ניצולת השואה אדית (דיטה) קראוס, שהייתה הספרנית בבלוק הילדים באושוויץ, הלכה היום (שבת) לעולמה בגיל 96. קראוס, שהדליקה משואה ביום הזיכרון לשואה והגבורה ב-2014, הייתה גיבורת הספר "הספרנית מאושוויץ", המתאר את חייה הקשים במחנה ההשמדה.
בינואר האחרון התראיינה קראוס ל-ynet, בכתבה לרגל 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. היא סיפרה אז: "היו כ-14-12 ספרים, ביניהם אטלס וספר לימוד רוסי. כספרנית, זו הייתה אחריותי לשמור על הכרכים היקרים הללו. בסוף כל יום אספתי בקפידה את הספרים ואחסנתי אותם במיקום נסתר. אם הגרמנים היו מוצאים אותי עם הספרים האלה אולי היו הורגים אותי. העובדה שיכולתי לשבת בפנים ולא לעשות עבודה מאומצת בקור המקפיא בחוץ, העניקה לי את הזדמנות להינצל ולמעשה אפשרה לי להיבחר לחיים. אכן, הספרים הצילו אותי ממוות בתאי הגזים".
אדית (דיטה) קראוס לבית פולאך נולדה ב-1929 בפראג, בת יחידה לאביה המשפטן ד"ר האנס פולאך ולאמה אליזבת. ב-1940 דיטה החלה ללמוד בחוגים פרטיים שארגנו עבורה הוריה. במגרש ספורט, המקום הציבורי היחיד שבו הותר ליהודים לשהות, פגשה דיטה בפעם הראשונה את פרדי הירש שהיה מורה, איש חינוך ומדריך ספורט כריזמטי.
בנובמבר 1942 גורשו דיטה והוריה לגטו טרזין דיטה. על אף הצפיפות הקשה, המזון הדל ועבודת הכפייה התקיימה בגטו פעילות חינוכית ותרבותית ענפה של שיעורים והרצאות.
בדצמבר 1943 נשלחו דיטה והוריה לאושוויץ, שם קועקעו מספרים על זרועותיהם. הם הוכנסו למחנה המשפחות הצ'כיות בבירקנאו, ואמה של דיטה חלתה והועברה לבידוד. לאחר שישה שבועות נפטר אביה של דיטה, והיה עליה לבשר זאת לאמה. "הגעתי לקיר של צריף הבידוד, הקיר שמעברו שכבה אימא, וסיפרתי לה בצעקות מעבר לקיר".
דיטה הייתה הספרנית בספרייה הדלה בבלוק הילדים. פרדי הירש, שאותו הכירה בפראג, ניהל את בלוק הילדים בבירקנאו והנהיג מדריכים ציוניים שמילאו בתוכן חינוכי ויצירתי את זמנם של הילדים, לימדו גאוגרפיה, היסטוריה, יהדות ועוד. אחד המדריכים היה אוטו קראוס.
במרץ 1944 נרצחו כמחצית ילדי בלוק הילדים, ופרדי הירש נספה גם הוא, אך דיטה הושארה לעבודת בצריף. במאי עברו דיטה ואמה את הסלקציה של יוזף מנגלה ונשלחו להמבורג שבגרמניה, שם עבדו בעבודות פרך. משם הועברו השתיים למחנות העבודה נויגרבן וטיפשטוק. במרץ 1945 הועברו למחנה ברגן-בלזן, וכעבור כמה שבועות שחרר הצבא הבריטי את המחנה. דיטה ואמה עברו למחנה העקורים הסמוך. ב-29 ביוני 1945, כחודשיים לאחר השחרור, נפטרה אמה של דיטה עקב התלאות שעברה במחנות.
דיטה נסעה לפראג ופגשה את דודתה, את סבתה ששרדה בטרזין וגם את אוטו קראוס, שהיה איתה במחנה הריכוז. השניים נישאו והקימו משפחה, ובשנת 1949 עלו לישראל עם בנם הבכור. דיטה ואוטו היו מורים במשך כ-30 שנה בכפר הנוער הדסים.
נכדה של דיטה, אודי, כתב בפייסבוק: "בצער רב ובלב שבור, סבתי האהובה, דיטה קראוס, הלכה היום לעולמה. אישיות גדולה מהחיים, ציירת, סופרת, מורה ועוד הרבה דברים שהיריעה קצרה מלהכיל. מיום לידתי היתה חלק מרכזי בחיי, מורתי הרוחנית וחברתי הטובה ביותר. אהבתי אותה בכל ליבי. נוחי על משכבך בשלום סבתא יקרה".
בצ'כיה ספדו גם כן לקראוס. שר החוץ הצ'כי, יאן ליפבסקי, כתב בטוויטר: "בעצב רב קיבלתי את הבשורה על מותה של דיטה קראוס – בת ארצנו האמיצה, ששרדה את השואה. אני זוכר בחיבה את מפגשינו ואת רוח החיים הנצחית שלה, שבאמצעותה כבשה את לב כל הסובבים אותה. תנחומיי הכנים למשפחה ולקרובים".
