אירוע חריג נרשם בבית הדין הרבני בתל אביב, כאשר נציג שירות בתי הסוהר הודיע להרכב הדיינים שאין בידי הסוהרים אפשרות לביא לדיון אליו זומן, סרבן גט היושב בכלא מזה חמש שנים על רקע אי הסכמה לתת גט. זאת, כיוון שהוא "מהלך אימים" על הסוהרים באמצעות תביעות ותלונות על אלימות נגדו, ובנוסף הוא תקף פיזית סוהרים והביא לפציעתם.
תחילתו של הסיפור לפני 17 שנים, כאשר ישראלית המתגוררת בארה"ב, נישאה בשנת 2008 לבחיר ליבה. אולם נישואיהן עלו על שירטון והקשר הזוגי למעשה פסק. לאחר מספר שנות נישואין קשות ורצופות סבל ושני ילדים משותפים, לא יכלה עוד האישה לשאת את הסבל ובשנת 2015 השניים נפרדו. אולם, מהרגע הראשון סרב הבעל להעניק לה גט במה שהתגלה בדיעבד כתחילתו של מאבק ארוך של האישה על חירותה.
לאחר שנים רבות של הליכים שכשלו בארה"ב ובניסיון נואש למצוא פתרון למצב, בשנת 2018 פנתה האישה לארגון "יד לאישה" מבית רשת "אור תורה סטון", המייצג נשים עגונות ומסורבות גט, ובשמה נפתחה תביעת גירושין בבית הדין הרבני בתל אביב. עם הגיעו של הבעל ארצה באותה השנה, הוצא נגדוצו עיכוב יציאה מהארץ לבקשת עו"ד לימור חג'ג', שמייצגת את האישה מטעם ארגון "יד לאישה". אולם, הבעל נותר בסירובו וסרב לתת לאישה גט.
"לפני כשבע שנים פניתי לבית הדין בישראל, אשר במשך יותר משנה וחצי התעכב במתן חיוב גט, למרות הטענות הקשות שהיו לי כלפי בעלי ולמרות הסבל שהיה מנת חלקי בנישואים, תוך שהופעלו עלי לחצים כבדים להיענות לדרישותיו של בעלי הסרבן", סיפרה האישה ברעד.
למרות שפסק חיוב וכפיית גט שניתן כנגד הבעל הסרבן בשנת 2020 איפשר נקיטת צעדים נוספים נגדו, לרבות פרסום שמו ותמונתו וגם מאסרו, הדבר לא קידם את שחרורה של האישה. "לאחר זמן יקר, שחלף עד שסוף סוף ניתן חיוב גט, מרגע שבית הדין הבין כי אכן מדובר בבעל סרבן גט שהפך את סרבנותו למשימת חייו, פעלו הדיינים בכל כוחם על מנת להפעיל עליו את כל הסנקציות אשר ביכולתם להטיל מכוח ההלכה והחוק, בתקוה כי ייתן את הגט", אמר עו"ד חג'ג', "אולם לצערנו זה היה מאוחר מדי, שכן הבעל כבר היה עמוק בתוך הסירוב. אפילו העובדה שהוטלו עליו בחודש מרץ האחרון מזונות מעוכבת בסך 15 אלף שקלים בחודש וקנס תשלומי ציות על סך 500 שקלים לכל יום שימשיך לעמוד בסירובו, הוא העדיף להישאר מאחורי סורג ובריח".
בימים אלה ממשיך הבעל לנקוט בצעדים, שכעת מופנים כנגד סוהרי השב"ס. זאת, באמצעות תלונות על אלימות אשר הגיש נגדם, כיוון שאלו מילאו את חובתם להביאו לדיונים בבית הדין, בהתאם לצו ההבאה אשר ניתן על ידי הדיינים. בדיון האחרון שהתקיים בתיק, הודיע כאמור נציג השב"ס באופן חריג לדיינים כי הבעל מסרב לצאת מתא המעצר בבית המשפט בתל אביב, וכי לאור תלונותיו כנגד הסוהרים במקרים קודמים על הפעלת כוח נגדו, בשב"ס המתינו לצו הבאה. בבית הדין הוחלט שלא להוציא צו המחייב את הבאתו ובכך למעשה לא התאפשר לסוהרים לכפות עליו את ההגעה לבית הדין.
"בפועל, גם במדינת ישראל הכוח נותר בידי הבעלים, והם יכולים להמשיך להתעלל בנשותיהן, בדיוק כמו שבעלי מתעלל בי", אומרת האישה בכעס. "בעלי הפך את העגינות שלי למשימת חייו ואני כבר יותר מעשור נתונה בידי גבר שמכתיב את חיי, וכעת מכתיב גם את עבודתו של השב"ס – זאת מציאות בלתי אפשרית. אני מפצירה גם בבית הדין וגם בשב"ס לפעול במהירות ובנחישות נגדו. על המערכת להבטיח שכל אישה תקבל את החירות המגיעה לה – ללא עיכובים, ללא סחטנות, וללא מצבים שבהם נשים מאבדות את שנותיהן היפות, נותרות ללא רכוש, ללא זכויות, וללא גט".
"אנחנו קוראות לבית הדין לפעול בנחישות וללא דיחוי לקידום בקשת ביטול הקידושין אשר הוגשה בתיק, על רקע עדותו של אחד מעדי הקידושין בחתונתם של בני הזוג כי הוא עד פסול", הוסיפה עו"ד חג'ג', "שכן כך האישה תוכל לצאת סוף סוף לחופשי".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "שב"ס פועל בהתאם לדין ולהנחיות בתי הדין. עצור או אסיר המסרב להתייצב לדיון אינו מובא בכפייה, אלא אם ניתן צו מפורש המורה על כך. במקרה המדובר העצור סירב לצאת מתאו באופן חריג, ועל כן עודכן בית הדין כי נדרש צו הבאה בכוח. לאחר קבלת ההנחיות המתאימות, הוא התייצב לדיון כמתחייב. שב״ס אינו מגדיר את מעמדו של אסיר כסרבן גט, אך פועל בשיתוף הדוק עם בתי הדין ובמסגרת סמכויותיו לקידום הליכים בענייני עגונות. בהתאם למדיניות הנציב, נרשמה התקדמות משמעותית בתחום, ובשנת 2025 לבדה סייע מערך רבנות שב״ס בהתרת 17 עגונות".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה: "מדובר באחד מתיקי העגינות הקשים ביותר עמם מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים, תיק שבו הושקעו משאבים רבים בכל דרך אפשרית עם אין ספור דיונים. האיש יושב זה חמש שנים בבית הסוהר על כך שהוא אינו מוכן לתת גט לאשתו. בפעם הקודמת בה הסרבן הגיע לאולם בית הדין, הוא נהג באלימות כלפי הסוהרים והכה אותם. כדי לאפשר לשירות בית הסוהר להיערך להבאת אסיר אלים ניתנה להם דחייה קלה בהבאתו. מערכת בתי הדין פועלת ככל האפשר לפתרון המקרה כולל שליחה לבידוד בבית הסוהר, הליך פלילי ייחודי, סנקציות ועוד".
