מורה יהודייה, שלימדה צרפתית במשך 30 שנה בבית הספר הבינלאומי של האו"ם בניו יורק (UNIS), תובעת את המוסד היוקרתי בטענה שהפך לסביבה עוינת ליהודים וישראלים.
בתביעה מתארת נאדין סבאג (65), כיצד הנהלת בית הספר, שמיועד לילדי דיפלומטים וגובה שכר לימוד של כ-50 אלף דולר בשנה, מטייחת תלונות על אנטישמיות ופועלת, לטענתה, מתוך תלות כלכלית בכסף מקטאר. אחרי חופשת מחלה ממושכת עקב דיכאון וקשיים בריאותיים שלדבריה נגרמו מהאווירה בבית הספר, היא התפטרה וכעת דורשת פיצויים על אובדן הכנסה ועוגמת נפש, בסכום שייקבע בהמשך ההליך.
התביעה, שהוגשה באמצעות המרכז הלאומי לסיוע משפטי יהודי (NJAC), מתארת התעמרות מצד שותפתה למשרד, מורה מוסלמית לצרפתית בשם ניהד סולימאן, ללא מענה משמעתי מצד ההנהלה. סולימאן, כך נטען, הטיחה בקולגות אמירות כגון "היהודים מונעים רק מכסף", וטענה כי "היהודים שולטים בבית הספר ובניו יורק כולה". במקרה אחד, הקריאה לתלמידי כיתה ב' ספר על ילדה עוטה חיג'אב, ונתנה להם שיעורי בית לכתוב פתקים נגד "האנשים הגזענים בבית הספר", כשהיא מכוונת בבירור לסבאג.
כתב התביעה כולל גם עדות של מורה ישראלית במוסד, שטענה כי סולימאן דחפה באגרסיביות מכשיר טלפון אל מול פניה ואילצה אותה לצפות בתמונות, שנראו כתוצרי בינה מלאכותית, בהן חיילי צה"ל יורים בילדים. סולימאן דרשה מהמורה הישראלית "לתת דין וחשבון" בשם מדינת ישראל על הפעולות. המורה הישראלית גם התלוננה על איש סגל בכיר, שאמר לה כי "הלוואי שהיו רק 20 ישראלים כמוך ולא 100, כך המזרח התיכון היה רגוע יותר". היא ספגה לדבריה בנוסף התבטאויות שכללו ״אזכורים וולגריים לשואה ולתאי גזים״.
התביעה מפרטת גם כיצד מנהל בית הספר, ד”ר דן ברנר, סירב להסיר מיצג שנקרא "קירות השלום", שבו נתלו פוסטרים עם ברקודים שהובילו לאתרים של ארגונים תומכי חמאס. המנהל ברנר הסביר לצוות כי הוא נמצא ב"סיטואציה קשה" ולא יכול להתערב משום שהוא עצמו יהודי, והדבר עלול להתפרש כחוסר אובייקטיביות. התלמידים שתלו את השלטים לא נענשו, בנימוק המנהל כי ״לא הבינו" את משמעות החומר.
לדברי סבאג, במקום לטפל בהסתה, שכר בית הספר את שירותיו של ד"ר איקבאל האסים, יועץ חיצוני המתמחה ב״פדגוגיה איסלאמית״, והליך ה״גישור״ הפך בפועל לרצף פגישות ובדיקות שהתמקדו בה. האסים המליץ להנהלה להתעלם מכך שהמורה סולימאן הודתה בחלק מהאמירות הקשות שלה, מכיוון ש"בהקשר התרבותי שלה", הודאה באשמה אינה מעידה בהכרח על ביצוע המעשה, אלא עשויה להיות דרך תרבותית לסיים סכסוך ולהשכין שלום (“סולחה”).
כתב התביעה קושר את ההתנהלות הזאת לכסף הזר: קטאר ועומאן הזרימו לבית הספר למעלה מ-110 מיליון דולר בעשור האחרון. קטאר לבדה התחייבה ב-2023 לתרומה של 60 מיליון דולר. לטענת סבאג, התלות הכלכלית יצרה תמריץ להנהלה להקריב את ביטחונם של המורים היהודים והישראלים.
UNIS הוקם ב-1947 על ידי הורים שעבדו באו"ם, ובית הספר מתגאה בכך שהוא היחיד שנוסד על בסיס אידיאלים של האו"ם ונושא את הלוגו שלו. רבים מבכירי הארגון שולחים אליו את ילדיהם, והדירקטוריון שלו ממונה על ידי מזכ"ל האו”ם, עם נציג קבוע לקטאר.
מבית הספר נמסר בתגובה ל-ynet כי "המוסד עומד בתוקף כנגד ההאשמות חסרות הבסיס הללו. אנחנו בטוחים כי העניין יטופל במסגרת ההליך המשפטי הראוי וכי היושרה והמוניטין של המוסד שלנו יישמרו".
