שנת 2025 תיזכר כאחת השנים הקשות שידע העם היהודי בתפוצות מאז תום מלחמת העולם השנייה. לא רק במספרים - גם באופי. לפי נתונים שנאספו בהסתדרות הציונית העולמית, תועדו יותר אירועים אנטישמיים בשנה שעברה במרחב הפיזי לעומת 2024. מדובר בין היתר בתקיפות ברחוב, פיגועים בבתי כנסת, התנכלויות ממוקדות לקהילות יהודיות ופגיעה חוזרת במוסדות יהודיים.
המונים בזירת הפיגוע בסידני מדליקים נר חנוכה
מהנתונים עולה כי 20 בני אדם נרצחו בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם, 15 מהם בטבח באירוע חנוכה בסידני. הנתון ממחיש עד כמה השנאה כלפי יהודים כבר לא נשארת בגבולות המקלדת.
הפרדוקס המטריד: פחות פוליטיקה, יותר גזענות
האירוע השבוע שבו צעירים במועדון במיאמי עמדו ושרו את השיר "הייל היטלר" של קניה ווסט ממחיש למעשה את הסיפור המשתקף היטב ברשתות החברתיות.
מחקר שנערך בימים אלו באוניברסיטת אריאל בשומרון על ידי ד"ר רחלי ברץ וד"ר פטר אוסקולקוב מגלה דבר מדאיג במיוחד: מצד אחד חלה ירידה של 31.1% בשיח האנטישמי "המקושר פוליטית" - פחות ביטויים כמו Free Palestine, From the River to the sea או Genocide. עם זאת, חלה עלייה דרמטית של 100%-275% בביטויים אנטישמיים קיצוניים ואלימים: Jew Nazi, F**K Jew, F**K Israel, Heil Hitler ומילות גנאי נוספות מפורשות. כלומר, בשנה האחרונה היו פחות סיסמאות פוליטיות, והרבה יותר שנאה בוטה כלפי יהודים. פחות ויכוח אידיאולוגי ויותר קריאות גזעניות ישירות נגד יהודים ומדינת ישראל.
המחקר, שהתבסס על ניתוח שיח (פוסטים) ברשתות החברתיות באמצעות מערכת BUZZILLA, מצביע על עלייה חריגה של 21% ביחס האינטראקציות לשיחה. פחות משתמשים שמדברים בנושא, אך הרבה יותר לייקים, שיתופים ותגובות. הסיבה היא בוטים ברשתות החברתיות, המזוהים עם קבוצות קיצוניות, שמתחזקים את השיח האנטישמי גם ללא אירוע חדשותי שמזין אותו. למשל, הביטוי Heil Hitler עלה בשנת 2025 ביותר מ-200% בכמות השיחות והפוסטים ומעל 240% בכמות השיתופים הלייקים והתגובות.
השנאה הופכת לשגרה
השינוי העמוק ביותר הוא על ציר הזמן. אם בשנת 2024 השיח האנטישמי התנהל בהתאמה לאירועים חיצוניים (בעיקר גל ההפגנות בקמפוסים באפריל מאי 2024), בשנת 2025 העלייה בשיח האנטישמי ברשתות הייתה ללא הקשר חדשותי ונמשכה ארבעה חודשים ברציפות. השנאה היא כבר לא תגובה למציאות, היא הופכת למציאות בפני עצמה. גם באוקטובר 2025, בעיצומן של השיחות להסכם לשחרור חטופים, השיח ברשת כמעט ולא עסק בכך.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2025 נרשמה ירידה של כ-30% בשיח המתייחס לביטויים "ישראל" ו"עזה" ברשתות החברתיות, עדות ברורה לעייפות ציבורית. אבל השיח האנטישמי עצמו לא נעלם. הוא הופך לחלק אינטגרלי מנורמות של קהילות מסוימות, מתקיים גם בתקופות שקטות ואינו זקוק עוד ל"תירוץ" פוליטי כדי לפרוץ. מדובר ברשת מבוזרת של תכנים קיצוניים שמזינים זה את זה ומחזקים את תחושת הלגיטימציה. גם כשהעניין האנושי דועך, מנגנונים אוטומטיים ממשיכים לייצר פעילות. התוצאה: שנאה שאינה דועכת עם מחזור החדשות, אלא הופכת לרקע קבוע ברשת.
ד"ר רחלי ברץ, ממחברי הדו"ח ולשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית, מתריעה: "אנחנו מזהים חיבור ישיר בין הקצנת השיח ברשת לבין המעבר לאלימות במרחב הפיזי. כאשר ביטויים קשים הופכים לנורמה דיגיטלית, הם מפחיתים את סף הבושה והעכבות. השיח של 2025 כבר לא זקוק למסגור פוליטי כדי להצדיק שנאה, הוא פועל מתוך עצמו. זו נורמליזציה מסוכנת, שמייצרת תחושת קונצנזוס, גם אם חלק ממנה מלאכותי. בסביבה כזו, המעבר ממילים למעשים הופך קצר הרבה יותר ונדרשת גישה שונה לטיפול בבעיה".
יפעת עובדיה לוסקי, יו״ר קק״ל לשעבר וראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, הוסיפה: ״הנתונים של שנת 2025 מראים את המשך המגמה הבעייתית. יותר אלימות, יותר פגיעה, יותר בטחון לפגוע ביהודים. אנחנו רואים עלייה באירועים הפיזיים, בפגיעות הישירות ביהודים ובשינוי משמעותי בביטחון של אנטישמים לפגוע ביהודים. זו תוצאה של שיח מתמשך והפצה של שנאה ברחבי הרשתות החברתיות שמכשיר את הקרקע לפגיעה. כשהשנאה נפוצה ושגרתית - האלימות הופכת לאפשרות לגיטימית בעיני אנטישמיים".
בשבוע הבא, ב-27 בינואר, יצוין יום השואה הבינלאומי ויום המאבק באנטישמיות, המציין את שחרור מחנה אושוויץ בשנת 1945 ומוקדש לזיכרון העבר. מחברי הדוח אומרים כי הנתונים של 2025 מציבים מראה חדה להווה: האנטישמיות של המאה ה-21 אינה רק התפרצות רגעית סביב משבר - היא תהליך מתמשך, מגובה בטכנולוגיה ומלווה במחיר דמים כבד. 20 הנרצחים אינם רק נתון סטטיסטי. הם תזכורת לכך שכאשר שיח של שנאה הופך לאוטונומי הסכנה הופכת יומיומית.
