העובדים הזרים העוסקים בטיפול סיעודי ובסיוע רפואי לאנשים מזדקנים או זקוקים לעזרה אינם אנשים שקופים. בראש ובראשונה הם בני אדם, הנמצאים הרחק מביתם וממשפחתם, שהגיעו לכאן לצורכי פרנסה ועובדים בעבודה קשה מאוד. הם גם אינם עומדים לבדם, כי אם כחלק ממערכת רחבה יותר: מערכת משפחתית שנדרשת בין השאר להכריע מתי הגיע הזמן להכניס עובד זר לבית, ומה קורה כאשר ההורה או בן זוגו מסרבים לכך.
מה החובות של המטפלים בשעת אזעקה, והאם הם חייבים לסכן את חייהם למען האדם שהם מטפלים בו? כיצד למנוע ניצול ועושק שלהם, ומנגד – מה מותר לעשות כדי לעקוב אחר מעשיהם ולהגן על הקשישים מפגיעה אפשרית? אלה רק חלק מהשאלות וההתלבטויות שיכולות לעלות במצבים כאלה, חלק קטן מסדרה עצומה של סוגיות אנושיות, חברתיות, פסיכולוגיות וחוקיות. כאשר הנזקק הוא אדם דתי, מדובר גם בכניסה למערכת דתית של עניינים הנוגעים לכשרות, שבת וסממני עבודה זרה בבית.
מה עושים כאשר ההורה הקשיש או בן זוגו מסרבים לכניסת עובד זר?
ההכרעה להכניס עובד זר לבית נובעת בדרך כלל מכורח, אולם אינה פשוטה כלל. לעיתים הדבר נעשה בהסכמה, אבל בחלק מהמקרים אין ברירה אלא לעשות זאת בניגוד לרצונו של האדם. ההצדקה האתית לכך נובעת מכך שלסירוב יש מחיר שמישהו יצטרך לשלם: ללא העובד הזר ייפול עול הטיפול והשמירה על אדם אחר, ולעיתים הדבר כמעט בלתי אפשרי.
על כן, הזמן המתאים לעשות זאת הוא כשאין אפשרות לדאוג לביטחונו ולרווחתו של ההורה בלי עובד זר, ואין מי שייטול את המשימה על עצמו. כמובן נכון לעשות זאת בהדרגה, מתוך שיח ומתוך מחויבות להמשיך להיות קשור להורה ולבקר אותו. משעה שההכרעה הזו התקבלה צריכה להיפתח מסכת שלמה של הכרעות וכללי התנהגות, חלקם נובעים מחובות חוקיות וחלקם מכללים אתיים ואנושיים פשוטים.
אילו חובות מוטלות כלפי העובד הזר?
עם כניסתו, מוטל עלינו לפעול בהגינות כלפי העובד הזר. יש להעניק לו תנאי מחיה ומרחב מיטביים במציאות הנתונה. לא לנצל אותו, לא לפגוע בו, לא להיבנות ממעמדו ומפחדיו שמא יגורש. לדאוג לכל זכויותיו, לחופשותיו, לביטוחו, ליחס ראוי אליו ולהתחשבות במצוקתו. הדבר דומה לחובה שמטילה התורה על היחס לגר, ונובע גם מהזיכרון ההיסטורי שלנו, מהימים שבהם אנו היינו זרים, ובשל כך יש בנו סולידריות עם כל מי שנמצאים במצב דומה. אחד הפסוקים המופלאים בספר איוב מתאר את יחסו של איוב לעבדו ולאמתו, מתוך הכרה שכולנו בני אדם: "הֲלֹא בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד" (איוב ל"א, ט"ו).
גבר עוזר לקשיש המתנייד בכיסא גלגלים
(צילום: CandyRetriever / Shutterstock)
בד בבד, מוטל עלינו לא לשכוח את האחריות שלנו. הכנסת עובד זר לבית אינה פוטרת את בני המשפחה משמירה על עין פקוחה, מתוך אחריות לשלומו ולרווחתו של ההורה המזדקן. צריך להקשיב היטב לדבריו של ההורה, להתייחס לתלונותיו בכובד ראש אך גם בזהירות, ולהיות בקשר מתמיד עם העובד הזר. חובת הביקור וההתייחסות כלפי ההורה, מניעת בידודו ובדידותו ודאגה לצרכיו הנפשיים הם חלק ממצוות כיבוד אב ואם, שאינה מתאדה ברגע שדאגנו לצרכיו הפיזיים. זהו ניווט שאינו פשוט כלל ועיקר, אבל מחויב המציאות.
מהן ההשלכות ההלכתיות של הכנסת עובד זר?
כאשר מדובר במשפחה מסורתית או שומרת מצוות ישנם היבטים רבים נוספים. ההלכה מעצבת דיני בישול באופן ייחודי. מה מותר לעובד לעשות בשבת למען המטופל? כיצד יש להתייחס לחפצים פולחניים של העובד הזר בבית שלא מכניסים אליו את מה שנחשב לעבודה זרה? מה הדין לגבי טיפול של עובד זר באישה ושל עובדת זרה בגבר? הסוגיות האלה עוסקות למעשה בחיבור המופלא שבין הוראות ההלכה ובין מציאויות החיים.
(צילום אילוסטרציה: DG FotoStock / Shutterstock)
כאשר מדובר על בישול צריך להנחות את העובד הזר בדיני הכשרות הבסיסיים, וכן לדאוג שייווצר מרחב שבו הוא יוכל לבשל אוכל כשר. בדרך כלל, בענייני שבת מותר לעובד הזר לעשות כמעט הכול למען המטופל, ואם יש דבר שנראה חריג יהיה נכון לשאול רב. לגבי חפצים פולחניים: בשל האיסור ההלכתי להכניס חפצי עבודה זרה לביתו של יהודי, יש להשכיר לעובד הזר את החדר שלו, ולאפשר לו להביא את חפציו לתוך החדר עצמו.
האם עובד יכול לטפל באישה או עובדת באיש?
אחד העקרונות היסודיים של ההלכה הוא "הקל הקל תחילה", כלומר: חייבים לנסות שלא כך יהיו פני הדברים, אלא שאישה תטפל באישה ואיש יטפל באיש. זה נכון גם מבחינה אנושית וגם מבחינה הלכתית, ויש לתת לכך את העדיפות הראשונה. אם לא מצאו אפשרות לטיפול של בן אותו מין, והמציאות הולכת ומחריפה, והמשך הקיום בדרך הזו מסכן את המטופל או המטופלת – יש לדאוג בשעת דחק כזו לטובתם ולשלומם, גם אם מדובר בבן המין האחר.
הרב יובל שרלו הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צֹהר. הערב (יום ד', 8.7) הוא ישתתף בוובינר "העסקת עובד זר – מדריך מעשי, הלכתי ומשפחתי", שבו ידונו בסוגיות הקשורות בנושא. המפגש המקוון יתקיים בשיתוף פעולה של מיזם "צהר עד מאה ועשרים" עם חמ"ל בר-גפן
