פקודת המטכ"ל להסדרת התאמות הצבא למשרתים חרדים הוצגה אתמול (יום ג') באופן רשמי, והמעורבים בגיבושה מקווים שהיא תסייע במידה ניכרת להגדלת מספרי המתגייסים מהציבור החרדי. בין השאר, הפקודה קובעת שיוסדרו מסלולי שירות בהפרדה מגדרית ללא נשים, חיילים חרדים יוכלו לצאת מהבסיס ללא מדים ויוקם גוף רבני חיצוני שיוכל לדווח על חריגות מהנהלים.
פרטי הפקודה גובשו בתום עבודת מטה ממושכת שנערכה בין נציגי הרב דוד לייבל לראשי אגף כוח האדם בצה"ל ומשרד הביטחון. מקורבו של הרב לייבל, ישראל שילה, התייחס לפקודת המטכ"ל החדשה בריאיון לאולפן ynet: "זה תהליך שארך יותר משנה, ואנחנו מאוד-מאוד שמחים מהצעד הזה של האמון שנוצר. אני חושב שזו אמירה חשובה מאוד של צה"ל כלפי המגזר החרדי, וזו אמירה חשובה מאוד של המגזר החרדי כלפי צה"ל. בהקשר הזה, הרב לייבל ואנחנו לא חושבים שממחר בבוקר אלפי חרדים יתגייסו, אבל אנחנו חושבים שזאת ההתחלה. זה סיפור הרבה יותר גדול ורחב, שצריך לכלול בתוכו גם את ישיבות ההסדר החרדיות, וגם מתווה גיוס וחוק גיוס מסודר שיודע באמת להתייחס לכל האלמנטים".
ריאיון עם ישראל שילה, מקורבו של הרב דוד לייבל
(צילום: ירון ברנר)
אם זה לא מה שיביא מחר בבוקר אלפי חיילים חרדים לצה"ל, אז מה עוד? הובטחו שלושה מסלולי גיוס חדשים, נשים מרגישות מודרות, מה עוד אפשר לעשות?
"אני חושב שעושים את הדברים הנכונים ותהליכים קורים לאט ונכון, וממחזור למחזור יש יותר ויותר מתגייסים לצה"ל. כל השאלה היא האם המתגייסים מצליחים להיכנס חרדים ולצאת חרדים. כשחייל חרדי יחזור מהבסיס שלו הביתה ויוכל לספר לחברים ולמשפחה שהוא אכן נמצא במקום ששומר עליו, שמגן עליו ועל הזהות שלו, ויחד עם זה הוא עושה שירות משמעותי – הדבר הזה יחלחל פנימה, והוא כבר מחלחל פנימה. אנחנו לא מתמקדים רק בפקודות המטכ"ל. הפקודות הן הצהרה חשובה מאוד, וזאת ההתחלה, ולאט-לאט נראה עוד ועוד חיילים שמתגייסים למסלולי שירות כאלה ואחרים, כאלה שרואים את עצמם חלק ועדיין מרגישים חלק מהותי מתוך המגזר החרדי".
הרב לייבל הוא קול שונה בנוף הרבני, ועולה השאלה כמה בעצם אתם מייצגים את החברה החרדית.
"אני חושב שהרב לייבל הוא מנהיג בקנה מידה היסטורי, שמוכן להתבונן למציאות בעיניים. כל מי שקצת מכיר את המגזר החרדי, ואת מדינת ישראל בכלל בשנים האחרונות, יודע שכל תופעה שהייתה קטנה הולכת וגדלה כמעט בכל תחום – בכלכלה, בחינוך, בביטחון. כל מי שיודע להתבונן למציאות בעיניים יודע שעוד ועוד חיילים חרדים יגיעו לתוך מסגרות צה"ל. השאלה היא האם אנחנו מוכנים להתבונן למציאות בעיניים ולנסות למצוא פתרונות ולהגיד מה כן עושים, או שאנחנו מוכנים להגיד רק מה לא עושים".
הרב לייבל מברך על פקודת המטכ"ל החדשה
כשהוא נשאל מה המסר שלו לבחורים חרדים שתוהים מה לעשות ולמי להקשיב, הוא השיב: "המסר שלי הוא שצה"ל עשה צעדים בוני אמון, ואנחנו כחברה צריכים יחד לנסות לבנות את האמון הזה מחדש, לנסות לחזק את הזהות שלנו ועדיין להרגיש חלק ולהיות חלק מתוך התנועה הזאת. אנחנו רוצים להיות חלק ורוצים להישאר חרדים, להיכנס חרדים ולצאת חרדים, וזה אפשרי. עושים צעדים בוני אמון, אנחנו בתוך מכלול שלם של פעולות, ואני מאמין שזה יכול להיות אפשרי".
