בל"ג בעומר בשנה שעברה השתתפו רק מעטים בהילולה בל"ג בעומר במירון, זאת בעקבות המלחמה והירי הבלתי-פוסק של מחבלי חיזבאללה לעבר צפון הארץ – וההגבלות שהוטלו. אך למרות זאת עלות ההילולה ב-2024 הסתכמה בכ-26 מיליון שקלים. השנה, לעומת זאת, סכום ההוצאות על ההילולה שבה צפויים להשתתף כ-160 אלף בני אדם עומד על כ-85 מיליון שקלים. אך מדובר בסכום לא סופי, כפי שעולה מנתונים שנמסרו ממשרד ירושלים ומסורת לתנועה לחופש המידע.
במכתב, ששלח מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל שמעון אלבום לתנועה לחופש המידע, נכתב כי בשנת 2023 – אז תקציב ההילולה עמד על כ-84 מיליון שקלים, השתתפו בחגיגות במירון כ-200 אלף בני אדם.
בשנה שעברה התקיימה הילולה מצומצמת – בשל ההגבלות עליהן חתם מפקד פיקוד העורף, לפיהן מתחם קבר רשב"י הוא שטח צבאי סגור. למרות זאת, תקציב ההילולה עמד על כ-26 מיליון שקלים. חברה שהייתה אחראית על ניהול ההפקה קיבלה לפי נתוני משרד ירושלים ומסורת 2,925,000 שקלים, חברה שתפקיד היה הפקת מתחם א' – ההר והציון קיבלה תקציב של 2,555,000 שקלים, חברה שהייתה אחראית על מתחם בני עקיבא קיבלה 1,174,000 שקלים וחברה שהייתה אחראית על ההפקה במתחם 89 זכתה לתקציב של 119,340 שקלים.
תושבי היישובים סביב מירון: "נהפכנו לבני ערובה בגלל ההילולה"
בעוד ההכנות להילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר נכנסות להילוך גבוה, תושבים בגליל העליון מלינים על ההשפעה הניכרת של סידורי האבטחה על שגרת חייהם. מחוז הצפון במשטרה, בשיתוף משרד ירושלים ומורשת, פועל להפקת לקחים מהאסון במירון בשנת 2021, שבו נספו 45 בני אדם, ונערך בכוחות מתוגברים לאירוע ההמוני הצפוי.
כ-160 אלף בני אדם צפויים לפקוד את הר מירון מהערב של יום חמישי ועד כמה שעות לפני כניסת השבת. כדי למנוע צפיפות מסוכנת כמו זו שהובילה לאסון לפני ארבע שנים, הוקמו מתחמי אספלט חדשים בתחתית ההר, כך שמרכז ההילולה יתקיים שם – ולא בראש ההר הצר, שבו נרשם הדוחק הקטלני באירוע הקודם.
אך מי שמשלם את מחיר ההכנות הם תושבי האזור. תושבים מהיישובים מירון, בר יוחאי, אור הגנוז וספסופה טוענים כי בצל ההילולה, הם נהפכו ל"בני ערובה" בבתיהם. אותם תושבים אמרו כי על פי הוראת המשטרה חלק מהכבישים יהיו חסומים לפרקי זמן ממושכים, ולכן הם לא יורשו להיכנס יותר מפעמיים בזמן ההילולה ליישוב שבו הם מתגוררים וכן לא יוכלו להיכנס ליישובים אורחים מבחוץ.
התושבים טוענים כי מעבר לפגיעה בשגרת חייהם, קיים גם נזק כלכלי, כאשר בעלי מתחמי אירוח לא יכולים להזמין אורחים וגם מי שכן יכול – עושה זאת תחת מגבלה של כמות ושעות מסוימות. תושבים התבקשו לרשום מראש כלי רכב שיאושר להם להיכנס ליישובים בזמן ההילולה, עד שלושה כלי רכב לתושב, כך שלמעשה יש הגבלה על כניסת אזרחים ליישובים.
בן שאקיר, תושב היישוב בר יוחאי וחבר מועצת מרום הגליל, אמר ל-ynet: "אנו מודעים היטב למציאות המאפיינת את תקופת ההילולה בל"ג בעומר, כשמאות אלפי מבקרים נוהרים לאזור ומתפרסים בו, ואז משטרת ישראל נערכת בכוחות מתוגברים בצמתים השונים כדי לווסת את התנועה. בשנים עברו, הצגת תעודת זהות כתושבי היישובים הסמוכים אפשרה לנו מעבר חופשי. אולם, להפתעתנו הרבה, השנה חלה החמרה בלתי מתקבלת על הדעת במדיניות המשטרה, המגבילה את כניסת התושבים ויציאתם לשני מעברים בלבד ביום".
הוא הוסיף: "החלטה זו היא אבסורדית ואינה מאפשרת ניהול שגרת חיים סבירה. כיצד ניתן להתמודד עם צורכי משק הבית, הילדים, המשפחה והעבודה תחת מגבלה כזו? אנו דורשים לשנות החלטה בלתי הגיונית זו ולאפשר לתושבי בר יוחאי, ספסופה, אור הגנוז ומירון מעבר חופשי כפי שהיה נהוג בשנים קודמות". לדבריו, "מה גם שהשנה אסרו על עלייה רגלית למירון מהיישובים שלנו, מה שהופך אותנו לכלואים במשך 48 שעות".
במסיבת עיתונאים שנערכה בימים האחרונים במירון השיבו מפקד המחוז ניצב מאיר אליהו והשר הממונה על ההילולה, שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, על הביקורת שעלתה מצד התושבים.
