“מצב האנטישמיות בארה״ב חמור מאוד, ויש תחושה ממשית של פחד. הקמפוסים הם מוקד בעייתי במיוחד, והאווירה בהם לעיתים עוינת כלפי יהודים. נכון שיש שיפור מסוים בהיבט של השיבושים היומיומיים - בעבר סטודנטים לא יכלו להגיע לכיתות בגלל מחסומים ואוהלים, דבר שהיה פשוט מטורף, והיום זה כמעט נעלם. האוניברסיטאות הבינו שהן לא אוכפות את הכללים שלהן ושהתוצאות לכך היו קשות, ולכן הנושא הזה השתפר. אבל האווירה העוינת עדיין קיימת, והיא נותרה בעיה חמורה. רבים מהסטודנטים היהודים עדיין חוששים לבטא את זהותם או להראות תמיכה בישראל. אני עובד הרבה עם סטודנטים אמיצים שממשיכים לעמוד בחזית בלי לפחד - ואנחנו נמצאים שם כדי לתמוך בהם".
כך אומר אילן קאר מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית IAC בראיון מיוחד ל-ynet לקראת הכינוס השנתי של הארגון שיתקיים בינואר 2026 בפלורידה. קאר (57), עורך דין בהכשרתו, הוא תובע מחוזי לשעבר בלוס אנג'לס, שטיפל בעשרות תיקי רצח, פשעי שנאה וכנופיות. קודם לכן הוא היה קצין מילואים בחיל השיפוט של צבא ארה"ב שלחם בעיראק, מועמד רפובליקני לשעבר לקונגרס, והשליח המיוחד למאבק באנטישמיות של ממשל טראמפ בכהונתו הראשונה. הוא נכנס לתפקיד מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית (IAC) ב-2 באוקטובר 2023, כמה ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה. "נכנסתי היישר לתוך האש", הוא אומר.
השיחה מתחילה בנושא שמטריד את כל הקהילה היהודית והישראלית-אמריקנית בימים אלה: בחירתו של זוהר ממדאני לראשות עיריית ניו יורק. "הקהילה היהודית והישראלית מודאגת ביותר", אומר קאר בקול שקט אך חד. "זה לא רק הפחד מצעדים מסוכנים שהוא עלול לנקוט, אי-אכיפת חוק נגד קבוצות קיצוניות, אפליה מוסדית כלפי יהודים, אלא בעיקר מה שהבחירה שלו מסמלת. ניו יורק היא המנוע הכלכלי של אמריקה, העיר עם האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. אם אדם שמתבטא כמו ממדאני יכול להיבחר לראשות העיר, זו עדות להשתלטות של דעות אנטישמיות ואנטי-אמריקניות על המיינסטרים. יש תחושה עמוקה שאנחנו נדחקים מהמרכז אל הפריפריה. היהודים והישראלים-אמריקנים תמיד היו חלק מרכזי בהיסטוריה ובתרומה לארה"ב. עכשיו אנחנו מרגישים שדוחפים אותנו הצידה, וזו דאגה קיומית".
האם אתם חוששים שיהיו עוד ראשי ערים כאלה שינצחו?
"אם זה קרה בניו יורק, זה יכול לקרות בכל מקום", הוא עונה מיד. "כבר יש חבורה בקונגרס, שדמויות כאלה הגיעו אליה, דבר שלא יכולנו לדמיין לפני עשור. חייבים לבלום את זה. הדרך היחידה היא לבנות קהילה חזקה, מאוחדת ופעילה שתשפיע על הרשויות המקומיות, על מועצות בתי הספר, על העיריות, על המקומות שבהם באמת מחליטים על החיים שלנו".
מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ה-IAC הפך לאחד הארגונים הכי אקטיביסטיים בקהילה היהודית. פחות משבועיים לאחר הטבח, ארגן הארגון את אחת ההפגנות הראשונות והגדולות בטיימס סקוואר, עם 15 מסכי ענק שבהם הוקרנו תמונות החטופים ודגלי ישראל. ב-27 באוקטובר 2023 הציב הארגון את מיצב שולחן השבת הריק שהפך לסמל עולמי. "היינו הראשונים שיצאנו לרחובות בענק", אומר קאר בגאווה. "מהטיימס סקוואר עד סן דייגו, הוצאנו עשרות אלפי אנשים, כדי להראות שאנחנו כאן ואנחנו חזקים".
