לקראת הדיון היום (ג') בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על אודות הצעת החוק שתאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני ממונות, צפויים יוזמי ההצעה להכניס בה הרחבה נוספת של סמכות בית הדין – ולהשוות את מעמדו כבורר, לבית משפט לתביעות קטנות.
לפני כחודש אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק של יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, שמבקשת להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים והשרעיים לשמש כבוררים בהסכמה בעניינים אזרחיים.
בדיון היום צפויים יוזמי החוק לבקש שבמקרה של בוררות תהיה לבית הדין הרבני סמכות לפעול כבית משפט לתביעות קטנות, ולא כבורר שנבחר מחוץ לבתי המשפט. המשמעות היא שאם בית משפט מחוזי הסמיך בית דין רבני לשמש כבורר, ולדון בהסכמת שני הצדדים בסכסוך ממוני בין שניהם – יוכל בית הדין הרבני להוציא צו הוצאה לפועל במקרה שהחלטת הבוררות לא התקיימה ולא כובדה על ידי הצדדים. זאת ללא צורך באישור מבית המשפט המחוזי שהסמיך את בית הדין הרבני – כפי שנדרש כשמדובר בבורר שאינו ערכאה שיפוטית.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בתי הדין הרבניים עסקו שנים רבות בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. פסק דין שניתן בבג"ץ קבע כי בהיעדר מקור חוקי לכך, בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לעסוק בבירור סכסוכים כאמור. הצעת החוק נועדה לאפשר לצדדים המעוניינים בכך להביא את הסכסוך האזרחי שביניהם להכרעה לפי דין תורה בבתי הדין הרבניים – בדיוק כפי שניתן כיום לבחור בורר אזרחי".
באישור הצעת החוק לקריאה ראשונה אמר יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן כי "מה שמותר אל מול בית דין רבני פרטי שאינו תחת סמל המדינה, או מוסד בוררות פרטי, יהיה נכון לבית דין רבני של המדינה בשינויים רלוונטיים". כעת ההצעה תבקש להרחיב יותר את האפשרות של שימוש כבורר.
ח"כ גלעד קריב אמר מנגד: "ההתעלמות ממעמד מבתי הדין הרבניים בפנייה שלהם לאזרחים שומרי תורה ומצוות, זו יצירת לחץ לא ראוי כלפי מתדיינים, ואני מצפה ממשרד המשפטים להשמיע קול ברור".
בכל מקרה האפשרות לפנות לבית דין רבני לעניין בוררות תהיה בהסכמת שני הצדדים בלבד.
