חוק ביסמוט - הנוסח שגיבש יו"ר ועדת החוץ והביטחון להסדרת גיוס החרדים מעלה אבק כבר שבועות במדפי הקואליציה, ואינו מובא להצבעה. מי שמעכבים הפעם את קידומו הם דווקא המפלגות החרדיות, המבקשות לוודא שהן מגיעות להצבעה כשהכול סגור: הן מול השותפים הקואליציוניים והן – ובעיקר - מול ההנהגה הרבנית. ללא אישורה, יודעים הח"כים החרדים שהצבעה בעד החוק עלולה לעורר סערה בציבור הבוחרים שלהם.
הרב דוב לנדו נגד הגיוס: "יהודים רודפים יהודים בגלל לימוד התורה"
(צילום: עזרא טרבלסי)
בש"ס קיבלו את הסכמת הרבנים במכתבי אמון של מועצת חכמי התורה ביו"ר המפלגה אריה דרעי, על אף התבטאויות שונות של הרבנים בעבר. ש"ס, שאחד מחברי הכנסת שלה הותקף אמש (מוצאי שבת) בירושלים על ידי מפגינים חרדים, מחכה להכרעה של חברי הכנסת של דגל התורה. אותם חברי כנסת כבר נפגשו עם הרב משה הלל הירש, אך הוא הבהיר כי כל סיכום חייב להגיע רק לאחר קבלת הסכמתו של המנהיג המבוגר ממנו, הרב דוב לנדו. למעשה, כעת הכול תלוי בו: החלטתו עשויה לקבוע אם החוק יוגש בסופו של דבר - ואף להשפיע על עצם הישרדותה של הקואליציה.
הרב דוב לנדו, בן 95, ראש ישיבת סלבודקה היוקרתית, יושב כיום על כס ההנהגה, שהיה שמור בעבר לשמות מוכרים גם לציבור הרחב כמו הרב חיים קנייבסקי, הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב אליעזר מנחם שך ואחרים. הוא נוהג לכנס את חברי הכנסת של דגל התורה בביתו, אך מהצד השני הוא בעל דעות נוקבות יותר מקודמיו ביחס למדינת ישראל.
בישיבת סלבודקה ידוע היה הרב לנדו בעיקר בגדולתו בתורה, בקיאותו במקורות ויכולות העיון המפולפלות, שאותן הוא מפגין בפני תלמידיו עד היום בשיעור השבועי בפני כל תלמידי הישיבה. במשך עשרות שנים הוא נמנע מענייני הנהגה ומדיניות. כשנשאל על נושאים אלו הפטיר "בשביל זה יש עסקנים", ופטר את עצמו מאלה בהמשך הלימוד והעיון המעמיק.
לפני למעלה מעשור חל המפנה. לביתו של הרב לנדו הגיעו ראשי ישיבות בשליחות של המנהיג דאז הרב שטיינמן וביקשו ממנו שייקח חלק בתפקידים מעבר לראשות הישיבה. מדובר היה בחברות בנשיאות ועד הישיבות העולמי, ומאוחר יותר אחרי פטירת הרב שטיינמן - כאשר ההנהגה עוברת לרב חיים קנייבסקי - התקרב הרב לנדו יותר למוקד קבלת ההחלטות.
אחרי שהרב קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין נפטרו - רבים בציבור הליטאי רואים ברב לנדו כמי שמקבל את ההחלטות במגזר הליטאי-חרדי. בחוק הגיוס - הדבר מובהק. בלי מילה שלו - לא צפויה התקדמות.
הרב לנדו, אגב, לא הגיע משושלת של רבנים ליטאיים. בעולם מקביל הוא היה היום בסבירות גבוהה אדמו"ר חסידי. הרב לנדו הוא למעשה נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, נצר לשושלת אדמו"רי סטריקוב, עם הגעתו לארץ החל את לימודיו בישיבת היישוב החדש, שם לומדים גם לימודי חול, אך במפגש עם הרב כהנמן, ראש ישיבת פוניבז' המיתולוגית ורבני הישיבה לבו נמשך אל עולם העיון המעמיק ולספינת הדגל שלו.
