בניו יורק, עיר שבה לא תמיד פשוט לבנות קהילה גם כשחיים בין מיליוני אנשים, צמח בשנתיים האחרונות ״קיבוץ״ מסוג אחר. אין בו שדות או רפת, אבל יש שולחן שבת, חלות, יין ומאות צעירים יהודים שמגיעים בכל פעם כדי לאכול יחד ובעיקר להכיר אנשים ולהרגיש חלק מקהילה.
המקום, Kibbutz NYC, שאותו מכנה מייסדו ג'ייק ויסוצקי "הקיבוץ הראשון של ניו יורק", התחיל לפני כשנתיים כמעט במקרה. ויסוצקי, שף יהודי בן 28, החל לארח בביתו ארוחות שבת לחברים. מפה לאוזן הצטרפו עוד אנשים, אחריהם חברים של חברים, ומה שהיה בתחילה מפגש ביתי הלך וגדל. כיום מגיעים לאירועים של הקהילה יותר מ-300 משתתפים מדי שבוע, ואלפים כבר לקחו בהם חלק מאז הקמתה ב-2024.
"מה שהתחיל מאדם אחד שמבשל ארוחת ערב הפך לקהילה שמתקיימת בזכות אלפי האנשים שהגיעו ל-Kibbutz NYC והפכו אותה לשלהם", אומר ויסוצקי. "הקהילה גדלה כי אנשים חוזרים, מביאים את החברים שלהם ולוקחים חלק פעיל במה שקורה כאן".
אבל הבחירה במילה "קיבוץ" אינה רק גימיק ניו-יורקי. ג׳ייק גדל בתנועה הרפורמית בניו ג'רזי ואת חופשות הקיץ בילה במחנות NJY, ממחנות הקיץ היהודיים הגדולים בארצות הברית. בגיל 18 הוא טס לשנת מעבר בישראל במסגרת תוכנית Aardvark Israel של ארגון מסע המשלבת התנדבות, לימודים, עברית וטיולים. המשתתפים מתגוררים בדירות בערים הגדולות וכך מתנסים בחיים בישראל לא כתיירים, אלא כחלק מהיומיום המקומי.
"הקיבוץ הראשון של ניו יורק"
(צילום: Courtesy of Kibbutz NYC)
"הקיבוץ הראשון של ניו יורק"
(צילום: Courtesy of Kibbutz NYC)
"השנה הזו שינתה אותי. קיבלתי עצמאות שאפשרה לי לגלות לעומק את הדברים שמעניינים אותי, ובראשם בישול", הוא מספר. "הרבה מהמנות שאני מגיש היום ב-Kibbutz NYC, נולדו כבר אז בדירה שגרתי בתל אביב, ובהן השווארמה שהפכה לאחת המנות האהובות על חברי הקהילה".
הקשר לישראל נשאר איתו גם כשחזר לארצות הברית, אבל אחרי 7 באוקטובר הוא קיבל משמעות אחרת. "הרגשתי שאני פשוט עומד במקום. לא הצלחתי להתרכז בעבודה וכל הזמן חשבתי, אני כאן בניו יורק ולא בישראל. מה אני באמת יכול לעשות מכאן כדי להשפיע?"
יחד עם כמה חברים הוא ארגן מרוץ של חמישה קילומטרים בסנטרל פארק, שבו השתתפו כ-400 רצים יהודים וגויסו 20 אלף דולר. "באותו רגע הבנתי שיש לי יכולת לחבר בין אנשים", הוא משתף.
אירוע של "הקיבוץ הראשון של ניו יורק"
(צילום: Courtesy of Kibbutz NYC)
משם החל להתגבש גם הרעיון של Kibbutz NYC. כשהגיע הזמן לתת לו שם, ויסוצקי חזר לרעיון שהכיר בישראל. לא לקיבוץ במובן ההיסטורי של עבודה משותפת או חיי שיתוף מלאים, אלא לעיקרון שמאחוריו. אנשים שנפגשים בקביעות, אוכלים יחד ובונים סביבם קהילה.
העיקרון הזה נמצא גם בפרטים הקטנים של ארוחות השבת. במקום מלצרים וברמנים, האורחים מגישים לעצמם ממזנון של אוכל ישראלי כשר ומהבר. "זה נעשה בכוונה וממחיש את האופי הקיבוצי של הערב. כולנו חולקים את מה שנמצא תחת אותה קורת גג ובעיקר משרתים זה את זה", הוא אומר.
גם סביב השולחן אין טיפוס אחד של משתתף. "הקהילה של Kibbutz NYC מגוונת מאוד, ממש כמו ישראל. אפשר לפגוש אדם שלא ייגע בטלפון לאורך כל השבת, לצד מי שהעלה הרגע סטורי מתחרות אכילת הפלאפל שלנו".
ארוחה כחלק מ"הקיבוץ הראשון של ניו יורק"
(צילום: Courtesy of Kibbutz NYC)
חלק מהצעירים מגיעים אחרי שעברו לניו יורק ומחפשים מעגל חברתי, אחרים רוצים להתחבר מחדש ליהדות ויש גם מי שמקווים למצוא זוגיות. עבור ויסוצקי, דווקא השוני ביניהם הוא חלק מהרעיון. "אנחנו עושים הכול כדי שאף אחד לא ירגיש שיש לו סיבה לוותר על ההזדמנות להגיע ולחוות את השבת".
הצורך הזה, לדבריו, נעשה בולט במיוחד מאז 7 באוקטובר ועל רקע האירועים בישראל והאווירה שחווים יהודים רבים בניו יורק. "אנשים צריכים מקום שבו הם יכולים פשוט להגיע ולהרגיש שהם שייכים. Kibbutz NYC נותן לאנשים מקום להיות יהודים בלי להתנצל, לחגוג, להתחבר ולהיות מוקפים באנשים שמבינים אותם".
למרות הנסיבות שבהן צמח, הוא מדגיש שהמקום אינו מבקש להפוך לזירה פוליטית. מבחינתו, המטרה היא פשוטה יותר, ליצור מרחב שבו כולם יכולים להגיע מבלי להידרש להסביר את הזהות שלהם, ולמצוא סביבם אנשים שמחפשים את אותו הדבר.
החיבור לישראל, שהתחיל אצלו הרבה לפני הקמת הקיבוץ, ממשיך גם היום. ויסוצקי עובד כיום בארגון מסע בתחום התוכן והגיוס ולאחרונה השתתף גם במשלחת המשפיענים של הארגון לישראל, ובמקביל ממשיך להוביל את Kibbutz NYC. כך, רעיון הקהילה שפגש בישראל קיבל בסופו של דבר גרסה ניו יורקית משלו. "גם בעוד חמש או עשרים שנה אני רוצה שהתחושה הזו תישאר. שלא משנה מי אתם או מאיפה הגעתם, תמיד יחכה לכם מקום אצלנו סביב השולחן".