מפקד מחוז הצפון במשטרה התייחס לביקורת מצד התושבים על הפגיעה בשגרת החיים בשל ההיערכות להילולה, ואמר כי היא מובנת: "הביקורת במקומה. אני אגיד את זה בצורה ברורה – שגרת החיים תיפגע, אין מזה מנוס. עם זאת, אנחנו נותנים לכך קשב משמעותי. כבר בפתח דבריי אמרתי שאנחנו שואפים לפגוע כמה שפחות בשגרה. בדיוק לשם כך נמצאים איתנו נציגי המועצה, והשתדלנו להשאיר כמה שיותר גמישות בתוכנית. נציגי המועצה משתתפים בחפ"ק, וכל אירוע ייבחן לגופו. אבל כשסוגרים כבישים – גם מטעמים ביטחוניים, לא רק תעבורתיים או בטיחותיים – בהכרח נוצרת פגיעה. נשתדל למזער אותה ככל שניתן".
השר מאיר פרוש הגיב אף הוא על הטענות, ואמר: "אני דור שביעי בירושלים. כבר כמעט 70 שנה שאני רואה איך העיר נסגרת בכל מיני אירועים, ולא חלמתי לרגע לעזוב אותה – גם כשסוגרים את העיר בערב פסח בגלל מרתון, שאין לי שום קשר אליו. ככה זה כשאתה גר בעיר בירה. כשמגיע נשיא, סוגרים תנועה, אי אפשר לעבור מצד לצד. אם מישהו רוצה לחיות לבד על אי, זה בסדר. אבל כשאתה גר במדינה, ביישוב, יש לזה מאפיינים – ולכל מקום יש את האירועים שלו. במקרה הזה, צריך להבין שכתוצאה מכך שאתם קצת סובלים – הרבה יהודים זוכים לשמוח".
אבל לא רק תושבי היישובים שעוטפים את הר מירון, שבו קבור התנא רבי שמעון בר יוחאי, ירגישו את המגבלות. תחנת הרכבת בכרמיאל תופקע ליומיים שלמים לטובת החוגגים בהילולת רשב"י במירון, ותיסגר לשירות סדיר. בימים חמישי ושישי היא תפעל אך ורק לטובת מי שהזמינו כרטיסי נסיעה מראש המיועדים לנסיעה להילולה.
במודעה שפרסמה הנהלת רכבת ישראל נכתב כי "ביום חמישי ושישי התחנה בכרמיאל תפעל אך ורק לבאי הילולת ל"ג בעומר במירון. כמו כן חניוני הרכבת יהיו סגורים החל מיום רביעי בשעה 22:00 ועד ליום שישי בשעה 16:00. לא תינתן אפשרות חניה כלל ותתבצע אכיפה וגרירה של רכבים חונים".
ממשרד התחבורה נמסר כי "לאור הרצון להפחית את הפגיעה בציבור הנוסעים הוכנה תוכנית ייעודית להסעת המונים, בדומה לנעשה בהופעות ענק בפארק הירקון, משחקי כדורגל, פסטיגלים וכו'. נציין כי במקרה של אירוע חירום, רכבת ישראל אחראית בין היתר על פינוי מהיר של 25 אלף איש".
עוד עולה מהנתונים כי חברה שהייתה אחראית על ההפקה בחניונים קיבלה תקציב של 3,876,000 שקלים, ועלות הפקה של מתחם פעולות רוחביות הסתכמה ב-14,744,000 שקלים. בנוסף יועץ מקצועי להילולה קיבל – כך לפי הנתונים – 702 אלף שקלים.
ההתפרעות אשתקד
(צילום: דוברות המשטרה)
כזכור, הילולת ל"ג בעומר בהר מירון אשתקד התקיימה בנוכחות מצומצמת של 30 איש בלבד, שקיבלו מבעוד מועד אישורים לשהות במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. במירון הדליקו את המדורה בזה אחר זה האדמו"ר מבויאן, הרב שלמה עמאר – הרב הראשי לשעבר, והרב שמואל אליהו – רבה של צפת.
עם זאת, נאלצו כוחות הביטחון להתמודד אשתקד עם קבוצת מתפללים קנאים שלא זכו בהגרלה שערכו במשרד ירושלים ומסורת ישראל. הקבוצה נכנסה לאתר במירון ללא אישור. החרדים הקיצוניים התפרעו, התעמתו עם שוטרים וזרעו הרס כשניסו להתבצר במתחם.
לגבי השנה הנוכחית עולה כי עלות ההפקה הכוללת במירון היא 80,700,000 שקלים ואילו תקציב שירותי ליווי ובקרה חשבונאית והנדסית להילולה מסתכם ב-3,999,020 שקלים. אלבום כתב במכתבו כי מפני שהנתונים הועברו בזמן ההיערכות להילולה השנה – הם אינם סופיים.
בניגוד לשנה שעברה, בנתונים של 2023 ו-2025 אין פירוט של רוב נותני השירותים – והם מופיעים תחת סעיף אחד של הפקת ההילולה במירון.
מנכ"ל התנועה לחופש המידע, עו"ד הידי נגב, התייחס לנתונים ואמר: "המדינה משקיעה סכום עתק על ההילולה במירון – סכום של למעלה מ-80 מיליוני שקלים למפיקים שונים מחייב פיקוח ציבורי הדוק ושקיפות. האסון במירון היה האסון האזרחי הקשה ביותר מקום המדינה וראוי לנהוג במקרה הזה במינהל תקין ובטוהר המידות, בוודאי לאור המלצות דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. ראוי היה שמשרד ירושלים ומסורת ישראל יפרסם באתר האינטרנט באופן ברור את כלל ההתקשרויות והעלויות".
