הסערה ו"ההבהרה" המבישה: הרב ישראל שרייבר הנחשב לאחד מבכירי הרבנים של הציבור הליטאי החרדי, תועד עונה על שאלה לגבי דעתו של הרב על "היחס הראוי" שצריך האדם החרדי לתת לחייל צה"ל. בתגובתו השווה הרב את חיילי צה"ל למפני אשפה תוך שהוא חוזר שוב ושוב על הביטוי "זה לא אחים" וטוען כי לאדם החרדי לא צריך להיות שום צער מיוחד על מוות של חייל מעבר לכל מוות טרגי אחר.
דבריו של הרב שרייבר הוקלטו והועלו למערכת של שמיעת שיעורי תורה והלכה בשם "קול הלשון" הפופולרית בציבור החרדי, ושם עוררו סערה של ממש והופצו בוואטסאפ על ידי חרדים רבים שהיו מזועזעים מדברי הרב. במערכת מיהרו למחוק את ההקלטה ממאגר השיעורים, אך הנזק והסערה שחוללו הדברים כבר הורגשו בשטח.
דבריו של הרב ישראל שרייבר, דמות מוכרת בחוגים הליטאיים ומראשי ישיבת נתיב דעת בירושלים, המכהן כראש ישיבה חרדית באשדוד, הגיעו בעקבות שאלה שהופנתה אל הרב, ככל הנראה בידי בחור בישיבתו במילים: "מה היחס הנכון לצבא, לחיילים בשדה הקרב, הכרת הטוב מצד השתדלות. איך אנחנו מתייחסים אליהם? האם רואים אותם ככלי ההשתדלות שלנו ומגיע להם הכרת הטוב. או שאנחנו רק בעניין של הקדוש ברוך הוא וזה לא קשור אלינו?"
הרב בתגובה מפטיר: "אני רוצה לשאול שאלה, מה היחס הנכון של הכרת הטוב וההשתדלות לאילו שאוספים את הזבל כל בוקר? מהו היחס הנכון?" בעוד השואל מבהיר את כוונתו: "נושא בעול עם הנפגעים".
הרב ממהר ועונה: "זה לא נושא שלנו למה זה קרה לאותם אלה שנהרגו... מה קשורים אלינו? אין שום קשר אלינו", ומציין כי "היחס לנפגעים, מי אמר שצריך שיהיה יחס? מה הקשר שלך איתם? למה אתה אמור להתייחס אליהם? מה הם קשורים אליך?". בהמשך הוסיף הרב והשווה את מותם של חיילי צה"ל לנפגעי תאונות דרכים וטען: "אתה מרגיש ככה על כל מי שנהרג בתאונת דרכים, שאח שלך נהרג? לא. למה פתאום כאן כן כל מי שנהרג הוא אח שלך ואף אחד לא זוכר שזה שני אחים... זה בובע מייסעס (סיפורי סבתא ביידיש, ט"פ), זה לא אחים ושום דבר, סתם דמיונות".
הרב מוסיף עוד ואומר: "אנשים נהרגים בתאונת דרכים והם נראים אחרי התאונה בדיוק כמו שנראים אלו שנהרגו שם, אותה האכזריות, רק פה הגלגלים עשו את זה ופה עשה את זה ערבי. אז מה לך אכפת, זה לא אחים אלא מה שהערבי עשה את זה נגדך. לא אחים ולא שום דבר, לא".
"יש לנו רגשי נחיתות"
בהמשך ההרצאה הוסיף הרב וציין כי השאלה עצמה "מזעזעת", ובמענה לשאלה על אמפתיה כלפי החטופים הוסיף: "צריך להגיד דברים פשוטים – יש אנשים פרטיים ויש גוף כגוף. יש גוף ששמו מדינת ישראל שמיותר לדבר מילה אחת על מה דעתנו על הגוף הזה. וזהו. הגוף הזה, לא הכרה ולא טוב ולא שום דבר, לא".
הרב ממשיך ומספר על מפגש במאה הקודמת בין אחד ממנהיגי היהדות החרדית במזרח אירופה, הרב ישראל מאיר הכהן המכונה "החפץ חיים", ובין הפעילה הציונית פסיה שרשבסקי שסיפרה על ההצלה של יהודים מידי ערבים, ובתגובה סיפר לה על יהודי שטיפל באדם שנפל לבור בעיירה שלו. אך אותו אדם לא היה איש חסד אלא מי שחפר את הבור. הרב למעשה מרמז כי מדינת ישראל היא האשמה באסון החטופים ובהרג, בהתאם לנרטיב האנטי-ציוני.
