחודשת של זהות יהודית ושייכות. גם בשעה שישראל מתמודדת עם מלחמה ועם שסעים פוליטיים פנימיים, הוא אמר, יהודים בחו"ל צפו בחברה הישראלית מפגינה רמה יוצאת דופן של סולידריות ברגעי משבר.
ישראל, אמר אלמוג, היא פרדוקס: מדינה שבה הוויכוח הפוליטי עמוק ומפלג, אך בד בבד מדינה שבה החברה מסוגלת להתאחד כאשר היא ניצבת בפני איום משותף. לדבריו, אותה סולידריות הפכה לחלק משמעותי מהרצון של יהודי התפוצות לעלות ארצה. "הם מרגישים את תחושת השייכות הזו", אמר אלמוג. "הם רוצים להיות חלק ממנה".
אלמוג סיפר על עולים חדשים שפגש לאחרונה בקיבוץ בצפון הארץ, כאלה שהגיעו מצרפת, מבריטניה ומאמריקה הלטינית. ההתלהבות שלהם, לדבריו, סיפקה ניגוד בולט לנטייה של ישראלים ותיקים להתמקד בקשיים של המדינה. החוויה הזו משקפת גם את מה שאלמוג רואה כמודל חשוב לעתיד העלייה: הגירה המבוססת על קהילות ולא רק על יחידים. "אל תבואו לבד", אמר אלמוג. "בואו יחד כקבוצה. בואו עם הקהילה שלכם".
דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית, עם עולים חדשים
(צילום: גיא יחיאלי)
עולים חדשים שהגיעו לישראל מניו יורק
(צילום: סיון שחור)
הרעיון הוא להתחיל את התהליך זמן רב לפני שהעולה עולה למטוס, ולסייע לעולים פוטנציאליים להבין היכן יוכלו להתגורר, כיצד יוכלו לעבוד ואיזו קהילה תוכל להקיף אותם לאחר הגעתם. אלמוג הודה כי המעבר אינו פשוט בדרך כלל. עולים פוטנציאליים מודאגים מסוגיות כמו מצבם הכלכלי, תעסוקה, השפה והשאלה האם אי פעם ירגישו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אולם הוא טען כי ישראל עצמה נבנתה באמצעות גלי עלייה רבים, ושכל גל כזה שינה בסופו של דבר את פניה של המדינה. הוא הזכיר קרוב למיליון עולים שהגיעו מברית המועצות לשעבר החל משנות ה־90, שהשפעתם ניכרת כיום בתחומים רבים: רפואה, אקדמיה, תרבות, פוליטיקה, ספורט ועוד רבים נוספים ומשמעותיים בחברה הישראלית. "העלייה היא מנוע צמיחה", אמר אלמוג.
מסיבה זו, לדבריו, חלק מאסטרטגיית השיקום של ישראל לאחר המלחמה, במיוחד בצפון ובדרום, צריכה להיות ממוקדת בסיוע וליווי העולים החדשים, כך שירגישו בטוחים עד כמה שניתן בתהליך. על כן, מבקשת הסוכנות היהודית לעודד עולים חדשים לשקול להתיישב באזורים שמחוץ למרכז הארץ ולהשתתף בשיקום אזורים שנפגעו מבחינה כלכלית ופיזית.
עולים חדשים ממוצא פרסי שהגיעו מארצות הברית
(צילום: שאול גולן)
עולים חדשים בנתב"ג
(צילום: Jack Guez/AFP)
עם זאת, אלמוג חזר שוב ושוב להבחנה שעשויה להיות מכרעת עבור גל העלייה הבא: יהודים לא צריכים להגיע רק משום שהחיים בארצות שמהן הגיעו הפכו קשים ומאתגרים יותר. המסר מישראל, לדבריו, צריך להיות שהם רצויים כאן. "אנחנו אחים ואחיות", אמר אלמוג. "אנחנו צריכים אתכם. אנחנו אוהבים אתכם. אנחנו רוצים אתכם".
לדבריו, עבור דור העולים הבא, מה שחשוב יותר מכול אינו רק ההחלטה לעבור למדינה אחרת, אלא גם מה הם מביאים איתם: אנרגיה, אמונה ומחויבות. "יהיו משברים", הודה אלמוג, לצד "רגעים רבים של גאווה". מה שיכול לסייע לעולים לצלוח את המשברים ולהתעצם מתחושת הגאווה, היא התחושה שהם שייכים למשהו גדול באמת. "תביאו איתכם את הרוח ואת המחויבות", אמר אלמוג במסר לעולים.
יש לציין כי השינוי המתרחש אינו מוגבל לעלייה עצמה. אלמוג הצביע על השתתפות הולכת וגוברת בתוכניות המביאות יהודים לישראל לתקופות קצרות יותר, עלייה בהיקף ההתנדבות ומשלחות הסולידריות, וכן על התרחבות השותפויות בין קהילות יהודיות בתפוצות לבין קהילות בתוך ישראל. לדבריו, כל ההתפתחויות הללו יחד מייצגות משהו גדול יותר מעלייה נוספת במספר העולים. "אנחנו רואים מול העיניים פרק חדש שנכתב", אמר אלמוג. "זהו שלב חדש ביחסים שבין ישראל לבין הקהילות היהודיות ברחבי העולם".