כשהאלימות פרצה בקמפוסים ברחבי ארצות הברית ה-IAC היה שוב הראשון שקפץ לזירה. "בקהילה היהודית פחדו שזה יחריף את המצב", נזכר קאר. "אמרנו: זו בדיוק השעה. ארגנו את ההפגנה הראשונה ב-UCLA, יותר מאלף איש. ספגנו אלימות קשה, אבל בסוף פירקו את האוהלים. המשכנו ב-MIT, בקולומביה. היינו אגרסיביים יותר מהאחרים, אולי זו הגישה הישראלית, אבל זה עבד".
"אם זה קרה בניו יורק, זה יכול לקרות בכל מקום. כבר יש חבורה בקונגרס, שדמויות כאלה הגיעו אליה, דבר שלא יכולנו לדמיין לפני עשור. חייבים לבלום את זה"
כיום השיבושים כמעט נעלמו, אבל האווירה העוינת כלפי יהודים נשארה. "עדיין יש סטודנטים שמחביאים מגן דוד או מסירים חולצה פרו-ישראלית. אנחנו תומכים בסטודנטים האמיצים שעומדים בחזית", אומר קאר.
במקביל, הארגון נלחם בחזית החינוך. "טיפלנו ביותר מ-700 מקרים של אנטישמיות בבתי ספר ובקמפוסים, חצי-חצי", אומר קאר. "בבתי ספר ציבוריים מלמדים שישראל מבצעת רצח עם, מתעללת בפלסטינים. יש מקרים שבהם אומרים לילד יהודי או ישראלי שמתלונן על בריונות: 'אין לך זכות להתלונן, אתם רוצחים פלסטינים'. אנחנו מלווים את המשפחות, נכנסים לבתי הספר, עובדים עם מנהלים, ומכשירים מורים. כבר הכשרנו יותר מ-3,000 מורים ברחבי המדינה. היו מקרים שמורים פוטרו בגלל התבטאויות אנטישמיות, וזה לא דבר פשוט בארה"ב".
מחאה פרו פלסטינית באוניברסיטת קולומביה
( צילום: מיכאל לובש )
מה אתם עושים בבתי הספר?
"כאשר מתקבלות תלונות על אנטישמיות אנחנו נכנסים לבתי הספר ועובדים עם המנהלים", אומר קאר. "הכשרנו 3,000 מורים בבתי ספר. הוזמנו להיכנס לבתי ספר ציבוריים ולהעביר קורסים למורים איך לזהות אנטישמיות, מה זה ציונות, מה זה אנטי ציונות, מה הקשר לילד יהודי שיושב בכיתה לבין מדינה שמרוחקת אלפי מיילים מפה. מעבירים קורסים למורים וזה עוד ממשיך. לא מזמן הכשרנו את כל מערכת בתי הספר של בברלי הילס. בבתי ספר מדברים איך ישראל מבצעת רצח עם, מתעללת בפלסטינים, כל מיני דברים שמכוונים ממש לעשות שטיפת מוח לילדים בבתי ספר. זה מאוד בוטה".
האסטרטגיה החדשה של ה-IAC היא להעביר את אותה אנרגיית רחוב אל תוך המערכת הפוליטית המקומית. "אנחנו לא חייבים שכל אחד יתמודד לתפקיד", מבהיר קאר, "אבל חייבים להיות מעורבים. רוב הישראלים-אמריקנים, כמו רוב האמריקנים, לא מבינים כמה חשובות בחירות למועצות בתי ספר ועיריות. אם לא מצביעים, האויב כובש את המוסדות האלה. גם במדינות אוהדות כמו טקסס רואים השתלטות על מוסדות חינוך. אנחנו מכשירים את הקהילה, מפרסמים עמדות של מועמדים, בונים יחסים. בניו ג'רזי שלחנו שאלון לכמעט 100 מועמדים לתפקידים ציבוריים, כולם ענו, כי הבינו שיש כאן כוח אמיתי. זה מתחיל בשאלון ומסתיים בשיתוף פעולה עם מי שבאמת מחליט".
"אנחנו מלווים את המשפחות, נכנסים לבתי הספר, עובדים עם מנהלים, ומכשירים מורים. כבר הכשרנו יותר מ-3,000 מורים ברחבי המדינה. היו מקרים שמורים פוטרו בגלל התבטאויות אנטישמיות, וזה לא דבר פשוט בארה"ב"
קאר הוסיף: "התפקיד שלנו הוא לעודד בניית יחסים, להתמודד ולהשפיע בבחירות. אנו עמותה ואנו לא מצהירים בעד ונגד מועמד כי זה אסור אך מותר לפרסם את הדעות של מועמדים - כמובן שזה מאוד ברור בעד מי הקהילה תומכת - כדי שמועמדים יעשו ויבינו שהם חייבים לבנות איתנו יחסים כמו כל אזרח אמריקני. אנו לא עושים משהו שכל מיעוט בארה"ב לא רשאי לעשות. זו זכותנו כאזרחי ארה"ב. רוצים להשפיע ולדאוג שאנטישמים לא ייבחרו למשרות שמשפיעות על העתיד שלנו".
