ארבעה ארגונים יהודיים מפורטוגל וספרד פנו לשר המשפטים יריב לוין, בבקשה לחוקק בישראל חוק חדש שיגדיר אנטישמיות ורדיפת חיילי צה"ל כעבירה פלילית. לפי ההצעה, החקיקה תחול גם על מעשים שבוצעו מחוץ לגבולות המדינה. השר לוין הורה על בחינת ההצעה.
במכתב, שנחתם על ידי נציגי B'nai B'rith Portugal, מוזיאון השואה בפורטו, הקרן ההיספנית-יהודית ו-ACOM (ארגון פרו ישראלי שעוסק בהסברה בספרד), הארגונים מדגישים את הצורך הדחוף בהגנה על יהודים וישראלים ברחבי העולם מפני התגברות האנטישמיות.
המכתב מציין כי בעשורים האחרונים, האליטות במדינות המערב, כולל פורטוגל וספרד, נכשלו במלחמה נגד האנטישמיות, ולמעשה לעיתים מעודדות אותה באמצעות חוסר פעולה.
הם מציינים שחיילי צה"ל נרדפים בחו"ל, גם אם מדובר בחופשה, כאשר ארגונים אנטי ישראלים כמו קרן הינד רג'אב מכנים אותם פושעי מלחמה ומבצעי רצח עם וקוראים למעצרם, העמדתם לדין והרשעתם. התופעות האלה מטרידות ומפחידות גם ישראלים וגם יהודים בחו"ל.
"אנו מאמינים שהחוק הזה נחוץ לביטחון של יהודים וישראלים ברחבי העולם. אנו סבורים שישראל יכולה ליצור ולשלב בחוק הלאומי שלה פשע של אנטישמיות, שיחול על מדינות מחוץ לגבולותיה, אלא אם כן מדינות יוכיחו שיש להן חוקים ונהלים כדי לחקור ולהעניש ביעילות מעשים כאלה. ניתן לסווג התנהגות כפשע אם היא עומדת בשני קריטריונים: 'סף פלילי' (כלומר, ההתנהגות חמורה מספיק כדי להיחשב פלילית) ו'חוסר הגנה פלילית' (כלומר, יש צורך להגן על 'האינטרס המשפטי' באמצעות המשפט הפלילי מכיוון שצורות אחרות של הגנה - אזרחית, מנהלית וכו' - אינן מספיקות).
המכתב מתאר כמה מקרים חמורים שהתרחשו בשנים האחרונות:
פורטוגל, 2024: הפגנה בפורטו האשימה בעלי עסקים יהודים במשבר הדיור. למרות תלונה שהוגשה על ידי הקהילה היהודית, המשטרה לא פתחה בחקירה, ולא נרשם גינוי ציבורי מצד מנהיגים פוליטיים. עיתון של מפלגת שמאל אף פרסם את שמותיהם של אנשים וחברות ישראליות בשוק הנדל"ן, מה שהגביר את תחושת הפחד בקרב הקהילה היהודית ויצר תחושת חסינות בקרב הציבור.
פורטוגל, 2025: דווח על תוכנית להרעלת ישראלים בפסטיבל מוזיקה, אך התקשורת המקומית כמעט שלא התייחסה למקרה, פרט לידיעה קצרה בעיתון שולי. גם כאן, לא נרשם גינוי מצד מנהיגים פוליטיים, והדבר תרם לתחושת חוסר אונים בקרב הקהילה היהודית.
ספרד, 2025: בנמל התעופה בוולנסיה, כ-50 ילדים ונערים צרפתים ילדים ונערים הורדו ממטוס לאחר שזוהו כיהודים. המדריכה שלהם, בת 21, נאזקה על ידי אנשי הביטחון באלימות לעיני הקטינים, שנאלצו למחוק סרטונים שתיעדו את האירוע. המקרה עורר זעם בינלאומי, אך הממשלה הספרדית לא הביעה דאגה ולא פתחה בחקירה.
מעצר המדריכה בוולנסיה
הארגונים טוענים כי ללא חוק שיגדיר אנטישמיות כעבירה פלילית בישראל, אין דרך יעילה להילחם בחופש שמרגישים אנשים וארגונים לבצע מעשים אנטישמיים, בין אם בפעולה ישירה או בהתעלמות מכוונת. המכתב מציין כי מאז השואה, לא הייתה תקופה שבה החופש לפעול באופן אנטישמי היה כה נפוץ וקשה למיגור.
ההצעה היא לחוקק חוק שיגדיר שני סוגי עבירות אנטישמיות:
עבירת נזק: מעשים או ביטויים מילוליים או פיזיים נגד יהודים, רכושם, מוסדותיהם, או נגד זכות קיומה של מדינת ישראל, שמטרתם ליצור אווירה של פחד או עוינות בקרב הקהילה היהודית, או לקדם תפיסות שליליות כלפי יהודים כקבוצה.
עבירת סיכון: ענישה של מי שמחויב, מתוקף תפקידו, לגנות, לחקור או למנוע מעשים אנטישמיים, אך נמנע מכך במכוון, ובכך תורם לתחושת חסינות ולהישנות מעשים דומים.
המכתב כולל נוסח מוצע לשתי העבירות:
עבירת נזק: "ביטויים מילוליים או פיזיים נגד יחידים יהודים או לא-יהודים ו/או נגד רכושם, קהילתם, מוסדות דתיים או תרבותיים, ו/או נגד זכות קיומה של מדינת ישראל, ייענשו כאשר ביטויים אלו נועדו ליצור אווירה של פחד או סביבה עוינת בקרב קהילה יהודית ו/או מביאים לקידום תפיסה שלילית של יהודים כעם, על ידי קישורם להאשמות של הונאה, אינטרסים חומריים, חוסר נאמנות למדינתם, אלימות או תיאוריות קונספירציה דומות."
עבירת סיכון: "אותו עונש יחול על כל מי שמתוקף תפקידו הרשמי מחויב לגנות בפומבי, לחקור ולמנוע התנהגויות דומות, ובמכוון נוקט בעמדה פסיבית ולא עושה דבר, ביודעין שחוסר המעש הזה מעודד תחושת חסינות ואדישות חברתית, והישנות מעשים דומים."
הארגונים מודים כי חוק כזה עשוי להיתפס כסמלי במידה מסוימת, אך טוענים כי הוא יגרום למבצעי מעשים אנטישמיים ולאליטות התומכות בהם לשקול מחדש את פעולותיהם. במקרה שהחוק יאומץ, ניתן יהיה לחקור ואף להעמיד לדין בישראל אנשים וארגונים שביצעו מעשים אנטישמיים מחוץ למדינה, גם אם לא ניתן להביאם למשמורת, ובמקרים מסוימים אף לערוך משפטים בהיעדרם.
המכתב מסתיים בקריאה לשר המשפטים לפעול במהירות לקידום החקיקה, תוך הדגשה כי מדובר בצעד הכרחי להגנה על יהודים וישראלים ברחבי העולם. הארגונים מביעים תקווה להמשך שיח עם משרד המשפטים בנושא זה ובנושאים נוספים הנוגעים לביטחון הקהילה היהודית.
