בעוד הנהגת הציבור החרדי מסבירה את ההימנעות מגיוס לצה"ל בצורך להתמקד בלימוד התורה, סקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה כי שליש מהגברים החרדים בני 18 עד 24 עובדים. במקביל, רוב מוחץ בציבור החרדי מתנגד לשירות בצבא ומעדיף את סמכות התורה על פני חוקי המדינה.
הסקר נערך על ידי מכון "מדגם" בפיקוחה של ד"ר מינה צמח, בהזמנת ובמסגרת קבוצת המחקר על החברה החרדית הפועלת ב"מכון שנדונג-תל אביב לחקר ישראל והיהדות" באוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ' אוריה שביט.
בכירי רבנים מתנגדים לגיוס חרדים
על פי הסקר, 11.2% מהגברים החרדים בקבוצת הגיל 18 עד 24 מועסקים במשרה מלאה, 17.1% במשרה חלקית ו-5.5% עובדים כעצמאים. שיעור הנשים בקבוצת הגיל הזו המועסקות במשרה מלאה גבוה יותר באופן משמעותי - 54%. לדברי החוקרים, "הנתונים מערערים על הטענה החרדית כאילו הסיבה להימנעות משירות צבאי היא הצורך בהתמסרות המוחלטת ללימוד התורה - שהרי שליש מהגברים החרדים הצעירים מדווחים בעצמם שהם עובדים".
על פי הסקר, רק 1.4% מהחרדים משוכנעים לגמרי שעל חרדים לשרת בצה"ל. לעומת זאת, 62.7% משוכנעים לגמרי שהחרדים לא צריכים לשרת, ו-18.3% "סבורים" שאינם צריכים לשרת. מעט יותר מ-20% מהציבור החרדי סבור שגם במקרה שהרבנים יורו על גיוס חרדים - הם אינם בטוחים שיצייתו להוראה. שיעור הגברים שהביעו התנגדות לגיוס במקרה כזה גבוה משיעור הנשים.
פרופ' שביט, מחבר הספר "מלחמת היהודים: דת, עדתיות, לאומיות ופוליטיקה בישראל" (בהוצאת "ידיעות ספרים"), אמר: "עולה מהסקר עד כמה בחברה החרדית ההתנגדות לגיוס לצבא עמוקה ונחרצת. יש מיעוט שרואה את הדברים אחרת – אבל בהשוואה לסקרים אחרים שנעשו בשנים קודמות, הוא לא גדל. הנתון המדהים ביותר שמציג הסקר הוא שבעוד שקרוב ל-0% מהצעירים המגדירים עצמם חרדים שירתו או משרתים בצבא, בקרב גברים חרדים מעל גיל 55, קרוב לשליש דיווחו ששירתו בצבא. רוב יוצאי הצבא החרדים המבוגרים הם ספרדים, חרדים מודרנים וחב"דניקים, אבל יש גם אחוז קטן של ליטאים וחסידים. תוך דור אחד, ובתמיכתה של המדינה, אוכלוסייה ששירתה בצבא הקימה דור המשך גדול שברובו המכריע לא משרת".
הסקר בחן גם שאלות נוספות הקשורות לסמכות הרבנים. עולה ממנו כי 66.3% מהחרדים יצביעו בוודאות בהתאם להוראת הרבנים - גם אם אלה יורו על הצבעה למפלגה שאינה מועדפת עליהם, ורק 9.5% השיבו שבמקרה כזה יצביעו בוודאות בניגוד להוראת הרבנים. לדברי החוקרים, "הנתונים מסבירים את הקושי של מפלגה כמו 'הציבור החרדי' להתקרב לאחוז החסימה. בעיני הרוב המכריע של החרדים, חרדיות מקושרת עם ציות לדעת תורה - גם ואולי בראש ובראשונה, בשאלת ההצבעה בבחירות".
90% מהנשאלים אמרו שבמקרה של סתירה בין חוק המדינה לחוק התורה יש לציית לחוק התורה, ופחות מ-1% השיבו שיש להעדיף את חוק המדינה. 9% טענו שההחלטה קשורה בנסיבות המקרה. 12% מהחרדים בלבד מקבלים או נוטים לקבל את סמכותה של מערכת המשפט. זהו שיעור נמוך במיוחד, אולם גם שיעור החרדים שמקבלים או נוטים לקבל את סמכותן של הממשלה, המשטרה והצבא נמוך מ-50%.
קלפי בבני ברק
(צילום: AP)
"המשתתפים לא נשאלו אם הם רואים במוסדות האלה רצויים או לגיטימיים, אלא אם הם מקבלים את סמכותם", הסביר פרופ' שביט. "הממצאים מלמדים על עומקה של התהום בין הזרמים המרכזיים של החרדיות לבין מוסדות המדינה".
65.9% מהנשאלים בסקר השיבו כי במקרה של מחלוקת בין הרופא המומחה לרב שלהם בעניין טיפול רפואי מסובך - הם בוודאות יצייתו לדעת הרב. רק 4.5% אמרו שבוודאות ינהגו בהתאם להמלצת הרופא.
רוב יוצאי הצבא החרדים המבוגרים הם ספרדים, חרדים מודרנים וחב"דניקים, אבל יש גם אחוז קטן של ליטאים וחסידים
על פי הסקר, 42% מהגברים החרדים הבוגרים התייעצו עם סמכות רבנית בשאלה הלכתית יותר מ-15 פעמים בשנתיים הקודמות לעריכת הסקר לעומת 30.5% מהנשים. 23.2% מהגברים התייעצו יותר מ-15 פעמים עם סמכות רבנית בסוגיה לא-הלכתית, לעומת 12.3% מהנשים. חרדים צעירים נוטים להתייעץ עם רבנים בתדירות גבוהה יותר מאשר מבוגרים.
קבוצת המחקר על החברה החרדית של מכון שנדונג-תל אביב באוניברסיטת תל אביב פרסמה בשנה שעברה בשפה האנגלית בהוצאת דה-גרויטר את קובץ המאמרים "החרדים: עיון מחדש בנרטיב הישראליזציה", שהטיל ספק בתפיסה הרווחת ולפיה קיימת מגמה משמעותית של השתלבות חרדית בחברה הכללית. קבוצת המחקר השלימה לאחרונה את העבודה על קובץ מאמרים שעניינו "דעת תורה" בחברה החרדית. מחצית מהמשתתפים בקבוצת המחקר הם חרדים.
הסקר נערך על ידי מכון מדגם בפיקוחה של ד"ר מינה צמח בין 24 במאי ל-2 ביוני השנה, בקרב מדגם מייצג של 404 ישראלים המגדירים עצמם כחרדים. 181 רואיינו בטלפון ו-223 באינטרנט. טווח טעות הדגימה הוא 4.9%.
