תארו לכם כיצד הייתה מדווחת היום יציאת מצרים. הנה המחשה ריאלית: דסק החדשות של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בראשון לציון נראה כמו חמ"ל בשיא אירוע רב-זירתי. מסכי המערכת צבועים אדום בוהק. ראשי הדסק צועקים הוראות, וכתבי השטח משדרים מסביב לשעון.
זה מתחיל בטפטופים. תרתי משמע. אולפן ynet בשידור חי ורציף מול היאור. הכותרת הראשית, על רקע אדום, זועקת: "מצרים, הסוף? צפו בתיעוד הדרמטי של המים שהפכו לדם | גל פתוח".
כתבים מדיניים עובדים מסביב לשעון. "גורמים המקורבים לארמון פרעה זועמים: לא ייתכן שמשה ואהרון ינהלו אותנו", קובעת הידיעה הבלעדית. הפרשן הכלכלי מפרסם טור ב"ממון" על השלכות מכת הארבה על שוק התבואה העולמי. כתבת הסביבה מדווחת על קריסת האקולוגיה המקומית. מומחי זואולוגיה באולפן מסבירים את "מחדל הצפרדעים".
עמודי הדעות רוויים בתהיות על אסטרטגיית היציאה של משה. ובשיא הלילה, הכתב הצבאי מדווח על תנועת מרכבות חריגה לכיוון ים סוף.
נשמע מוכר? לא בכדי. בחודשים האחרונים נדמה שהכותרות שלנו נלקחו הישר מהמקורות. כך היה עם מגילת אסתר שקמה לתחייה עם תחילת "שאגת הארי". כך גם כעת עם סיפור יציאת מצרים. כי המהלכים, במהות, דומים האחד לשני. ממש כמונו, שחיינו בשעבוד ויצאנו לחופשי, גם האיראני נמצא בפני הכרעה גורלית.
ים סוף המודרני נקרע עבורו אט אט - אבל רק הוא יוכל לצעוד דרכו. והאמת היא שגם המסע שלנו לחירות לא הסתיים לגמרי. כולנו שואפים לחופש מאיומים קיומיים. לחופש מחורשי רעתנו. לחופש ממחלוקות פנימיות והנאה מאחדות ישראלית.
וזו בדיוק המהות של פסח, כשחושבים על זה. לכרוך יחד טעמים וערכים ותפיסות עולם ואירועים, שמספרים סיפור גדול ושלם יותר מדור לדור, כזה שמזכיר לנו שלמרות בליל של ידיעות על אובדן וקושי וגבורת חיילינו ותקווה – בסוף, צריך לזכור מניין באנו כדי לדעת לאן אנו הולכים. לחופש, לחירות, לעתיד טוב יותר.
מי ייתן, במהרה בימינו, מירושלים עד טהרן, נזכה כולנו לחירות. כאן בבית, והרחק שם, היכן שמחכים זמן כה רב.
חג חירות שמח לכל קוראינו ולכל בית ישראל
אלעד טנא, העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" ו-ynet
