שירת הבקשות היא אחד המנהגים המיוחדים בעולם הפיוט, והתפשטה מצפת לקהילות נוספות במזרח ובצפון אפריקה החל מהמאה ה-16. היא נערכת מדי שבת בעונת החורף, אז מתכנסים האנשים בבתי הכנסת באישון ליל למשך ארבע שעות רצופות של שירת פיוטים.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שירת הבקשות נועדה לבקשת ברכה וישועה, לשבח ולהלל את ה', ובחלקה הגדול אף עוסקת גם ביום השבת על מעלותיו וסגולותיו. היא מהווה מעין הקדמה והכנה לתפילת השחרית הפותחת את היום, ונחשבת לאירוע רוחני-מוזיקלי ייחודי. בקרב קהילות אחדות נמשך המנהג במתכונתו המקורית גם כיום, אז מתמלאים בתי הכנסת בקהל רב שמגיע במטרה לחוות משהו מהקסם, מהאווירה ומההתעלות הנפשית והרוחנית.
בית הקונפדרציה בירושלים יקיים זו השנה השלישית ברצף את סדרת מופעי שירת הבקשות "אעירה שחר", שיוקדשו למסורות החלבּית-ירושלמית, המרוקאית, הבבלית והטורקית, ומאפשרים לקהל הרחב לחוות את המנהג העתיק של "שירת הבקשות", בהשתתפות אמנים ופייטנים ובעריכתו של המוזיקאי רוני איש-רן.
2 צפייה בגלריה
מופע שירת הבקשותמופע שירת הבקשות
מופע שירת הבקשות. סגנונות שונים בהתאם לעדות
(צילום: גיא זגרון)
מופע הפתיחה בסדרה, "כעפעפי שחר", יוקדש למסורת החלבית-ירושלמית. שירת הבקשות החלבית (סורית) הגיעה לירושלים בשלהי המאה ה-19. המנהג הלך והתפשט בקרב כלל עדות המזרח וכיום הוא מכונה בפי חלק מהאנשים בשם שירת הבקשות ה"ירושלמית". על פי המנהג, קהל המשתתפים נחלק לשתי קבוצות הישובות זו מול זו ומונהגות כל אחת על ידי הפייטן הראשי שלה. הפייטנים מחלקים את תפקידי הסולו הרבים בין חברי קבוצתם והם האחראים להובלת שירה שוטפת ומסודרת.
אירוע הבקשות נוצר תוך כדי התרחשותו ורב בו הנסתר על הגלוי – וזה אולי מה ששומר אותו חי ורלוונטי במשך מאות שנים ומושך אליו קהל רב. באירוע תשתתף קבוצת פייטנים שגדלו על מסורת שירת הבקשות ואף מובילים אותה בבתי כנסת שונים בירושלים ומחוצה לה: יחיאל נהרי, רפאל ברזני, דניאל נעים, איתן רבני, נתנאל כהן, יהודה ועקנין, דניאל בן עמי ורוני איש-רן.
המופע השני בסדרה, "ידד שינת עיני", יוקדש למסורת המרוקאית. שירת הבקשות של יהודי מרוקו היא אחד ממאגרי הפיוטים והלחנים העשירים ביותר הקיימים במסורת ישראל. בלילות שבת בתקופת החורף מתכנסת חבורת פייטנים ומשוררים ומבצעת משירי האהבה והגעגועים היפים שנכתבו בעברית, עד זריחת השמש. יגל הרוש ואנסמבל שיר ידידות יחברו למוזיקאי אביב בכר בפרשנות חדשה לפיוטים העתיקים.
2 צפייה בגלריה
מופע שירת הבקשותמופע שירת הבקשות
יגל הרוש. פרשנות חדשה לפיוטים העתיקים
(צילום: גיא זגרון)
המופע השלישי בסדרה, "יערת דבש", יוקדש למסורת הבבלית. מסורת הפיוט של יהודי עיראק היא מסורת עשירה ועמוקה מבחינה טקסטואלית ומוזיקלית. היא כוללת פיוטים מימי הביניים, מרבי ישראל נג'ארה ובני דורו במאה ה-16 בצפת ועד לפיוטים מאוחרים יותר שנכתבו בידי פייטני הקהילה במאות ה-17, ה-18 וה-19. רפרטואר הפיוטים הבבליים כולל פיוטים שנועדו לאירועי מעגלי השנה והחיים, ואחרים המבטאים כמיהה והשתוקקות רוחנית, הנקראים "בקשות". המוזיקאי והפייטן הירושלמי אלעד גבאי, שגדל על ברכי הפיוט הבבלי, יארח את המוזיקאי יאיר דלאל, מחלוצי המוזיקה העיראקית ומוזיקת העולם בתרבות הישראלית, ובליווי חבורה ייחודית של מוזיקאים יבצעו מבחר של פיוטי בבל.
מופע הסיום של הסדרה, "אדון עולם ישועתי", יוקדש למסורת הטורקית. לקהילות היהודיות בדרום-מזרח טורקיה מסורת פיוטית ומוזיקלית המשלבת אלמנטים מהתרבות המוזיקלית הטורקית, מהמוזיקה של תושבי האזור הכורדים וכן השפעות ממסורת יהודי חלב. בני קהילות אלו התיישבו בשכונת נחלאות בירושלים, שם התערו בקרב בני העדות השונות ואימצו את נוסח התפילה והפיוט הנהוג בשכונה ומכונה "ירושלמי". רוני איש-רן וחברי "אורפאנין" יציגו מקבץ מפיוטי יהודי האזור, תוך שיטוט בין הסגנונות המוזיקליים השונים שהתאגדו יחד למסורת אחת מגוונת. המופע מבקש גם להזדהות עם כאב תושבי האזור בטורקיה, שחוו השנה אסון קשה בדמות רעידת האדמה ההרסנית, ובמשך מאות שנים חלקו עם יהודי האזור תרבות משותפת של שפה, אוכל ומוזיקה.
  • מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה בירושלים יתקיימו בתאריכים 19–22 ביוני