בית הכנסת ההיסטורי בעיירה טשביניה (Trzebinia) בפולין חזר השבוע לידי הקהילה היהודית, לאחר שנים שבהן עמד מוזנח ומצבו הידרדר. לאחר שהקהילה היהודית בקטוביץ ויתרה על זכותה להשיב את המבנה לידיה, החליטה העירייה להעמידו למכירה במסגרת מכרז. בעקבות זאת התגייסה קבוצת שותפים במטרה למנוע את הפיכתו למסעדה או לאתר בילוי, ולהבטיח שיישמר כאתר בעל משמעות יהודית והיסטורית.
שורשיה של הקהילה היהודית בטשביניה מגיעים לפחות למאה ה-16, והיישוב היהודי במקום התפתח בצורה ניכרת החל מהמאה ה-18. בשנת 1815 נוסדה הקהילה העצמאית, ובמהלך המאה ה-19 התרחבה הפעילות היהודית בעיירה, במקביל להתפתחות התעשייה והמסחר. בשנת 1921 חיו במקום כ-1,100 יהודים, שהיו כ-23% מכלל התושבים.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הפכה טשביניה למרכז רוחני ותרבותי יהודי אזורי. בעיירה פעלו ארבעה בתי כנסת, תלמוד תורה, ישיבות, מוסדות צדקה וארגוני סיוע. חיי הקהילה שילבו לימוד תורה וחסידות עם פעילות חברתית ותרבותית יהודית ענפה.
בין הדמויות הרבניות הבולטות שפעלו בטשביניה היה רבי דב-בריש ויידנפלד, המכונה הגאון מטשעבין, שהגיע לשם בשנת 1918, התמנה לרב העיירה בשנת 1923 והקים בה את ישיבת "כוכב מיעקב", שמשכה תלמידים מרחבי פולין. דמות מרכזית נוספת הייתה רבי בן-ציון הלברשטאם, האדמו"ר השני מבובוב, שישב בטשביניה בשנים 1932–1937 וחצרו משכה אלפי חסידים בשבתות ובחגים. בעיירה פעל גם רבי עקיבא בר יחזקאל גרוס, תלמידו של הגאון מטשעבין, שייסד את ישיבת "כתר תורה".
השואה החריבה את הקהילה היהודית במקום. יהודים רבים גורשו למחנות ולגטאות, ורבים מתושבי העיירה נרצחו באושוויץ. הנכסים היהודיים נחרבו, ובית הכנסת נותר לעמוד כעדות מוחשית לעולם יהודי שנחרב ולמורשת שיש חובה לשמר בעבור הדורות הבאים.
על פי התוכנית, בית הכנסת יעבור שיפוץ נרחב במטרה להשיבו לייעודו המקורי ולשחזר, ככל שיתאפשר על סמך תיעוד וממצאים היסטוריים, את מראהו לפני השואה. נוסף על כך יוקם במקום מוזיאון יהודי, וכן תוקם מסגרת של "הכנסת אורחים" בעבור יהודים שיגיעו לעיירה כדי להתפלל ולפקוד את קברי הצדיקים בבית העלמין היהודי הסמוך.
שלושה שותפים למען המורשת היהודית
רכישת בית הכנסת התאפשרה הודות לשיתוף פעולה בין שלושה גורמים: הנציגות הישראלית, בראשות מאיר בולקה, המכונה "צייד הקברים" ועומד בראש ארגון J-nerations לשימור המורשת היהודית באירופה; יאצק פורסקי, נשיא ארגון Archer, מכון מחקר העוסק בניטור תופעות אנטישמיות ברשת; ומרצ'ין מייחורוביץ' (Marcin Majchrowicz), איש עסקים ונדבן הפועל לשימור המורשת היהודית באזור שלזיה בפולין.
הדרך להצלת המבנה חייבה התמודדות עם תנאי מכרז מחמירים ביותר. מתוך המחויבות למטרה והרצון למנוע את אובדן הנכס היהודי, פעלו השותפים עד להשלמת הרכישה. "בית הכנסת, שנמצא במרחק של כ-40 דקות נסיעה מקרקוב, ושזה עתה הושב לעם היהודי, יהיה בקרוב נקודת עצירה נוספת עבור יהודים המבקרים באזור", אמר בולקה. "אני נרגש מכך שהצלחנו יחדיו למנוע פגיעה בכבודה של הדת היהודית ולהטביע חותם משמעותי בהיסטוריה של העם היהודי בפולין. זו אינה רק הצלתו של בית הכנסת, אלא גם אחריות לשמר את זכרה של קהילה שלמה".
פורסקי, מנהל מרכז ארצ'ר-אושוויץ לחקר השנאה, הקיצוניות והרדיקליזציה, הוסיף: "הצלת בית כנסת אינה מסתכמת רק בשימור מבנה או בכיבוד זכרה של קהילה שחיה כאן בעבר. מדובר בהכרה בכך שהחיים היהודיים הם לא רק חלק מעברה של פולין, אלא גם חלק מההווה ומהעתיד שלה – ובהבטחה שהמורשת הזו תמשיך לשמש כמקור חי של זהות, דיאלוג וחיבור. מתפילה, דרך זיכרון ועד להכנסת אורחים".
קרוב לבית הכנסת נמצא כאמור בית העלמין היהודי ההיסטורי. בין השאר קבורים בו רבי ישראל בן רבי חיים מטשעבין; אביו, רבי חיים, שהיה אב בית דין בקשאנוב ותלמידם של המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין; וכן בנו, רבי חיים בן רבי ישראל, שהוסמך לרבנות בידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מחבר הספר "דברי חיים", המכונה על שם ספרו) ורבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק (מחבר הספר "תפארת שלמה"). אוהל שהוקם מעל קברי רבנים נוספים מושך מתפללים המבקשים לפקוד את ציוני הצדיקים ולהתחבר למורשת הדורות.







