147 שנים לאחר פטירתו, ייערך לראשונה ביום ראשון בשבוע הבא (28/9) ב-11:00 טקס אזכרה ממלכתי לרב יהודה אלקלעי בהר הזיתים בירושלים. הרב אלקלעי, מחשובי הוגי הרעיון הציוני במאה ה-19 ומי שהקדים בחזונו את הרצל, נחשב לדמות מפתח בהנחת היסודות לשיבת ציון המדינית ולתחיית העם היהודי בארצו.
הרב יהודה אלקלעי, יליד סרייבו ורב קהילת זמֶלין הסמוכה לבלגרד, נמנה עם המבשרים המקוריים והנחרצים של התפיסה הלאומית-אמונית. בכתביו - למעלה מ-20 קונטרסים ומאמרים בעברית, ולעיתים גם בלאדינו - הוא רתם שפה תורנית, משנה אמונית ומשקל מדיני-מעשי לתוכנית שיבת ציון. בניגוד לדימוי של דרשן מיסטי, הרב אלקלעי הציג מודל מפוכח: גאולה הנסמכת על פעולה אנושית, ארגון לאומי, דיפלומטיה ורכישת קרקעות – ומתוך כך יצירת תשתית מדינית-חברתית בארץ. הרב אלקלעי הבחין בין "תשובה פרטית" לבין "תשובה כללית", תוך שהוא מסתמך על האמירה הריאלית: "אם לא יעשה השכל – יעשה הזמן". כלומר, אם לא ניזום – ההיסטוריה תכפה עלינו מהלכים כואבים.
לדבריו של הרב פרופ' יצחק קראוס, חוקר משנתו של הרב יהודה אלקלעי באוניברסיטת בר-אילן, שנת הת"ר (1840) הייתה עבורו נקודת מפנה. "הרב אלקלעי לא ראה בכך ציון זמן מיסטי חד-פעמי, אלא מאה שלמה של הזדמנויות (1840-1939). הרב אמר שאם עם ישראל לא יעלה מרצונו הטוב אז ה' יגרום להם לעלות לארץ ישראל. הוא אף הדגיש ואמר: 'אחד מעיר ושניים ממושבה מוכים ומעונים כמו שאירע למגורשי ספרד'. בנוסף לכך, אמר הרב, 'וחס ושלום תגיע שנת ת"ש (1940)'. כלומר, אם תגיע שנה זו אז עלול להתרחש משהו לא טוב, וזה למעשה תחילת מלחמת העולם השנייה", מסביר פרופ' קראוס. "במילים אחרות, האקטיביזם הוא ציווי רוחני והיסטורי גם יחד".
חידושו התיאולוגי של הרב אלקלעי עומד בלב משנתו. שובם של ישראל אל ה' באמצעות שיבה אל ארץ נחלתם. זהו פירושו הקונקרטי לפרשת התשובה בסוף ספר דברים: "שובו אלי" מתממש ב"ושבו בנים לגבולם".
הרב אלקלעי הציע להקים "אסיפה מאושרת" – מוסד לאומי על-עדתי שיבטל את הפירוד. "בעיניו, ריבוי הכוללים והזהויות הסקטוריאליות (ספרדים אל מול אשכנזים) שוחק את כוח החיים הלאומי. על כן, האסיפה דאגה למדיניות מאוחדת, לקווי פעולה ארציים, ואף לסטנדרטיזציה זהירה של מנהגים ונוסחי תפילה כדי לרפא את 'בליל הלשונות' והמנהגים", אומר פרופ' קראוס.
באותה נשימה, קידם הרב אלקלעי תחיית עברית לילדים ולילדות כאחד – לא רק לשון קודש, אלא שפה לאומית מלכדת. בכך, הוא הקדים הרב אלקלעי עשרות שנים את אליעזר בן-יהודה וחוגי החינוך הלאומי.
לדבריו של פרופ' קראוס, הרב אלקלעי זיהה במיוחד את בריטניה ככוח מפתח להשגחה והבטחה מדינית. "במקביל הוא התווה עיקרון מפתח, לפיו קרקעות יש לקנות בכסף מלא. אין מדובר בחזון של כיבוש, אלא של רכישה מוסדית, התיישבות הדרגתית והפרחת שממות. כך נטוע החזון במוסריות משפטית ומדינית, ומונע מראש את טענת 'כוחי ועוצם ידי'", אומר פרופ' קראוס. "הכסף, לשיטתו, צריך לממן פריון – חקלאות, מלאכה ותעשייה – ולא קיום סטטי".
