האם עדיין אפשר לחשוף תובנות חדשות על התנ"ך בעזרת ניתוח נתונים? התשובה: בהחלט כן. ד"ר גיא שקד מהפקולטה ליהדות באוניברסיטת בר-אילן עוסק שנים רבות בניתוח ממוחשב וכמותני של טקסטים מקראיים. הוא פיתח תוכנה חדשנית בשם Two Hills Lab, שמאפשרת לנתח את התנ"ך מזוויות שטרם נבחנו עד כה - עם תוצאות מעוררות מחשבה.
התוכנה, הזמינה כיום לשימוש חופשי ברשת (באנגלית ובעברית), מאפשרת לחוקרים, סטודנטים וכל המתעניינים בתנ"ך, להעמיק בהבנת הטקסט המקראי באמצעים חישוביים מתקדמים.
בעוד שתוכנות לניתוח טקסטים מקראיים אינן חדשות, הייחוד של Two Hills Lab הוא ביכולת לשאול את המערכת שאלות ממוקדות מנקודות מבט חדשות - מה שמניב תגליות מפתיעות. כך, כבר בבדיקה הראשונה, שבחנה את מספר המילים הממוצע בפסוק בכל פרקי התנ"ך, התברר שגם פרמטר לכאורה פשוט חושף חלוקה לקבוצות סגנוניות מובחנות. הממצא הודגם בתצוגה גרפית צבעונית, ונמצא כי ספרי התורה דומים זה לזה סגנונית.
מאותה בחינה עולה שלא רק שספרי התורה דומים סגנונית זה לזה, אלא ששירת הקינה מובחנת בבירור משאר סוגי השירה בתנ"ך. באמצעות הפיתוח החדש נמצא הסבר להבדלים במערכת הטעמים בספרי אמ"ת (כינוי לשלושת הספרים הראשונים בקובץ הכתובים בתנ"ך: איוב, משלי ותהילים). למעשה, ספרי אמ"ת נבדלים משאר ספרי התנ"ך בשיטת טעמי המקרא הנהוגה בהם, וקריאתם מתבצעת במנגינה שונה מזו של שאר הספרים.
למרות שמדובר בניתוחים סגנוניים (סטילומטריים), לתובנות אלו עשויות להיות השלכות על הבנת המשמעות, התוכן וההקשר ההיסטורי של הטקסטים. "מחקר רב-שנים על מבנה השירה המקראית חשף את מגבלות הבדיקה הידנית של הטקסט. לכן, פיתחתי תוכנה שמזהה דפוסים מתמטיים בתנ"ך, תוך פרק זמן קצר ובדיוק גבוה במיוחד", אומר ד"ר שקד.
התוכנה פונה לכל מי שהתנ"ך קרוב לליבו – חוקרי מקרא ומדעי היהדות, בלשנים, אנשי רוח ואקדמיה, לרבות סטודנטים ואף סקרנים מהציבור הרחב. Two Hills Lab תורמת להבנה מעמיקה של השפה המקראית, לחשיפת שכבות משמעות חדשות ולזיהוי תבניות סגנוניות חבויות. "בזכות ההתקדמות האחרונה בבינה המלאכותית, פיתחתי את התוכנה בחודשים ספורים במקום שנים. זה היה תהליך היברידי: לאחר כתיבת הקוד, הבינה המלאכותית מספקת הצעות ומתקנת. בלי היכולת הטכנולוגית המפותחת והמתקדמת של ימינו, הפרויקט היה נמשך שנים", מסביר ד"ר שקד.
תוצאות ראשוניות מהתוכנה הוצגו בקונגרס ה-19 למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. העניין בתוכנה חצה גבולות - חוקרים מגרמניה, ספרד, אנגליה, ארצות הברית וישראל נרשמו לעדכונים שוטפים ולממצאים החדשים המתפרסמים באתר.
"התוכנה שפיתחתי, וממשיך לפתח, היא רק הפתיחה", מסכם ד"ר שקד. "הכלים החכמים, משולבי הבינה המלאכותית, משמשים כיום חוקרים באוניברסיטת בר אילן, כמו גם באוניברסיטאות נוספות בישראל ובעולם. הציפייה היא שאותם כלים מתקדמים יסייעו בעתיד הקרוב והרחוק לחוקרים ולפרשנים שיחפצו בכך לטובת זיהוי דפוסי משמעות, קיצור זמני מחקר והרחבת גבולות המחקר המקראי".
