מוזיאון המדינה במיידנק שבפולין השיק בימים האחרונים את פורטל "Digital Majdanek", מאגר דיגיטלי חדש המאפשר גישה חופשית לאלפי חוקרים, בני משפחות של קורבנות השואה והציבור הרחב למסמכים, תצלומים, עדויות וחפצים מקוריים ממחנה הריכוז וההשמדה מיידנק (KL Lublin) וממחנות ההשמדה בלז'ץ וסוביבור.
מדובר באחד ממיזמי הדיגיטציה המקיפים ביותר שבוצעו בשנים האחרונות בתחום תיעוד השואה. מטרתו היא להנגיש לציבור הרחב חומרים היסטוריים נדירים, רבים מהם כאלה שמעולם לא הוצגו קודם לכן, ולסייע במחקר, בחינוך ובהנצחת זכר הקורבנות.
בשלב הראשון כולל המאגר מידע מפורט על כ-300 פריטים, אולם במוזיאון מדגישים כי מדובר רק בתחילת הדרך. המאגר צפוי להתרחב באופן קבוע ולהוסיף מסמכים, תצלומים, חפצים ועדויות נוספות, לצד תיאורים היסטוריים מפורטים המציבים כל פריט בהקשרו ההיסטורי.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית Infrastructure of Culture 2026 של משרד התרבות והמורשת הלאומית של פולין. במסגרת התוכנית הוקם במוזיאון סטודיו דיגיטציה חדשני, המצויד בסורקים מקצועיים ובמערכות צילום מתקדמות, שיאפשרו סריקה באיכות גבוהה במיוחד, שימור מדויק של צבעים ופרטים זעירים, וכן דיגיטציה של סרטים ועדויות מצולמות של ניצולי המחנות.
החפצים והעדויות ממיידנק, בלזץ וסוביבור שהועלו לרשת
(צילום: Digital Majdanek)
ספל חרסינה ובובה ללא יד
אחד הפריטים הבולטים הוא בובת סמרטוטים שנתפרה בחשאי בידי אסירות במיידנק. הבובה לבושה במדי אסירה מקוריים שנתפרו מבד מחנה אותנטי, ועליהם מספר האסירה 1108. היא עשויה מקנבס ובד משי, ממולאת בסמרטוטים, וחסרה את זרועה השמאלית. סימני הבלאי שעל פניה ועל מגפיה האדומים מעידים על השנים שחלפו ועל התנאים הקשים שבהם נוצרה.
הבובה מסמרטוטים
(צילום: Digital Majdanek)
פריט נוסף הוא ספל החרסינה של אנשי ה-Waffen SS – ספל לבן ועבה בנפח של כחצי ליטר, שככל הנראה שימש את אנשי האס אס בקנטינה או בצריפי המחנה. בתחתיתו מוטבע סמל כתר לצד שם היצרן "Victoria" והכיתוב "Waffen SS", עדות מוחשית לחיי היומיום של אנשי מנגנון ההשמדה.
במאגר מוצגת גם לוחית הזיהוי המקורית של האסיר אמיליאן קוץ', שעליה מוטבע המספר 2399, לצד כובע אסיר מפוספס מקורי, עשוי מבד הג'ינס הכחול-אפור האופייני למדי האסירים במיידנק.
בין החפצים המרגשים נמצאת גם כריכת עץ של ארגז מזון שנשלח לאסירה ונדה קונרד באמצעות הצלב האדום. על גבי לוח העץ נותרו עד היום כתובות בכתב יד ובהן כתובת המחנה במיידנק ופרטי השולח - תזכורת נדירה לקשר המצומצם שנותר בין האסירים למשפחותיהם.
ציור של אסיר ב-1943
(צילום: Digital Majdanek)
הפורטל חושף גם עשרות יצירות אמנות שנוצרו בסתר בתוך המחנה, תוך סיכון חייהם של האמנים. כך למשל מוצג דיוקנו של האסיר סטניסלב אידז'יקובסקי, שצויר בעיפרון בידי אסיר אחר החתום בשם "ג'וני". בדיוקן נראה אידז'יקובסקי במדי אסיר מפוספסים, כאשר על בגדיו מופיעים מספר האסיר והמשולש שסימן את קטגוריית כליאתו.
עוד מוצגים דיוקנאות של אסירים נוספים, בהם מריה יוכמן, בוגוסלב מלישבסקי, מיכאל רוסינה וסלאוומיר טורובינסקי, לצד אלבומי ציורים, קריקטורות ורישומים המתעדים את חיי היומיום במחנה, המסדרים, עבודות הכפייה, הרעב והאלימות – לעיתים באמצעות הומור שחור וסאטירה, ששימשו כאמצעי הישרדות נפשי.
כובע של אסיר
(צילום: Digital Majdanek)
אחד המוצגים החריגים ביותר הוא יצירה בשם "קריסיה חייבת אח" - מעין "סרט מצויר" מאולתר שנוצר בידי האסיר אנדז'יי ינישק בשנת 1944. היצירה, שנעשתה הן בגרסה צבעונית והן בגרסת עיפרון, בנויה כרצועת סרט קולנוע ובה עשרות מסגרות מאוירות המתארות את מציאות החיים במיידנק: אסירים מוכים בשוט, ארובת הקרמטוריום המעשנת, מגדלי השמירה, הגרדום, עבודות הכפייה ואנשי האס אס, לצד שירים מאוירים ומסרים אישיים שהוסתרו בתוך היצירה.
במאגר ניתן למצוא גם שירים שנכתבו בידי אסירים, ציורים דתיים כמו דמות ישו על הצלב ומדונה על רקע גדרות התיל, תכשיטים שהצליחו האסירים ליצור בתנאי המחנה, וכן רישומים נדירים שנעשו במהלך משפטי אנשי האס אס ממיידנק שנערכו בלובלין בסוף 1944. בין היתר מוצגים דיוקנאות של הנאשמים, בהם וילהלם גרסטנמאייר, הרמן ווגל, אנטון טרנס, תאודור שולץ והיינץ סטולפ – שחלקם נידונו למוות והוצאו להורג סמוך לקרמטוריום של מיידנק.
במוזיאון מיידנק מדגישים כי הנגשת האוספים באיכות דיגיטלית גבוהה אינה רק מהלך טכנולוגי, אלא כלי משמעותי במאבק נגד שכחת השואה והכחשתה. לדבריהם, האפשרות לאפשר לכל אדם בעולם לצפות בפריטים המקוריים, ללמוד את סיפוריהם ולהבין את ההקשר ההיסטורי שלהם, תתרום לשימור הזיכרון ולהעמקת המחקר על אחד מפרקי הזוועה הגדולים בתולדות האנושות.