הרב אלקלעי סבר כי בהיעדר מסגרת לאומית בארץ לא יימצא פתרון לשאלת היהודים, והמתנה פסיבית לגאולה היא ביטול ייעוד העם. "שתיקת חכמי ירושלים פגעה בו, אך לא החלישה את ידיו. הוא יצא למסעות באירופה, ניסה לרתום את כל ישראל חברים ואת נדיבי העם, ייסד אגודות, הדפיס קונטרסים, ואף עלה ארצה בערוב ימיו", מסביר פרופ' קראוס.
כשסוקרים את תוכניתו המדינית של הרב אלקלעי – אסיפה כללית, דיפלומטיה להשגת צ'רטר, קרנות לאומיות, חברות מניות, חקלאות כמצווה ראשונה, חינוך עברי ואיחוד העדות – רואים את אבני היסוד של הציונות המדינית שנוסחה מאוחר יותר.
הרב אלקלעי נפטר ב-ד' בתשרי תרל"ט (1878) בירושלים, לאחר שנים של בדידות רעיונית וצער על אטימות מצד ההנהגה הרבנית. אך מבט מההווה חושף עד כמה צדק בשתי הנחותיו: שיבת ציון המדינית זקוקה ל"שכל" – למוסדות, כספים, שפה, עבודה ואחדות – ושאם לא נעשה זאת, "הזמן" יעשה בדרכו.
"השפיע על הרצל"
הפובליציסט עו"ד רמי סימני גילה במסגרת מחקר שערך שהרב יהודה אלקלעי, "הוא לא אחד ממבשרי הציונות, אלא לאמיתו של דבר, הוא הוגה הציונות בה"א הידיעה ושבעצם הרצל הושפע ממנו".
סימני הסביר: "הרצל גדל על ברכי סבו, שהיה יד ימינו של הרב אלקלעי. סבו של הרצל היה התוקע בשופר והחזן בבית הכנסת של הרב אלקלעי בעיירה זמלין שבסרביה. הוא הושפע מאוד מסבו, ששמע ולמד אצל רבו הרב יהודה אלקלעי על כל התוכניות להחזרת העם היהודי לארץ אבותיו. התוכניות כללו את כל המסגרת הארגונית הנדרשת, איסוף כל נציגי היהודים בעולם, פנייה לאומות העולם לקבל הרשאה. בנוסף הוא פעל להקמת בנק יהודי, איסוף תרומות והקמת קרן לקניית קרקעות בארץ והכול כהכנה לשיבת העם היהודי למולדתו. אלה היו הנושאים עליהם דיבר וכתב הרב אלקלעי ללא הרף ושנחקקו אצל סבו של הרצל וממנו להרצל עצמו - מפני שבדיוק את אותה תוכנית זכה הרצל להוציא לפועל מספר שנים אחר כך".
אך מדוע טושטשה ואבדה דמותו של הרב אלקלעי כמבשר הציונות הראשון בה"א הידיעה? סימני טוען כי למישהו היה אינטרס להשכיח את תפקידו ותרומתו המכוננת של הרב אלקלעי לתוכנית, שבסוף הרצל זכה להוציאה לפועל.
"אבל אין זה הזמן לדבר על זה בימים אלה, שהם מעוררי התרגשות. מפני שהשנה העם היהודי כולו באמצעות ההסתדרות הציונית- לראשונה, אם לא בחייו אז לפחות במותו - יוקיר תודה ממלכתית לרב אלקלעי", אמר סימני. "אז כיצד נוצר הקשר לראשונה בהיסטוריה בין הרב אלקלעי להסתדרות הציונית , אותה הגה, לה ציפה - אך מעולם לא בא בשעריה?"
