מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה בשבוע החולף החלטה תקדימית הקובעת רף מינימום ורף מקסימום לסכום הכתובה הנרשם בטקסי הנישואים בישראל. לפי ההחלטה, שהתקבלה בישיבת המועצה מיום ג' באלול תשפ"ו (16 באוגוסט 2026), סכום הכתובה לא יפחת מ-36 אלף שקלים ולא יעלה על 360 אלף שקלים.
ההחלטה מבוססת על עבודתה של ועדת הדיינים, שחברים בה הרבנים הראשיים, הרב דוד יוסף והרב קלמן מאיר בר, יו"ר ועדת הנישואין וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב יעקב שפירא, דייני בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שינדלר, הרב מאיר פרימן, הרב דוד ברדוגו, הרב ציון לוז והרב אברהם שלוש, והרב ישראל מאיר יונה.
הכתובה היא מסמך הלכתי-משפטי המפרט את התחייבויות החתן כלפי אשתו בימי נישואיהם. הוא נכתב בארמית, היות שזו הייתה השפה המדוברת בימים שבהם נוסחה הכתובה המסורתית. בכתובה נהוג לכתוב סכום שאותו הבעל מתחייב לתת לאישה במקרה שהוא עוזב אותה ומתגרש ממנה. עם זאת, במקרי גירושים רבים, בפרט כאלה שנעשים ביוזמת האישה או מרצונם של שני הצדדים, נשים מוותרות על קבלת סכום הכתובה.
הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף, יזם את הקמת הוועדה לקביעת הרף, זאת על רקע דיונים ותיקים בבתי הדין הרבניים סביב תופעת הכתובות המופרזות. מדובר במקרים שבהם חתנים כותבים בכתובה סכומים גבוהים באופן קיצוני, שאין להם כל יכולת ריאלית לעמוד בהם.
החלטת מועצת הרבנות הראשית המגבילה את כספי הכתובה, בין 36 אלף ל-360 אלף ש"ח
הסוגיה העסיקה לאורך השנים את פוסקי ההלכה בשאלת "גמירות דעת" – כלומר, האם התחייבות כספית שאין מאחוריה יכולת מימוש אמיתית נחשבת להתחייבות הלכתית תקפה, ומהן ההשלכות המעשיות של כתובות כאלה כאשר נדרש, חלילה, לממש אותן בבית הדין.
לדברי גורמים המעורבים בנושא, הרעיון הוא שסכום הכתובה צריך להיות ריאלי ולא לשמש עניין של כבוד ותו לא. לכן, היה צורך לקבוע סכומים ברורים, הן באשר לרף המזערי והן באשר לרף המרבי. ההחלטה כוללת גם קביעת סכום מינימום, מתוך ההבנה שקיימת התחייבות בסיסית שהבעל צריך לתת בכתובה.
"כתובה – לא הצהרת כוונות ריקה". הרבנים הראשיים, הרב קלמן בר והרב דוד יוסף
(צילום: אלכס קולומויסקי, מנדי טויטו)
נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב הראשי קלמן מאיר בר, הסביר בשיחה עם ynet: "נוצר מצב שבו חתנים מתחייבים בכתובה לסכומים דמיוניים, שברור מלכתחילה שאין להם שום כוונה או יכולת לעמוד בהם, ובכך פוגעים בעצם המשמעות ההלכתית של המסמך. עם זאת, לא ניתן להשאיר את הדבר פרוץ לחלוטין ללא כל מינימום מוגדר, שכן הכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי אמיתי. הקביעה של רף תחתון ורף עליון נועדה להחזיר את הכתובה למקומה הראוי – מסמך הלכתי בעל משמעות, ולא הצהרת כוונות ריקה מתוכן".
גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת = טובת הילד", אמר בתגובה: "אנחנו תקווה שההנחיה המבורכת תצמצם את מריבות ההורים, וממתינים בציפייה גדולה להמלצות הוועדה שמינה כבוד הרב דוד יוסף לבחינת מזונות הילדים והתאמתם לימינו אנו".