כבחור צעיר נישא לעדינה, נכדתו של ראש ישיבת סלבודקה, הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבה, ועם השנים התאגדו סביבו קבוצת תלמידים המחשיבים אותו כרבם המובהק. בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת מונה לכהן כראש ישיבה לצד הרב ברוך רוזנברג, הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש.
הרב לנדו נוקט בקו נוקשה יותר כלפי המדינה. בניגוד לקודמיו כמו הרב קנייבסקי ומנהיגים אחרים, שהיו מרבים בקשר עם כל גורמי השלטון, לרבות שיחות חוזרות ונשנות עם ראש הממשלה. לעומת זאת, הרב לנדו נמנע מכל שיח עם סמלי שלטון ישראליים. בעוד הרב משה הלל הירש (89), המנהיג הצעיר יותר שוחח עם נתניהו שיחה ארוכה ואף נעוד בביתו עם ראשי אכ"א וגורמים בכירים נוספים - הרב לנדו לא מוכן, בלי קשר למחלוקת על חוק הגיוס, לקיים קשר עם אף גורם שכזה בשל התנגדות עקרונית לקשר עם ציונות.
4 צפייה בגלריה
הרב דוב לנדו מארח בבני ברק את שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, שהגיע לביקור התייעצות וברכה
באחת משיחותיו שפורסמה בכתב עת בשם "במעונו", אמר הרב לנדו כי "הציונות הגיעה בדעה 'כאילו' שהם יצילו את העם היהודי, אך למעשה הם הביאו אסונות גשמיים, לא רק רוחניים, לעם ישראל. אף פעם הערבים לא שנאו כל כך בכל העולם". הוא תקף את מדיניות הביטחון של המדינה, ואמר: "הם עושים הרבה פעולות לא רק בשביל הצלה, אלא בשביל הכבוד של המדינה, הורגים אנשים בשביל כבוד. אז מה עושים במצב כזה? אני לא יודע".
במסר מצולם שהעביר לפני העצרת החרדית בירושלים נגד הגיוס, אמר הרב: "אנחנו נמצאים כאן בארץ שנים, הם (החילונים/המדינה) מורדים בהשם ובתורתו כסדר, ועושים את כל הדברים הלא טובים והבזויים בעולם, והשם אמר לנו ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, הם מטמאים את הארץ כסדר בכל הנבזיות שבעולם".
באשר לגיוס לצה"ל הרב מדייק בדבריו כי הוא מתנגד לחוק שיגייס בחורי ישיבות, ונמנע מעיסוק בשאלת גיוס חרדים שאינם לומדים.
למרות עמדותיו הלוחמניות יותר - הרב לנדו נמנע לאורך התקופה מהוראה לצאת להפגין, בין היתר רצה להציב קו ברור בין הפלג הירושלמי ושאר הקבוצות הקיצוניות לבין המיינסטרים החרדי. גם ערב העצרת החרדית הגדולה הוא הורה שלא ליצור עימותים. בקשתו שלא להפגין במשך שנתיים הייתה על מנת לאפשר את מיצוי הניסיונות הפוליטיים לחוק שיסדיר את הפטור ורק אחרי שכלו כל הקיצין - אכן התקיימה ההפגנה בהשתתפות מאות אלפים.
תשובתו הסופית בנוגע לחוק הגיוס ואם יאפשר לו להתקדם בשלב זה לוטה בערפל. מצד אחד הסכמה לגיוס, אפילו על הנייר בלבד כפי שמוצע בחוק ביסמוט, מקוממת חלק מהרבנים. מצד שני הצורך הדחוף שרואים ראשי הישיבות בהסדרת מעמדם של לומדי התורה וחידוש הפטור למי ש"תורתו אומנותו" תהיה הרווח הגדול של החרדים מההצעה, דבר שגם על נחיצותו חזר הרב לנדו לא פעם.
