יצירות אנטישמיות נוספות באחת התערוכות החשובות בעולם: לפני כשבועיים התפטרה מנכ"לית תערוכת "דוקומנטה" בגרמניה, בעקבות סערה ציבורית שפרצה סביב יצירת אמנות מאינדונזיה שהכילה דימויים אנטישמיים, והציגה יהודים כיצורים שטניים וחברי SS, וסוכני מוסד כחזירים. המנכ"לית, סבינה שורמן, הגישה את התפטרותה – ובמקומה מונה כמנהל זמני אלכסנדר פארנהולץ.
3 צפייה בגלריה
מתוך החוברת של האמן הסורי בורהאן קרקוטלי, המוצגת בתערוכה. חיילי צה"ל מוצגים כרובוטים
(צילום: קטלוג דוקומנטה)
אלא שהסערה לא נרגעה – ולאחרונה אף התחדשה, כשהתברר שבתערוכה מוצגת לראווה יצירה נוספת החשודה באנטישמיות. מיצג של ארגוני נשים מאלג'יריה, העוסק במאבקי נשים במדינה הערבית, מציג את חיילי צה"ל כרובוטים וכמי שמתאכזרים לנשים ולחפים מפשע. בין השאר, נכללת בו חוברת של האמן הסורי בורהאן קרקוטלי משנת 1988, שבה מוצגים חיילים ישראלים כרובוטים שתוקפים ילדים.
ביקורת בקהילה היהודית ובתקשורת הגרמנית
בעוד הזעם בקהילה היהודית רב, שרת התרבות הגרמנית, קלאודיה רות, הצהירה כי על אף שזיהתה אלמנטים אנטישמיים ביצירה, אין בכוונתה לפעול להסרתה מהתערוכה. כלי תקשורת בגרמניה גינו את היצירה, ותהו כיצד החלפתה של מנכ"לית "דוקומנטה" לא שיפרה דבר, והיצירות בעלות האופי האנטישמי לא הוסרו מהתערוכה.
הרב אביחי אפל, הרב הראשי של פרנקפורט, המשמש גם כיו"ר ארגון רבני גרמניה וכסגן נשיא ועידת רבני אירופה, הגיב על דבריה של שרת התרבות הגרמנית: "מי שאיננו מעוניין להפעיל פיקוח נגד אמנות אנטישמית, מתעלם מההשלכות שהיא עלולה ליצור", אמר. "מדובר בהתרת רסן האנטישמיות בתואנה של תרבות וחופש הביטוי".
"חופש הביטוי והאמנות הוא ערך חשוב מאוד", הוסיף, "אך גם לערך זה יש גבולות כאשר משתמשים בו במטרה לפגוע בדתות, בעמים, בבני המינים השונים ובמיעוטים".
"דוקומנטה 15" בקאסל נחשבת לאחת מתערוכות האמנות החשובות בעולם. היצירה שגרמה לזעזוע לפני כשבועיים נקראה "צדק לעם". היא הציגה דמויות עם פני חזיר, שעליהן מגן דוד וכיתוב "המוסד", ודמות של יהודי חרדי עם שיניים מחודדות של ערפד, לשון נחש וסמל ה-SS על המגבעת. לאחר דין ודברים היצירה כוסתה, ולבסוף הוסרה מהתערוכה ברעש גדול.
חרף דיון ציבורי סוער, בשלב זה ממשלת גרמניה לא נקטה שום צעד נגד התערוכה, אף שלכאורה הייתה מחויבת לעשות כן לפי החלטת הבונדסטאג, הקובעת שאין לתמוך באירועי BDS במימון פדרלי. נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, גינה את תנועת החרם נגד ישראל במהלך פתיחת התערוכה, וכינה אותה "רטוריקה אנטישמית מלאת שנאה".
