נראה כי ההכרה במציאות, שלפיה החיים היהודיים בגרמניה נמצאים בסכנה, מתחילה לחלחל. דו"ח RIAS, הגוף הרשמי המנטר מקרי אנטישמיות בגרמניה, חשף כי מספר המקרים במדינה שולש מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר ועבר את רף 8,000 המקרים בשנה - 24 מקרים ביום בממוצע. 68% מהמקרים סווגו כ"קשורים לישראל".
כעת, לאחר פעילות שגרירות ישראל בברלין בראשות השגריר רון פרושאור, המתריע כי המאבק באנטישמיות אינו יכול להסתכם במילים ריקות וכי נדרשת פעולה משמעותית, מתחילים להיראות ניצנים של שינוי.
מדינת המחוז שלזוויג-הולשטיין, שבירתה קיל, מוכרת לישראלים בעיקר כמקום שבו נבנות הצוללות הישראליות. מהיום היא יכולה להתהדר בתואר נוסף: מדינת המחוז הראשונה המציגה תוכנית מקיפה להגנה על החיים היהודיים.
השבוע הושקה בה תוכנית פעולה מדינתית, ראשונה מסוגה, למאבק באנטישמיות, שבה הגדרת IHRA לאנטישמיות משמשת קריטריון מרכזי לזיהוי מקרי אנטישמיות. משמעות הדבר היא שלא רק קריאות נגד יהודים יסווגו כאנטישמיות, אלא גם פעולות המקדמות חרם על ישראל או משוות בין ישראל לנאציזם.
התוכנית כוללת 109 צעדים - והופכת אותה לתוכנית המדינתית המקיפה ביותר עד כה. היא מבקשת לחולל שינוי עמוק באופן שבו מוגנים החיים היהודיים בגרמניה. לצד הגברת האכיפה והביטחון, היא כוללת הכשרות מיוחדות למורים ולעובדי מדינה בנושא אנטישמיות, וכן מבקשת לחזק את הנראות היהודית במרחב הציבורי באמצעות פעילות באקדמיה, שבה מתקיימת עיקר הפעילות האנטי-ישראלית, וקיום "ימי תרבות יהודית" שיחשפו את הציבור ליהודים ולישראלים.
מדינת המחוז נורדריין-וסטפאליה (NRW) אינה רק הגדולה והעשירה ביותר בגרמניה, אלא גם נחשבת קרקע פוליטית פורייה. מהקנצלר הנוכחי, פרידריך מרץ, ועד הקנצלר המיתולוגי קונרד אדנאואר, שהחל את מדיניות ההתקרבות בין ישראל לגרמניה לאחר השואה, המחוז הצמיח לאורך השנים רעיונות ופוליטיקאים שהגיעו מהזירה המקומית ועד לבונדסטאג.
השגריר רון פרושאור
(צילום: REUTERS/Nadja Wohlleben)
השבוע אירחה המדינה כנס ראשון מסוגו תחת הכותרת "ביטחון הקהילה היהודית". הכנס, בראשות שר הפנים המקומי, ביקש להיאבק באנטישמיות לא רק באמצעות הגברת האכיפה והחקיקה, אלא גם באמצעות היכרות עם עולם התוכן היהודי – מתוך הבנה שלא ניתן להגן על מה שלא מכירים. מחגים ובתי כנסת ועד מסורות והיכרות עם ישראל והחברה הישראלית.
שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, אמר בדברי הפתיחה שלו בכנס: "הגנה על יהודים וחיים יהודיים לא יכולה להיות מנותקת ממדינת היהודים. כשאנחנו רואים את המספרים הבלתי נתפסים של מקרי אנטישמיות, כולנו מבינים שחיים יהודיים לא יוכלו להמשיך להתקיים בגרמניה אם יהודים וישראלים ימשיכו להרגיש מאוימים.
"לא ניתן לקבל מצב שבו יהודים וישראלים נדרשים להפקיד בכניסה את זהותם הלאומית והאתנית כדי שיוכלו להתקבל כשווים בין שווים. זה המצב היום, בעיקר בעולמות התרבות והאקדמיה, ועל כך לא ניתן לעבור לסדר היום".
