באביב תש"ל (1970), במהלך מבצע צה"לי בכפר בית פג'אר שבאזור בית לחם, מצאו חיילי צה"ל פריטים יוצאי דופן: קלף מזוזה עתיק, גוויל של ספר תורה, טלית וחפצי יודאיקה נוספים.
"איצ'ו" (שמו המלא אינו ידוע), שהיה הקמב"ץ של ממשל בית לחם לפני כ-55 שנה, הביא אז את הפריטים לארכיון כפר עציון והם נשכחו מאז במחסן. איש אינו יודע היום בדיוק איך ואיפה מצא איצ'ו את הפריטים, ולא פחות מכך – מה הניע אותו להעביר אותם לכפר עציון. ההערכה היא שהפריטים נגנבו בידי ערבים במאורעות תרפ"ט ב-1929 או בנפילת גוש עציון במלחמת העצמאות.
במאורעות תרפ"ט נרצחו 133 יהודים ו-339 נפצעו בסדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי. מספר יישובים וקהילות בארץ ננטשו ונחרבו. בקרבות גוש עציון נהרגו כ-240 תושבי הגוש ולוחמי ההגנה.
בארכיון לתולדות גוש עציון משערים כי בחירתו של איצ'ו להעביר את הפריטים לכפר עציון נבעה ממעמדו של הקיבוץ, שהיה הראשון והוותיק מיישובי הגוש המתחדש אחרי מלחמת ששת הימים, וממיקודו בשימור המורשת היהודית ההיסטורית של גוש עציון.
כיום, יותר מחמישה עשורים לאחר האירוע, בארכיון לתולדות גוש עציון החלו בניסיון לגלות למי היו שייכים חפצי הקודש ומה היה סיפורם. בארכיון מעלים השערות כי ייתכן שהפריטים הגיעו מביזה במהלך מאורעות תרפ"ט, אולי ממגדל עדר – יישוב שהתקיים ליד צומת הגוש של היום – או מנפילת גוש עציון במלחמת העצמאות. הפריטים היו מנותקים לחלוטין מסביבתם, אך נושאים ערך סמלי ותרבותי רב.
"זה שכב פה בארגזים שהעלו אבק ושכחו מזה", מספר עובד הארכיון. "עכשיו אנחנו החלטנו לפתוח את זה מחדש כדי לנסות לאתר ולהבין למי הפריטים היו שייכים".
החוקרים מקווים לאתר את איצ'ו הקמב"ץ, ששמו המלא אינו ידוע. ייתכן שהוא יוכל לשפוך אור על המקום שבו נמצאו החפצים, על האנשים שאולי החזיקו בהם ועל הסיבות שהובילו אותו להעבירם לכפר עציון.
הארכיון קורא לכל מי שמכיר את איצ'ו או מחזיק במידע על הפריטים ועל האירועים סביבם, ליצור קשר ולסייע בפתרון התעלומה.
עמיחי נעם, סמנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון, מוסיף: "הפריטים האלו אינם רק חפצים; הם עדות חיה לסיפור של קהילה יהודית שחיה כאן ושהסיפור שלה עדיין לא הושלם. החקירה הזו היא מחויבות שלנו להעניק כבוד לעבר ולזכרם של אלה שהיו כאן לפנינו".