"מה שקשור לגוף כגוף, הם עשו את הבור", מסכם הרב, ומוסיף: "אבל מדברים על חיילים באופן פרטי, שהם מגייסים אותם. אני לא חושב שיש מישהו שעושה את זה מרצונו. עכשיו הם עושים את זה והם נלחמים כי זה מה שציוו עליהם. עכשיו צריך לדון אם אני צריך להרגיש עליהם הכרת הטוב כי הם למעשה נלחמים והם מועילים לי שהם נלחמים. עכשיו אני חוזר לשאלה למה אני צריך להרגיש הכרת הטוב לאלה שאוספים את הזבל ולאלה שמנקים את הרחובות, שם אין לנו שאלה כזאת. למה? זה תפקיד שלך, מה אתה רוצה? אז גם פה זה תפקיד שלך. אלא מה? מאיפה מגיע הרגשות האלה? כי יש לנו רגשי נחיתות, זאת האמת האמיתית. יש לנו רגשי נחיתות ומרגישים שהם כאילו עושים ואנחנו פה פרזיטים. זאת ההרגשה".
אחרי הסערה: הבהרה קלושה בעיתון "יתד נאמן"
הסערה שחוללו הדברים גם בתוך החברה החרדית הובילה את הרב שרייבר לפרסם בביטאון החברה הליטאית "יתד נאמן" מעין "הבהרה" קצרה: "ציטוט דבריי בעניין המלחמה, כפי שפורסמו בתקשורת, עיוותו את משמעותם. ובוודאי שלא הייתה חלילה כל כוונה לפגוע".
השר משה ארבל: "אני נעצב על דברי הרב שרייבר בפני תלמידיו ומודה למערכת 'קול הלשון' שהסירה את דבריו המבישים, כי במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב. גם ההבהרה הבוקר שלפיה לא הייתה כוונה לפגוע ללא חזרה מהדברים המכוערים מובילה שוב למסקנה שרק אם רבך דומה למלאך ה' צבאות בקש תורה מפיו"
שר הפנים מטעם ש"ס, משה ארבל, אשר בשנים האחרונות החל להתבטא בגלוי בעד שירות צבאי של גברים חרדים, באורח נדיר לפוליטיקאי חרדי, מיהר לגנות את דבריו של הרב שרייבר תוך שהוא מתייחס להבהרה שפרסם הרב ומדגיש כי היא אינה משקפת חזרה מהדברים שנאמרו: "אני נעצב על דברי הרב שרייבר בפני תלמידיו ומודה למערכת 'קול הלשון' שהסירה את דבריו המבישים, כי במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב. גם ההבהרה הבוקר שלפיה לא הייתה כוונה לפגוע ללא חזרה מהדברים המכוערים מובילה שוב למסקנה שרק אם רבך דומה למלאך ה' צבאות בקש תורה מפיו. הכרת הטוב היא אבן יסוד שעליה מושתת כל עולמם של עמלי התורה בטהרתה".
רב חרדי בכיר נוסף, המזוהה עם הזרמים הליברליים יותר, הרב דוד לייבל, גינה אף הוא את הדברים: "אפשר להאריך על הנזק העצום ועל חילול השם הנורא שנגרם באמירת דברים חסרי שחר, בחוסר רגישות משווע ובניתוק מהמציאות, אך הלב מתקומם בעיקר נגד זחיחות הדעת והמחשבה שאפשר לומר בפני בחורי ישיבות ואברכי כוללים כל דבר שטות. ימים אלה חלפו מן העולם, ציבור לומדי התורה והציבור בכללו הם 'עם נבון וחכם' ולא כל דבר השקפה מעוות ונטול יסוד יתקבלו על ידם בלי בירור והבנה".
דבריו של הרב שרייבר מגיעים בעיתוי רגיש מאוד בחברה החרדית. זו שראשיה התחייבו לפני שפרצה המלחמה להקדיש את מושב החורף של הכנסת לקידום פטור גורף מגיוס לתלמידי ישיבות. לצד הקבוצות המשתלבות בחברה החרדית שחלקן בחרו לבטא סולידריות עם כלל החברה הישראלית באמצעות גיוס מהיר לצה"ל, חלק משמעותי בחברה החרדית, בדגש על הזרם הליטאי, מבטא במידה רבה תחושה של ניתוק ביחס למתחולל בישראל ולמחיר הדמים שגובה המערכה מכלל שכבות האוכלוסייה.
המתח בין המשתלבים למתבדלים מגיע אף הוא לשיאים חדשים, כמו במקרה החמור של תקיפת מילואימניק חרדי בלב העיר בני ברק בידי צעירים בחסידות בוהוש. מדובר בחסידות שבעבר הייתה ידועה במתינותה, אך בשנים האחרונות חברה לחסידות סאטמר האנטי-ציונית והקצינה את עמדותיה ביחס למדינת ישראל ולשירות הצבאי. תקרית זו הובילה להודעת גינוי חריפה שפרסמה באופן חריג עיריית בני ברק – אותה עירייה שרק בשבוע שעבר נאלצה לשוב ולגנות בכל פה את מחיקת פניהן של החטופות בעזה בידי תושבי העיר.