במרתפי בית המשפט המחוזי בוורשה נחשף אוצר היסטורי רב-משמעות, שהיה עד כה נסתר מעיני הציבור ומקורו עדיין לוט בערפל. ציורי קיר מתקופת השואה התגלו על קירות מעבר סודי בתוך המבנה, שחיבר בין גטו ורשה לבין החלק ה"ארי" של העיר. דרך המעבר הזה הוברחו ילדים מהגטו וכך ניצלו. במשך עשרות שנים היה המקום סגור לציבור, כיוון ששימש כארכיון של בית המשפט.
הציורים במרתף בוורשה
(צילום: מאיר בולקה)
בעקבות עבודות שיפוץ נרחבות שנערכו לאחרונה בקומה כולה, פונה הארכיון באופן זמני, ובמהלך הפינוי נחשפו ציורי הקיר. בימים הקרובים צפויות להסתיים עבודות השיפוץ, לרבות הליך שימור ייעודי לציורים, ולאחר מכן יוחזר הארכיון למקומו הקבוע והגישה לציורים לא תתאפשר עוד.
הממונה על שימור המונומנטים בוורשה הוזעק לבדיקת הציורים, אך מקורם המדויק טרם נקבע. ההערכה היא כי מדובר בציורים שנוצרו בתקופת השואה, ככל הנראה לאורך כמה שלבים וזמנים שונים. בית המשפט המחוזי של ורשה, הממוקם ברחוב סולידרנושצ’י 127 (ולשעבר ברחוב לשנו 127), ניצב בתקופת המלחמה בנקודת תווך בין הגטו הקטן לגטו הגדול, באזור שהוגדר בידי הגרמנים כחלק ה״ארי״ של העיר.
במהלך המלחמה שימש מבנה בית המשפט, לתקופה מסוימת, גם כבית חולים שבו אושפזו ילדים יהודים - אפשרות שעשויה להסביר את מקורם של חלק מהציורים. עם זאת, הממונה על העתיקות בוורשה הציע תיאוריה נוספת, שלפיה הציורים היו חלק מתוכנית דקורטיבית לבית קפה שתוכנן בקומה זו עם הקמת המבנה, אך לטענה זו אין בשלב זה סימוכין.
חלק מהציורים נושאים אופי פרובוקטיבי וכוללים מוטיבים גרמניים, עובדה שמעלה אפשרות שהמקום שימש כחדר מנוחה לקצינים גרמנים, לאחר שהמעבר הסודי נחשף. מנגד, ההערכה הרווחת כיום היא כי הציורים שימשו אמצעי התמצאות במעברים, שנועדו לסייע בפינוי ילדים מהגטו.
מעדויות שנאספו לאחר השואה התברר כי המעבר שחיבר בין הגטו לבין החלק הארי של העיר שימש להברחת ילדים, מזון, תרופות ונשק. מאיר בולקה, חוקר פולין ויו"ר הארגון J-nerations לשימור המורשת היהודית באירופה, קיבל אישור כניסה נדיר וחד-פעמי מהנהלת בית המשפט להיכנס למרתפי בית המשפט ימים ספורים לפני שהארכיון ישוב לחלל ששופץ, כדי לתעד את הממצאים.
בולקה סיפר: "הכניסה למרתף מרגשת במיוחד. לצעוד בחללים האפלים שבהם ניצלו ילדים ששפר גורלם מאפלה לאורה, חוזרת שוב ושוב בהיסטוריה היהודית. למרות שהמקום עבר שיפוץ ושימור לעתיד, לא יוכל הציבור לחזות בממצאים אלה ואני נרגש שנפל בחלקי לחזות ולראות ממצאים אלה".
בולקה גילה כי את הפנייה הראשונה על הציורים הנדירים קיבל מגורם בבית המשפט הפולני, שרצה לעדכן אותו בפרטים. "זה למעשה אחד המבנים היחידים שנשמרו בוורשה ולא הופצצו במלחמה", ציין.
זהות יוצרי ציורי הקיר אינה ידועה. חלק מהציורים פרובוקטיביים, ובהם דימוי של קצין נאצי המטריד אישה – מה שמעלה את האפשרות כי צוירו בידי אסירים יהודים עבור הגרמנים. לצד אלה מופיעות גם דקורציות בעלות אופי ילדותי, הנראות כאילו צוירו בידי ילדים. בכמה מן הציורים ידוע כי צוירו באזור ששימש בתקופה מסוימת כבית חולים, ולכן ההערכה היא כי מדובר בציורים שנועדו לשמח את הילדים היהודים שאושפזו במקום.
בולקה הוסיף: "ההסבר המתבקש הוא שהציורים כנראה צויירו בשלוש תקופות שונות: תקופה ראשונה – כשהחלל שימש כבית חולים כדי להנעים את השהות של הילדים המאושפזים שם. יש תמונות שרואים אמבולנסים מביאים חולים לצד האחר של העיר. תקופה שנייה - מועדון קצינים, מה שמסביר את הציורים היותר פרובוקטיביים. תקופה שלישית – הרעיון להפוך את המקום לבית קפה על פי התכנית המקורית של הבניין. אופי הציורים מסביר את ההנחה הזאת. בחלק אחד הציורים הם דקורציה ובחלק אחר סוג של קומיקס".
יש לא מעט עדויות של ניצולי שואה על המעבר הסודי – אנשים שהוברחו דרכו. כך תיאר אנטק צוקרמן, מגיבורי מרד ורשה, בספרו "שבע השנים" את המעבר: "כיצד הצלחנו לצאת מן הגטו? לי וללונקה הייתה שיטה: על פי רוב היינו נכנסים לבניין בית המשפט ברחוב לשנו... הייתה לשם גישה גם מהצד הארי. היה שם פקיד שקיבל שוחד... היינו נכנסים לשם בעזרת פתק, כאילו הוזמנו למשפט, ויוצאים בצד הארי... לפעמים חמקנו בסיועם של שוטרינו, שארגנו את זה מראש: הייתי מגיש לגרמני את התעודה היהודית שלי, שבה הכנסתי 500 זלוטי או איזה שהוא סכום שגמרו עליו מראש. לאחר שנטל את הכסף לכיסו היה מחזיר לי את התעודה ומתיר לי לעבור לצד הארי... אני זוכר איך יום אחד נכנסתי עם לונקה, ומאחר שלא היה שם איש, הורדנו את סרטי הזרוע וחיפשנו דרך להגיע לאותו פקיד, שיעביר אותנו דרך המסדרון לשער היציאה. פתאום תפס אותנו שוטר פולני, כי רצינו כביכול להתגנב לגטו. הייתה זו הצלחה, אפילו בלי שימוש בשוחד; הוא היה בטוח שאנחנו פולנים (יהודי בעל חזות יהודית לא היה מצליח כך, אבל לונקה ואני – הצלחנו). התחלנו לספר שחייבים לנו כסף בגטו, אבל הוא זרק אותנו לצד הארי".
