יו"ר יד ושם, דני דיין, מזהיר מפני העלייה החדה באנטישמיות ברחבי העולם וקובע שמדובר בתופעה החוצה מחנות אידיאולוגיים: ימין קיצוני, שמאל קיצוני ואסלאמיזם קיצוני. לדבריו, אף שהם חלוקים כמעט בכל נושא אחר, "בשנאת היהודים הם מאוחדים – ולעיתים אף פועלים יחד".
בריאיון לעיתון "דר שטנדרט" האוסטרי, שנערך במהלך ביקורו בווינה לציון 81 שנה לשחרור אושוויץ, הדגיש דיין כי זיכרון השואה אינו רק עיסוק בעבר אלא אחריות מוסרית עכשווית הקשורה ישירות לביטחון ולדמוקרטיה. "'לעולם לא עוד' אינה סיסמה היסטורית ריקה, אלא משימה של ההווה", אמר.
2 צפייה בגלריה
דני דיין, יו"ר יד ושם. "היסטורית, האוניברסיטאות היו בין הראשונות להדיר יהודים"
(צילום: ירון שרון)
דיין התריע במיוחד מפני מה שהוא מכנה "אנטישמיות אקדמית". לדבריו, הוא מוטרד פחות מסטודנטים מוסתים ויותר ממרצים ואנשי סגל אקדמי שמובילים את ההסתה. "במשך שנים נבנות באוניברסיטאות מערביות תיאוריות פסאודו-מדעיות הקוראות לדה-לגיטימציה ואף להשמדת מדינת ישראל. זה איננו שיח פוליטי – זו אנטישמיות", אמר, והאשים הנהלות אוניברסיטאות בכישלון מוסרי בעודן מסתתרות מאחורי טענות לחופש הביטוי.
לדבריו, מוסדות חינוך ותרבות אינם ערובה למוסר: "היסטורית, האוניברסיטאות היו בין הראשונות להדיר יהודים. שריפות הספרים התרחשו מחוץ לאוניברסיטאות – ביוזמת פרופסורים וסטודנטים".
בהתייחסו לעלייה באנטישמיות מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023, הדגיש דיין כי מדובר בבעיה שאינה נוגעת רק ליהודים: "השאלה היא מה קורה לחברות שמוכנות לסבול אנטישמיות. ההיסטוריה הוכיחה שזה מדרון חלקלק שמוביל לפגיעה בדמוקרטיה כולה".
2 צפייה בגלריה
מפגינים אנטי-ישראלים באוניברסיטת קולומביה. מוסדות ההשכלה הגבוהה אינם ערובה למוסר
(צילום: Spencer Platt / AFP)
דיין הבהיר כי ביקורת על מדיניות ישראל היא לגיטימית, אך אנטישמיות מתחילה במקום שבו שוללים מהיהודים את הזכות למדינה משלהם, מעוותים עובדות היסטוריות או מפעילים סטנדרטים כפולים כלפי ישראל – בהתאם להגדרת העבודה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA).
לסיום אמר כי המשמעות האישית של הקריאה "לעולם לא עוד" היא בראש ובראשונה הצורך הקיומי במדינה יהודית: "ישראל היא הערובה לכך שהיהודים לא יישארו שוב ללא מקלט. האחריות לזיכרון השואה – ולהפקת הלקחים ממנה – מוטלת על כולנו".
