משרתי המערך לזיהוי חללים ומשרתים נוספים, ששהו במוקדי הזיהוי במחנה שורה, סיפרו היום (א') בדיון בוועדה העבודה והרווחה של הכנסת על הקשיים שבהם הם נתקלים וקראו להרחבת המענים הנפשיים. בדיון התברר כי מאות חיילים בישיבות הסדר, שעסקו במלכת הקודש בתחילת המלחמה, אינם זכאים לסיוע מהצבא - כיוון שכעת הם נמצאים בשל"ת (שירות ללא תשלום).
הדיון התמקד בין היתר בקבוצה של כ-200 חיילי הסדר ששירתו במחנה שורה בתחילת המלחמה. מפרסומים בתקשורת וכן מפניות של מספר חברי כנסת לוועדה עולה כי חיילים אלה שבו לישיבות לאחר כשבוע של שירות - מבלי שיקבלו מעטפת טיפולית. בדיון היום התברר כי מי ששירת במחנה שורה 45 יום ומעלה הוכר כזכאי לזכויות של לוחמים, הכוללות תוכניות וסדנאות חוסן מעמיקות, אולם חיילי ישיבות ההסדר, ששהו בשורה זמן קצר יותר, אינם זכאים למענה זה. בנוסף עלה כי הם גם אינם זכאים לקחת חלק ב"תוכנית עמית", המסייעת בעיבוד חוויות מהשירות ובחזרה לשגרה.
משרתים נוספים ששירתו במחנה שורה בתפקידים שאינם כוללים מגע ישיר עם החללים סיפרו גם הם על חוויות קשות וציינו כי הם אינם זכאים למעטפת שיקומית הניתנת למשרתים אחרים.
שרגא דהן, רב צבאי לשעבר ששירת במלחמה במחנה שורה, סיפר: "היינו שם כולם במחנה שורה, נכנסנו עם נפש אחת ויצאנו עם אחרת, חדשה, סדוקה וכואבת את כאב האומה, אך כזו מעולם לא הייתה גאה יותר בעמה ומורשתה. בני ישיבות ההסדר נקראו כדי לסייע בעבודה בסיטואציות לא הגיונית, העמיסו על כתפיהם הצעירות את כבודם של הקדושים. גם אלה שהיו שם לצידם, בתוך הדממה והריח שהנפש לא שוכחת, אנשים שקופים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות צריכים חיזוק, חיבוק ותמיכה. המנקות בחדרי הטיפול, צוערות שסייעו בשמירה על הסדר ובהכוונה של משאיות הקירור, נהגי המשאיות, רופאים, אנשי בינוי, חשמל ולוגיסטיקה ועוד.. כולם היו שם וסייעו בכל מה שדרשו התהליכים האלה, ראו את המראות, הריחו את הריחות, את העוצמה והקדושה. הם נושאים את שורה בתוכם בכל רגע. אני קורא לוועדה הזאת- אל תשכחו אותם, אל תתנו להם להתמודד לבד על הנפש שהשתנתה לנצח".
נועם רון, ששירתה במילואים במחנה שורה, העידה על עצמה: "הייתי 580 יום בשורה מטעם מדור תקשוב. רובינו מילואמיניקים ויש גם סדירים, כולם בני 23-18. שבעה ימים בשבוע היינו נכנסים לחדרי הטיפול לטפל במחשבים במשך שעות, לא משנה מה קורה בתוך החדר כשאנחנו במרחק אפס. ראינו הכול, הרחנו הכול. בשבוע הראשון או השני למלחמה הייתה פגישת חוסן אחת לכל המפקדה ביחד, עשרות אנשים. אני לא ראיתי קב"ן עד יולי 2025. מאז פניתי כל יום לאנשי החוסן ביחידה עד שסוף סוף השתכנעו ועשו לנו סדנת חוסן אחת של יומיים והכל נשאר פתוח. זה מלווה אותנו כל יום ואנחנו מבקשים לקבל מענה ומעטפת שתאפשר לנו להתחיל את החיים שלנו כמו שצריך".