סימני הזכיר את פועלו של פרופ' קראוס: "לפני כ-11 שנה הצליח חוקר 'מחשבת ישראל' המוכר מבר אילן, פרופ' קראוס, שחוקר את משנתו של הרב יהודה אלקלעי שנים ארוכות, לאתר את קברו של הרב בהר הזיתים בירושלים. הרב אלקלעי זכה לעלות לארץ, אך כאן נדחה על ידי ראשי היהדות האורתודוכסית עקב משנתו התורנית והמדינית - והוא נפטר בחוסר מודעות ציבורית לפועלו הנשגב. במשך שנים פקד פרופ' קראוס יחידי את קברו של הרב ביום האזכרה השנתי למותו. לפני כחמש שנים הצליח פרופ' קראוס לקבץ מספר חברים מוקירי זכרו של הרב - אך אפילו זה לא היה מספיק כדי שיתגבש מניין, שיאפשר לומר קדיש על קברו של הרב שבעצם בזכותו כולנו כאן".
בשנה שעברה, בעקבות פרסום מאמרו, פנה פרופ' קראוס לפובליציסט עו"ד רמי סימני והציע לו להצטרף אליו לעלייה לקברו של הרב אלקלעי ביום השנה. "כשהגעתי לחלקת הקבר של הרב בהר הזיתים, פשוט התחלתי לבכות", מספר סימני. "מיעוט האנשים, הדלות הטקסית, השיממון מסביב. היינו רק שבעה אנשים. שוטטנו בכל ההר בניסיון לקבץ אנשים. חוסר ההלימה בין החוב שעם ישראל חב לאיש הגדול הזה שכנראה בלי הגותו ופועלו - לא היה לנו את הרצל מייסד המדינה - פשוט זעק לשמיים. אבל במקום לזעוק לשמיים, פשוט התקשרתי מחלקת הקבר ליו"ר ההסתדרות הציונית יעקב חגואל הנפלא, שמוביל בהסתדרות הציונית עשייה ללא הרף. סיפרתי היכן אני נמצא - ושבעצם מצאנו את אביו הרוחני של הרצל - אך הדלות שסביבו ביום אזכרתו - היא בבחינת עוול אנושי נוראי ואי הכרת הטוב כלפיו - והצעתי לחגואל שבשנה הבאה תיערך אזכרה ממלכתית מטעם ההסתדרות הציונית...".
"כשהגעתי לחלקת הקבר של הרב בהר הזיתים, פשוט התחלתי לבכות. מיעוט האנשים, הדלות הטקסית, השיממון מסביב. היינו רק שבעה אנשים. שוטטנו בכל ההר בניסיון לקבץ אנשים. חוסר ההלימה בין החוב שעם ישראל חב לאיש הגדול הזה שכנראה בלי הגותו ופועלו"
סימני סיפר: "חגואל כדרכו נענה מיד לאתגר והטיל על מנכ"ל הר הרצל רפאל כהן הנמרץ את האחריות להוציא את האזכרה לפועל. רפאל כהן הקים צוות בהשתתפות פרופ' קראוס ואנוכי שפעל כל השנה שזה ייצא לפועל. אני קורא לכל מי שיקרא את הכתבה להגיע להר ולבוא לומר תודה לאיש הנפלא האמיץ הזה הרב אלקלעי. יש קסם מיוחד להגיע להר דווקא השנה מפני שזה ממש להשתתף באירוע היסטורי. כמה הזדמנויות יש לנו בחיינו ממש לעשות היסטוריה. כל מי שיגיע להר דווקא השנה יזכה בפיסת היסטוריה. מפני שהשנה, לראשונה בהיסטוריה יזכו הרב אלקלעי והעם היהודי כולו לשלב את ידיהם יחדיו – וכל איש ואישה שיגיעו להר יאמרו לרב אלקלעי- שבעצם מעולם לא נפרדנו", סיכם סימני.
7 צפייה בגלריה
דיוקנו של הרב יהודה אלקלעי ורעייתו אסתר בווינה, 1874, לפני השתקעותם הסופית בארץ ישראל
(איור: ויקיפדיה)
חלק ניכר מחזונו של הרב אלקלעי – שיבת ישראל לארצו בכינון לאומי-מדיני – מתקיים בדורנו לאחר מכות נוראות. ביום ראשון (28/9), תיערך לראשונה אזכרתו של הרב אלקלעי על ידי ה"אסיפה" שאליה ייחל כל כך – ההסתדרות הציונית העולמית. האזכרה תתקיים בשעה 11:00 בסמוך לחלקת קברו בהר הזיתים. "האירוע יהווה הכרת תודה על פועלו וחזונו, במטרה שגם הדורות הבאים ימשיכו לקיים את מה שהרב אלקלעי החל בו לפני שנים כה רבות", מסכם פרופ' קראוס.
