בבתי הכנסת החלו אמש (מוצאי שבת), ז' במרחשוון, להתפלל על הגשמים.
שבועיים לאחר חג שמחת תורה החותם את חגי תשרי מתחילים להתפלל שיירד גשם. במנהג האשכנזים מוסיפים בתפילה את המילים "ותן טל ומטר לברכה".
גשם בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
בנוסח הספרדי תפילת הגשם, הנאמרת שלוש פעמים ביום, ארוכה יותר: "בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה".
התפילה על הגשם כאמור מתחילה שבועיים אחרי החגים ולא מיד עם ראשית החורף, כיוון שבימי בית המקדש היו רבים עולים לרגל לירושלים בחג הסוכות, והיו מחכים שאחרון העולים ישוב לביתו, כולל אלה שגרו בבבל, מרחק שלקח כשבועיים באותם ימים.