פקודת המטכ"ל קובעת למעשה שלושה סוגי מסלולי חרדים. המסלול הראשון לפי הפקודה, "דוד", הוא המחמיר ביותר. כלל השירות במסלול זה, לרבות ההכשרות המקצועיות, הפיקוד והקצונה, יתבצע במסגרת יחידה סגורה ובהפרדה מגדרית מלאה. כלל המשרתים במסלול "דוד" יהיו בני הציבור החרדי בלבד ברמה דתית מחמירה. במסלול הזה ימונו אך ורק מפקדים דתיים, למעט במקרים חריגים באישור תת-אלוף ובאישור יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. מועמדים למסלול זה יידרשו לעבור ריאיון קבלה ייעודי שיבחן את רמת שמירת אורח חייהם טרם השיבוץ.
המסלול השני, "חרב", מציע שירות ביחידה שכולה גברים עם מפקדים חרדים או דתיים. המסלול השלישי, "מגן", מיועד למשרתים שאינם לוחמים. השירות יתבצע במסגרת מגדרית ברמת הצוות, תוך שיבוץ החיילים ב"קפסולה" נפרדת משאר חיילי היחידה. על פי הפקודה, "כל המפקדים במסלולי השירות הייעודיים יעברו הכשרה או הכנה לפיקוד במסלולים אלו". תנאי הקבלה למסלולים ייבחנו על פי אורח חיים חרדי בפועל, לרבות ריאיון ואישור גורם מוסמך בצה"ל. חייל שיחדל לעמוד בתנאים שנקבעו יודח מהמסלול הייעודי ויועבר למסלול שירות רגיל.
"פתח מסוכן מאוד"
בצה"ל הבטיחו שאף חיילת לא תיפגע כתוצאה מהפקודה החדשה, אבל יש קולות שמודאגים מאוד מצמצום המרחבים בצבא שבהם נשים יכולות להיות נוכחות ושותפות. "עכשיו החרדים עוד לא מתגייסים, הנשים כבר מתגייסות בהמוניהן, האחוזים עולים, ובעצם גיוס החרדים שנמצא בסימן שאלה מעמיד בסכנה את החיילות, את המפקדות, את הלוחמות", אמרה יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי. "משום מה צה"ל לוקח אחריות לבצע הגדרות שלא קיימות בשום מקום אחר. האם יש איזשהו מקום בעולם, חוץ משירותי גברים וישיבות, שלנשים אסור להיכנס אליו?"
אבל לפעמים צריך להיות חכמים ולא צודקים. הרי זה לא שמכניסים חרדים ליחידות קיימות ודוחקים את הנשים החוצה, אלא שלפי הפקודות האלה אמורים להיות שלושה מסלולי גיוס חדשים. אגב, בחלקם נשים כן יוכלו להיכנס לבסיסי חרדים, כך מבטיחים בצה"ל, רק לאדוקים יותר הן לא יוכלו להיכנס. צריך עוד לוחמים, וצריך לגייס את החרדים ולהבטיח להם שהם יישארו חרדים. למה זה בעייתי כל כך בעינייך?
"קודם כול, ברור שצה"ל צריך יותר חיילים וחיילות, כלומר, לא רק יותר חיילים. הוא צריך חיילים וחיילות. אני באתי הבוקר ברכבת, היו בה המון חרדים, ישבו ביחד איתי, אין בעיה. אתמול הייתי בכנסת, יושבים שם החרדים עם כולם. בכל מקום אחר בעולם, החרדים יושבים לצד נשים, שוב, חוץ מבישיבות. המחשבה שחרדים לא יכולים להיות עם נשים היא הקונספציה שצריכה ליפול. חרדים יושבים עם נשים כל הזמן, גם בכנסת, גם במשרדים, גם ברכבת, גם באוטובוסים. פתאום כשמגיעים לצה"ל נהיה מין חוק כזה שחרדים לא יכולים לראות נשים. כשהם יעמדו במחסום, מה הם יעשו עם הנשים שעוברות במחסום? יגידו להן 'היום אתן לא עוברות'? אין דבר כזה לא לפגוש נשים. איך צה"ל מכיל על עצמו משהו שלא יכול לקרות בשום מקום אחר?"
