מחקר חדש וראשון מסוגו שיתפרסם לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, במסגרת הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם של אוניברסיטת תל אביב, מציג פרופיל של מבצעי פשעים אנטישמיים במדינות המערב. המחקר מבוסס על בחינת כתבי אישום שהוגשו בין השנים 2020 ל-2025 בארבע המדינות בעלות האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל: ארצות הברית, צרפת, קנדה ובריטניה.
חוקרי אוניברסיטת תל אביב עיינו במאות תיקים משפטיים ודיווחים תקשורתיים, וראיינו סנגורים של נאשמים בפשעים אנטישמיים ועיתונאים מקומיים. את המחקר הוביל ד"ר קרל יונקר בשיתוף החוקרים נח אברהמס, אלי הואה ואנטוניו פנייה.
עורכו הראשי של הדוח השנתי על מצב האנטישמיות, פרופ' אוריה שביט, ציין כי "המאבק הכושל באנטישמיות נשען על הרבה סיסמאות וקלישאות, אבל חסר מחקרים ונתונים מוצקים שיסייעו לפעילות משטרתית ומודיעינית נגד העבריינים. המחקר החדש נועד למלא את החלל הזה".
המחקר העלה, כי מרבית הנאשמים בביצוע פשעים אנטישמיים לא פעלו במסגרת ארגונים היררכיים מאורגנים, אלא כיחידים. לדברי החוקרים, הנאשמים הם ברובם "זאבים בודדים, שביצעו את זממם באופן עצמאי, לעיתים ללא תכנון מוקדם. מציאות זו מציבה אתגר משמעותי בפני רשויות האכיפה, שכן קשה יותר לזהות מראש כוונות ולמנוע תקיפות כאשר המבצעים פועלים עצמאית". עם זאת, המחקר מציין כי לפחות שני כתבי אישום שהוגשו בצרפת מצביעים על חשד למעורבות רוסית בייזום מתקפות אנטישמיות, וזאת במטרה לערער את היציבות במערב אירופה.
המחקר מצביע על תמונה מורכבת באפיון הנאשמים. "בניגוד למקובל לחשוב, מבצעי הפשעים האנטישמיים אינם מקשה אחת". הנאשמים הם ברובם גברים, "המשתייכים למגוון של קבוצות גיל, מוצאים אתניים ומקומות מגורים. מרביתם נמנים עם אחד משני קצוות פוליטיים, שהולכים וחודרים לזרמים הפוליטיים המרכזיים במערב: נוצרים המצדדים בתפיסות של עליונות לבנה, ומוסלמים המבטאים באופנים אנטישמיים מחאה על הסכסוך במזרח התיכון".
הצתת אמבולנסים בלונדוון
(צילום: מתוך דף ה-X של שגרירות ישראל בלונדון)
עוד עולה מהמחקר כי מספרם של הנאשמים שהיו מובטלים או הועסקו בעבודות בשכר נמוך, או שסבלו מבעיות נפשיות, גדול משמעותית משיעורם של אפיונים אלה באוכלוסייה.
הנאשמים בפשעים אנטישמיים שנבחנו במחקר הואשמו, בין השאר, בתקיפות פיזיות נגד יהודים, בוונדליזם נגד מוסדות יהודיים, באיומים ברשתות ובהפצת שטנה אנטישמית.
ד"ר יונקר ציין כי "היעדר מסגרות ארגוניות, שבמסגרתן הנאשמים היו חשופים להסתה אנטישמית הוא אינדיקציה לכך שגם אלה שאין לגביהם ראיות מובהקות בעניין עברו רדיקליזציה ברשתות חברתיות. אי אפשר יהיה להיאבק באנטישמיות באופן יעיל כל זמן שהבעלים של פלטפורמות דיגיטליות יימנעו מפיקוח משמעותי על התכנים שמועלים בהן או יספגו סנקציות משמעותיות ככל שלא יעשו כן".
מחקר שפורסם בדוח השנתי של אוניברסיטת תל אביבעל מצב האנטישמיות בעולם ל-2024 העלה כי רק שיעור קטן בין התלונות המוגשות על תקיפות אנטישמיות מובילות למעצרים ולכתבי אישום. לדברי ד"ר יונקר, "במקום שבו המבצעים של פשעי שנאה לא נענשים, הפשעים האלה מתרבים והופכים לחמורים יותר".
ד"ר יונקר הוסיף כי בשנה האחרונה גוברת הדאגה עמוקה לנוכח חדירתה של אנטישמיות בוטה - כולל הערצה להיטלר והכחשת שואה - אל תוך זרמים מרכזיים במפלגה הרפובליקאית בארצות הברית. לדבריו, הרשתות החברתיות מקשות מאוד על המאבק בתופעה, עד כדי כך שלעתים הוא נראה כמעט בלתי אפשרי. עוד ציין כי בארצות הברית מורגש כיום סחף רחב ומסוכן נגד ישראל, וכי האנטישמיות נמצאת בפריחה שלא נראתה מאז מלחמת העולם השנייה.
