תיעוד המבצע של מושקו להבאת ספרי התורה לארץ
(נבו כץ ויהושע בן זאב)
לאחר מלחמת העולם השנייה הוכרז כל הרכוש היהודי שנשדד בליטא, בידי הנאצים ועוזריהם, כ''אוצר לאומי'' השייך לממשלה המקומית. בתוך אותו אוצר אמיתי, היו מאות ספרי תורה ומגילות, שהושלכו אלה על אלה במחסן מקומי. משה (מושקו) מושקוביץ סירב לקבל את רוע הגזירה. במשך שישה עשורים הוא נאבק בכל חזית, במסגרת עמותת "מנורה" שהקים, שפעלה לגאול חפצי קודש יהודיים מהגולה.
לפני 20 שנה, בינואר 2002, בעקבות לחץ כבד של נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, הקציב הממשל הליטאי חלון זמן של 48 שעות בלבד להוצאת ספרי תורה שהנאצים החרימו מהיהודים. מושקו מיהר לחכור מטוס מחברת אל על, ויצא לווילנה בראש משלחת שבה נכח גם הרב הראשי, ישראל מאיר לאו.
לפני שנה נפטר מושקוביץ בשיבה טובה, והוא בן 96. בסרטון שיוקרן הערב (ד'), באירוע הנצחה שייערך לזכרו במוזיאון לאמנות יהודית ב"היכל שלמה", מתועדים רגעים נדירים ומרגשים מהמבצע שבמסגרתו הובאו לישראל 345 ספרי תורה, גווילים ומגילות.
7 צפייה בגלריה
המבצע להבאת ספרי התורה לישראל. "השיירים שמספרים את תולדות העם היהודי בשואה"
(צילום מסך)
בווילנה, שניות ספורות לפני שנכנס למתקן שבו הוחזקו הספרים, אמר אז מושקו: "אנחנו באים ברגשות מעורבים – בחששות, ומצד שני בהרגשה שהנה, לכל הפחות את הספרים האלה גואלים. להראות להם - עם ישראל חי, ומביא את נכסיו הרוחניים לארץ ישראל".
אחד ממשתתפי המשלחת – שמאי קינן, לשעבר מנכ"ל היכל שלמה – מתאר בסרטון את הזעזוע שאחז במושקוביץ (שהיה כבר בן 77 בזמן המבצע) כאשר גילה יריעה מספר תורה, מוכתמת בדם יהודי, שהפכה לטפט בחדר מדרגות של בית ליטאי: "כשמושקו ראה את ספר התורה המחולל, הוא השפיל מבט, בכה ואז אמר: 'לרגע הזה חיכינו'. הגופות אינן, היהודים אינם, חוסלו. אלה השיירים שמספרים את תולדות העם היהודי בשואה האיומה. גווילים נשרפים, אותיות פורחות, והיהודי פורח ועולה. כשראו את זה יו"ר הכנסת לשעבר, דב שילנסקי, ועמו אריה לובה אליאב, הם בכו: 'החזרתם לנו את ההורים הרוחניים שלנו'. זר לא יבין את זה".
7 צפייה בגלריה
משה (מושקו) מושקוביץ. "כשראה ספר תורה מחולל, הוא השפיל מבט, בכה ואז אמר: 'לרגע הזה חיכינו'"
(לירון מולדובן)
מפעל חיים של מאה שנה
לאורך הקריירה הציבורית הארוכה שלו, כיהן מושקוביץ, בין השאר, כראש המועצה האזורית שפיר. בתחילת שנות ה-80 הקים את היישוב אפרת והיה ראש המועצה הראשון. הוא הקים את מכללת הרצוג, ופעל כדי שלימודי התואר השני של המוסד האקדמי יתקיימו בהיכל שלמה בירושלים – לאחר שמשרדי הרבנות הראשית עברו למבנה שבכניסה לעיר הבירה. נוסף על כך, ייסד את המוזיאון לאמנות יהודית בירושלים.
7 צפייה בגלריה
גווילי ספרי תורה שהובאו מווילנה ומוצגים במוזיאון בהיכל שלמה
(צילום: נאור אנקרי, המוזיאון לאמנות יהודית)
הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג, אמר ל-ynet: "מושקו היה למעשה מפעל חיים שהשתרע על כמאה שנה. הוא היה גם איש חזון וגם איש מעשה – יזם את הקמת ישיבת הר עציון עם הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, ופעל ליישוב גוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים. את מכללת הרצוג הקים בשל הרצון להכשיר מורים, ובשל השאיפה לפיתוח אקדמי של האזור".
"כשהיה בן יותר מ-90, הוא קרא לי ופרס בפניי את התוכנית המעשית שלו לפיתוח גוש עציון והסביבה בשנת המאה למדינה", מגלה ברנדס. "הוא תכנן איך ישתתף בגזירת סרטים בכבישים שיוקמו באזור בשנת 2048".
7 צפייה בגלריה
מושקו (במרכז) עם הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין. הקימו את ישיבת הר עציון
(צילום: גרשון אלינסון)
לדבריו, "בהיכל שלמה פעל מושקוביץ להחיות את המקום לפי החזון של הרב הרצוג, כדי להפוך אותו למרכז עולמי למורשת יהודית, וברוך ה' אנחנו זוכים לקדם את החזון הזה".
סגירת המעגל של הנשיא
בטקס לזכרו של מושקוביץ ישתתף נשיא המדינה, יצחק הרצוג. עבורו מדובר בסגירת מעגל – סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888–1959), כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל. ב-1946 קנה הרב הרצוג חלקת קרקע ברחוב קינג ג'ורג' שבמרכז ירושלים, במטרה להקים משכן קבע לרבנות הראשית.
ב-1958 נחנך במקום "היכל שלמה", שכלל בית כנסת מפואר וגם את משרדי הרבנות הראשית. לאחר פטירת הרב הרצוג, הועתק חדר העבודה שלו מביתו – למוזיאון בהיכל שלמה, יחד עם חפצים בעלי משמעות היסטורית.
7 צפייה בגלריה
הרב הרצוג (משמאל למעלה) בסיור בבניין הרבנות הראשית בעת שהיה בבנייה, לצד סר יצחק אייזיק וולפסון שתרם את הכסף להקמת היכל שלמה, 1956
(אוסף ארכיון המוזיאון לאמנות יהודית)
7 צפייה בגלריה
חנוכת היכל שלמה: הרבנים והמכובדים מגיעים בלימוזינה, 1958
(אוסף ארכיון המוזיאון לאמנות יהודית)