סרן במיל' שמואל מלול, קצין במערך זיהוי החללים הצפוני, אמר: "חשוב לזכור ולציין שלא מדובר רק במשרתים במחנה שורה, כי יש זכאויות ומענים שכבר אושרו ביחס למשרתים בשורה ולא במקומות אחרים וזה מתחיל בדברים הקטנים. המערך הצפוני טיפל במאות חיילים החל מתהליך הקליטה, השינוע והזיהוי, הפרידה מהמשפחות. אנחנו 420 חיילי מילואים ביחידה ואני עשיתי מעל 400 ימי מילואים ברצף ואיתנו גם צוותי המעטפת שלא היו במעגל הראשון אבל היו, ראו, הריחו וחחו הכל".
"אינם באחריות הצבא, מטופלים בקופת חולים"
סא"ל אוריאל זמיר, רע"ן סדיר ביחידת מיטב, הסביר כי בתקופות השל"ת (שירות ללא תשלום), שבה שוהים חיילי ההסדר בישיבה, הם אינם נמצאים תחת אחריות הצבא ומטופלים על ידי קופות החולים. עוד ציין כי למחנה שורה הוקפצו בראשית המלחמה 209 חיילי ישיבות הסדר, מתוכם כ-101 עסקו באופן ישיר בטיפול בחללים. מדבריו עולה כי חיילים אלה מטופלים כיום על ידי קופות החולים, בליווי של צה"ל ומשרד הביטחון.
5 צפייה בגלריה
סא"ל אוריאל זמיר (משמאל) וסא"ל עוזי בכור בדיון בוועדת העבודה והרווחה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
עוד ציין סא"ל זמיר כי צה"ל הוציא בספטמבר 2024 קול קורא לכל מי שלקח חלק בפעילות בשורה להשתתף בסדנת חוסן: "נרשמו לסדנה 122 חיילים והתייצבו בפועל 98, שהם 47% בסך הכול מחיילי ההסדר ששירתו שם. בתקופה האחרונה אנחנו עושים עבודה סביב מענים לחיילי המילואים בשורה וכל מענה שיינתן להם ינתן גם לחיילי ההסדר".
סא"ל עוזי בכור, מפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, התייחס גם הוא לסוגייה: "אני מסכים שמדובר באוכלוסייה ייחודית, שעשתה תפקיד מורכב במלחמה ונחשפה בחלקה לאירועים טראומטיים ושתפקידינו לדאוג להם. כל עוד חייל נמצא בשירות הטיפול הוא על ידי קב"ן וברגע שאדם משתחרר ישנן שתי אפשרויות: הראשונה היא במסגרת 'תוכנית עמית', המיועדת לאנשים ללא אבחנה קלינית, במסגרתה מקבלים מענים הוליסטיים וגם טיפול נפשי. השנייה מיועדת לאדם שיש לו תסמינים משמעותיים ואבחנה, שיכול לפנות לאגף השיקום להכרה וטיפול. כפי שצוין, חיילי שנמצא בשל"ת לא נמצא בשירות צבאי בפועל והטיפול נעשה במסגרת קופות החולים. עכשיו צריך לבחון האם המענה הזה הוא מספק או לא, והאם אנחנו כצה"ל צריכים לתת יותר".
5 צפייה בגלריה
ח"כ מיכל מרים ווֹלדיגר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בסיכום הדיון דרשה יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) לכלול את חיילי ההסדר בזכאות ל"תוכנית עמית" כשלב ראשון וכן לשקול שוב את הקריטריון של 45 ימי שירות לצורך זכאות לתכניות החוסן הנוספות: "שמענו כאן את אלה שהיו שם. להרחיק אותם זה להתעלם מבעיה משמעותית ואקוטית ואם נעשה זאת עכשיו זה יפגוש אותנו בהמשך ביתר שאת. לשלוח אנשים כאלה לחפש מענים בקופות החולים זה פסול, זו אחריות של הצבא. תפנו לראשי הישיבות ותמצאו את הדרך לאתר כל מי שצריך טיפול נפשי".
עוד דרשה ח"כ וולדיגר להאיץ את הוצאתה לפועל של התכנית הייעודית למערך לזיהוי חללים ודרשה מצה"ל וממשרד הביטחון ולהעביר לוועדה דיווחים שוטפים בנושא.