בינואר 2026 יתקיים הכנס השנתי העשירי של ה-IAC בהוליווד, פלורידה. זהו האירוע הפרו-ישראלי הגדול ביותר בצפון אמריקה. צפויים להגיע כ-5,000 משתתפים: שורדי שבי, אנשי ממשל משתי המפלגות, יזמים, אנשי עסקים, דיפלומטים, פילנתרופים, משפיענים ואושיות תרבות. בין היתר אישרו כבר את הגעתם: ד"ר מרים אדלסון, איש העסקים חיים סבן, צפרא כץ ועוד רבים.
"הזמנו את הנשיא טראמפ, הוא כבר הגיע פעמיים, מקווים שיגיע גם הפעם. הזמנו גם חברי קבינט ובכירים בממשל", אומר קאר. "זה לא רק כנס תוכן, זה חוויה של אחדות ומשפחתיות. אפילו הכנס הקודם, חודשים ספורים אחרי 7 באוקטובר, כשהיינו עדיין באבל, אנשים יצאו משם עם תחושה של אופטימיות והשראה. מנהיגים יהודים אמריקנים אמרו לנו: כנס כזה לא חווינו מעולם".
3 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נואם בכנס IAC בוושינגטון בספטמבר 2024 לפני הבחירות לנשיאות. לידו אנדריי קוזלוב, החטוף שחולץ במבצע ארנון
(צילום: Eclipse Media)
בשנה האחרונה רשם ה-IAC שני הישגים משמעותיים: הוא התקבל פה אחד לוועידת הנשיאים של הארגונים היהודים הגדולים בארה"ב ("יש רק 50 ארגונים כאלה"), ונבחר לראשונה כסיעה לקונגרס הציוני העולמי עם ארבעה צירים. "התקבלנו פה אחד כי הבינו שאנחנו כוח עולה", מסביר קאר. "רוב הארגונים הם ארגוני עמדה או תמיכה. אנחנו ארגון קהילתי, יש לנו 'דיוויזיות של חיילים' מוכנות לפעולה מחוף לחוף".
הארגון הוקם במקור כדי להתמודד עם שיעורי ההתבוללות הגבוהים של ישראלים-אמריקנים, שגבוהים משיעורי ההתבוללות של יהודים אמריקנים - ועם הנתק שלהם מהמוסדות היהודיים המבוססים. "זה מאוד רלוונטי ל-IAC כי זאת אחת מהסיבות המרכזיות שבגללה הארגון הוקם", אומר קאר. "המייסדים של ה-IAC ראו שני דברים רמת ההתבוללות בקרב הישראלים האמריקנים יותר גבוהה מהיהודים החילונים בארה"ב, אבל אין שילוב בין הישראלים למוסדות היהודים. הישראלים בחוץ. לא מרגישים נוח ואולי זה הדדי, אבל הם לא השתלבו בעולם היהודי בארה"ב. זה השתנה משמעותית. 7 באוקטובר גרם לשינוי. הם יותר משקיעים בזהות שלהם. יש לנו תוכנית לילדים, שמזריקה זהות והתלהבות בזהות שלנו וגם לבני נוער. הם הרבה יותר קשורים, כי הם משתלבים ומעורבים בארגון שזהות מאוד חשובה לו".
קאר הוסיף כי בארגון מדברים תמיד על זהות יהודית וישראלית. "עכשיו גם רואים שהרבה חברי קהילה מעורבים בעולם היהודי - יש הרבה חברי קהילה שמעורבים ב-IAC ומעורבים בפדרציה ובבתי כנסת", הוא אמר. "אני רואה הרבה יהודים אמריקנים שצמאים להתחבר לישראל. הם רעבים להרגיש את החיבור הזה ודרכנו הם מוצאים את החיבור הזה עם ישראל. אנחנו לא רק מביאים ישראלים אמריקנים לעולם היהודי, אנו גם מביאים יהודים לתוך החוויה הישראלית. רק עם אחדות וזהות משולבת נוכל לבנות עתיד עוצמתי".
