מנהיגי הקהילה היהודית באיראן מצהירים בפומבי על נאמנותם למשטר בטהרן ואפילו אחד מהם קרא לאחרונה לחסל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך מאחורי ההצהרות הרשמיות מסתתרת מציאות שונה לחלוטין. יהודים במדינה מספרים על פחד מתמיד, מעקבים, פיטורים, פגיעה בעסקים והגבלות שמקשות על חייהם. כך עולה מתחקיר של העיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" (Jewish Chronicle), שהתבסס על עדויות של יהודים החיים באיראן.
אחד ממנהיגי הקהילה היהודית באיראן קורא לחסל את טראמפ ונתניהו
(צילום: קהילה היהודית בטהראן)
לפי התחקיר ה"ג'ואיש כרוניקל", לאחר המלחמה בת 12 הימים בין ישראל לרפובליקה האיסלאמית, הרב הראשי של איראן הצהיר בפומבי על תמיכתו במנהיג העליון, עלי חמינאי, שחוסל בפברואר במתקפה ישראלית. "אנחנו, הקהילה היהודית של איראן, עומדים היום בכל לבנו לצד הרפובליקה האיסלאמית ולצד העם האיראני", הוא אמר, ואף גינה את ישראל באומרו כי "הציונות נמצאת במלחמה עם האומה האיראנית".
אולם יהודים איראנים ששוחחו עם העיתון היהודי טענו כי מדובר בהצהרות שנאמרות תחת לחץ כבד מצד השלטונות. "אנחנו לא מתייחסים אליו ברצינות", אמרה לאה, יזמית יהודייה צעירה מאיראן. "הוא חוזר על מה שאומרים לו לומר. אנחנו איראנים, ואנחנו שונאים את המשטר בדיוק כמו כולם".
לדבריה, בני משפחתה השתתפו במחאות נגד המשטר בינואר האחרון, למרות הסיכון. "אנחנו יודעים שאם יעצרו אותנו, הם עלולים להאשים אותנו בעבודה עבור ישראל", היא אמרה. "אנשים הוצאו להורג בטענות של ריגול למען המוסד. אנחנו מפחדים שכיהודים אנחנו פגיעים אפילו יותר".
אחד המרואיינים, "ג'ליל" - שם בדוי של יהודי מטהרן - סיפר כי הלחץ על הקהילה גבר מאז ההסלמה בעימותים באזור. לדבריו, החנות הקטנה שבבעלותו במרכז הבירה הושחתה פעמיים בשנה האחרונה. "באחד הבקרים הגעתי לחנות שלי ומצאתי את החלונות מנופצים", הוא סיפר. "מישהו צבע על הקיר בשחור: 'ציונים, הסתלקו'".
ג'ליל הדגיש כי אינו מאמין שתושבים מקומיים אחראים לפגיעה. "בשכונה שלנו כולם יודעים אילו עסקים נמצאים בבעלות יהודים, ואנשים רגילים תמיד התייחסו אלינו בכבוד", הוא אמר. "זה כנראה נעשה על ידי תומכי המשטר - אותם אנשים שמתאספים מדי ערב בהפגנות תמיכה בממשלה".
הלחץ אינו מסתכם רק בפגיעה בעסקים. חמישה יהודים איראנים סיפרו ל"ג'ואיש כרוניקל" כי איבדו את עבודתם בשנה האחרונה במגזר הציבורי או הפרטי. אחד מהם, "יעקב", שעבד במשך יותר משני עשורים בארגון פיננסי, סיפר כי זומן לחקירה ביחידת הביטחון הפנימית חראסת, הפועלת במשרדי ממשלה ובגופים הקשורים למדינה.
דר' הומיון שמח, נציג היהודים בפרלמנט בטהרן, עם דגל פלסטין
לדבריו, החוקרים שאלו אותו אם יש לו קרובי משפחה בישראל, ואף הראו לו תמונות של אזרחים ישראלים בעלי אותו שם משפחה. לאחר מכן, לטענתו, דרשו ממנו לפרסם ברשתות החברתיות תכנים נגד ישראל ונגד הציונות. לאחר שסירב בטענה שאינו אדם פוליטי, הוא פוטר. "לא הצלחתי למצוא עבודה אחרת במקצוע שלי", הוא סיפר. "אפילו ניסיתי לעבוד כנהג בסנאפ, המקבילה האיראנית לאובר, אבל הבקשה שלי נדחתה".
גם הילדים אינם חסינים מהלחץ. "רויה", שם בדוי של אם יהודייה, סיפרה כי ילדיה נלקחים לעצרות תמיכה במשטר בבית הספר. לדבריה, מכיוון שבבית הספר יודעים שהם יהודים, הם נדרשים לשרוף דגלי ישראל ולקרוא סיסמאות נגד ישראל.
המרואיינים בתחקיר הזכירו שוב ושוב את גורלו של חביב אלגאניאן, איש עסקים ונשיא הקהילה היהודית בטהרן, שהוצא להורג זמן קצר לאחר המהפכה ב-1979 באשמות שכללו קשרים עם ישראל והציונות. "הדור המבוגר מעולם לא שכח מה שקרה לחביב אלגאניאן", אמר אחד המרואיינים. "בכל פעם שהלחץ גובר, אנשים מתחילים לדבר עליו שוב".