אז מה האלטרנטיבה? לא לגייס חרדים, כי זה לא מותאם לאורח החיים שלנו?
"לא. צריך לגייס חרדים ולהתנהל איתם כמו שמתנהלים איתם בשוק העבודה, כמו שמתנהלים איתם בתחבורה ציבורית ובכל מקום ציבורי. להגיד 'אתם לא יכולים מבחינתכם לשבת בכיתה עם נשים' – בסדר, אבל את יכולה לחשוב על בסיס אימונים שכתוב עליו שנשים לא יכולות להיכנס? רופאה תוכל לטפל בהם או לא? או שיגידו גם לרופאה, 'תקשיבי, את לא יכולה, זו יחידה של גברים חרדים'".
ריאיון עם יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050
(צילום: ירון ברנר)
אבל כל מי שהיה בצה"ל יודע שלנסוע ברכבת או לשבת במשרד זה לא כמו להיות בבסיס, בטח בסיס סגור. את בטח יכולה להבין את החששות של המגזר החרדי, שאפשר להעביר עליו הרבה ביקורת, אבל לא רוצה לשנות את אורחות חייו ולקחת את זה למקום של חיכוך בין נשים לגברים.
"אז אני רוצה שיהיה כתוב בהנחיות עצמן מה הגבולות גזרה. אני יודעת כבר היום מחיילות שנמצאות בצבא שהן מודרות ממקומות מסוימים בגלל שיש חרדים, גם במקומות שצריך אותן, גם במקומות שבהם הן המדריכות המקצועיות של התחומים, והן מודרות כי החרדים באים. החרדים פוגשים כל הזמן נשים. נשים הן חמישים אחוז מהאוכלוסייה, זה די הרבה. כל גבר חרדי פוגש נשים כל הזמן. אני מסכימה שצריך לבוא לקראת החרדים, אבל לא יכול להיות שצה"ל יהיה המקום היחיד שמכיל על עצמו חוקים של הישיבה הכי אדוקה שיש, בסדר?"
בצה"ל יש הרבה מאוד חוקים שהם לא חוקים שאנחנו פוגשים בחיי היום-יום שלנו.
"נכון, אבל הם לא חוקים שפוגעים בחמישים אחוז מהאוכלוסייה, שקשורים למגדר שלנו. על הכשרות, למשל, אף אחד לא מתווכח. הצבא צריך לעשות הכול בשביל הכשרות שלהם, כי אין אף חרדי שלא שומר כשרות. אבל לגבי שהות עם נשים המנעד הוא כל כך רחב, בין אלה שנמצאים כל הזמן עם נשים במקומות העבודה לאלה שנמצאים בחלק מהזמן".
בצה"ל אומרים שלא תהיה פגיעה בחיילות ונשים לא אמורות להיות מודרות מהתפקידים הנוכחיים שלהן, ואת אומרת שכבר עכשיו את מקבלת מידע שזה כן קורה.
"נכון, כי בסוף אם למפקד בשטח יש רב שמפעיל עליו לחץ וחיילים שמפעילים עליו לחץ ואומרים שהם לא מוכנים שאישה תהיה שם, אז מה הוא יעשה? מה שאני מצפה ממנו לומר הוא שאין דבר כזה להגיד 'אני לא מוכן שאישה תהיה פה', אין דבר כזה, זה לא לגיטימי – אבל בשטח זה כן קורה. בדיוק בימים אלה אני קוראת את ספרה של אילה דקל, 'לוחמות', שמספר את סיפוריהן של עשרים לוחמות במלחמה הזאת. יש שם תיאור של לוחמת שהיא אשת רפואה, היא באה לעזור לכוח בעזה והדירו אותה כאישה. זאת אומרת, בפועל, ברגע שאת נותנת לגיטימציה להגיד לאישה 'את לא יכולה להיות כאן בגלל שאת אישה', את פותחת פתח מאוד-מאוד מסוכן. זה לא משהו שהיינו רוצות ורוצים לאחל לנו. אני חושבת שיש פתרונות, צריך למצוא פתרונות וחייב למצוא פתרונות, אבל צה"ל חייב להגן על הנשים, ולפי מה שנראה כרגע, צה"ל מגן יותר על החרדים".
