כשלושה מכל ארבעה חברי סגל יהודים בארצות הברית חוו הצהרות או פעולות אנטי יהודיות מצד עמיתים או ההנהלה, כ-60% ספגו הערות אנטי ישראליות וכ-5% הותקפו פיזית או ספגו נזק ברכוש. 38% הרגישו צורך להסתיר זהות יהודית או ציונית ויותר ממחצית הגדירו את תגובת המוסדות לא מספקת. כך עולה מדוח חדש של הליגה נגד השמצעה. הדוח מאשר את התמונה העגומה של אנטישמיות בקמפוסים מאז תחילת המלחמה בעזה.
הפגנות נגד ישראל באונ' קולומביה במרץ
אחת הדוגמאות המרכזיות בדוח מגיעה ממרצה שתיאר יו״ר מחלקה, שהפך את המחלקה למחנה פרו-פלסטיני קטן עם שלטים וסיסמאות "מהנהר לים". כשהוא וחברי סגל נוספים מחו, היו"ר ארגן קבוצה של כ-50 איש, שלדבריו תקפו אותו מילולית ואמרו לו שליהודים יש ״את כל הכסף והכוח״ בעולם.
אנטשימיות באוניברסיטאות בארה"ב - כתבות נוספות:
ברקע האנטישמיות: ירידה במספר היהודים שנרשמים לאוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב
מדען ישראלי תובע את סטנפורד: "הפכתי קורבן לאפליה אנטישמית"
המינוי לתפקיד חוקר היהדות המודרנית בהרווארד מעורר סערה
אחרים סיפרו שעמיתים פשוט הפסיקו לדבר איתם לאחר שהזדהו כציונים. עדויות נוספות תיארו פוסט דוקטורנטים מישראל שנדחקו מפעילויות או הופלו עד שנאלצו לעזוב את התוכנית מוקדם מהמתוכנן, ומחלקות שמזהירות סטודנטים לא לצטט "סופרים ציונים". משיב אחר תיאר כי עוד לפני 7 באוקטובר במחלקה ללימודי המזרח התיכון אסרו על סטודנטים לצטט "סופרים ציונים", אפילו בנושאים שאין להם שום קשר לרשות הפלסטינית או ישראל.
מחצית מהמשיבים סיפרו שחוו השלכות של חרם, כמו הימנעות של האקדמיה ממימון משותף של אירועים עם קבוצות יהודיות או פרו ישראליות, חסימת שיתופי פעולה עם חוקרים מישראל ו"ביטול שקט" של הרצאות עם דוברים מישראל. כ-8% מהמרצים חוו חרמות על הקורסים שלהם ו-21% דיווחו על אירועים שאירחו ושובשו על ידי מפגינים.
מרצה אחר תיאר כיצד קורס שלו באתיקה בהנדסה, תחום שאין לו כל קשר לישראל או לפוליטיקה, בוטל לאחר שסטודנטים נטשו את הקורס שלו משום שגילו שהוא יהודי. לדבריו, ברגע שנודעה זהותו הם חדלו להגיע לשיעורים והדבר הפך לחרם בפועל על ההוראה שלו.
אחרים דיווחו על ביטול או דחייה של תכניות לימודים בחו"ל לישראל. אחד המרצים סיפר כי מסע אקדמי לישראל שתכנן עמית שלו הופרע באופן כה עיקש עד שאיש לא נרשם והוא בוטל. גם הוא וגם עמיתו צינזרו את עצמם ודחו את הצעת הטיול לעתיד הנראה לעין.
מרצה נוסף סיפר על מסע השמצות ודוקסינג, שגרם להנהלת המוסד לייעץ לו לעבור ללמד מהבית מחשש לביטחונו. מרצה אחר ציין תערוכת סטודנטים, שבה הוצבה "יצירה" - חוברת בת שמונה עמודים - שקראה לפיטוריו של דיקן רק כי הוא ציוני שמהווה "איום על הקמפוס".
הדוח גם מרחיב על תפקיד ארגונים מקצועיים בקמפוס, שמאגדים סטודנטים ואנשי סגל פרו פלסטינים. 44% מהמשיבים דיווחו על נוכחות סניפים כאלה במוסדות שלהם, והרוב המכריע סיפר שהסניפים מארגנים מחאות, מפיצים חומרים אנטי ישראליים ותומכים בקמפיינים למשיכת השקעות באופן גלוי.
עדויות בדוח מתארות בקרב האיגודים האלה הטיות בביקורת עמיתים ובמימון מחקרים, תחושת הדרה בוועדות מקצועיות ומניעה של הצטרפות לוועדות אקדמיות. בחלק מהמקרים תואר כיצד הפעילים כותבים בגיר על מדרכות הקמפוס מסרים אנטי ישראליים, מניפים דגלי פלסטין ומספקים לסטודנטים הנחיות כיצד "לא להיתפס".
ברקע זה ניתן השבוע פסק דין, שמעורר סערה בקהילה היהודית: בית המשפט הפדרלי לערעורים בפילדלפיה פסק לטובת פרופ׳ ג׳ייסון רזא ג׳ורג׳אני, מרצה לפילוסופיה במכון הטכנולוגי של ניו ג׳רזי, שטען כי האוניברסיטה סירבה להמשיך להעסיקו בעקבות התבטאויות גזעניות מחוץ לקמפוס.
ג׳ורג׳אני שיבח את היטלר וצוטט כאומר כי "בעתיד, אירופה ב-2050 תהיה כזו שעל שטרות הכסף שלה יופיע היטלר, לצד נפוליאון ואלכסנדר הגדול. היטלר ייחשב כאחד המנהיגים האירופיים הגדולים - לא כמפלצת מיוחדת במינה״. הוא תיאר תרחיש שבו אירופה תחזור למדיניות קשוחה כלפי מהגרים, כולל הקמת מחנות ריכוז וגירוש רחב של מאות מיליונים.
פרופ׳ ג׳ורג׳אני טען בבית המשפט כי הציטוטים נערכו באופן מגמתי. לדבריו מדובר הייתה באזהרה, לא באישור לדיקטטורה. שלושה שופטים קבעו כי דבריו נאמרו מחוץ לקמפוס ולכן חוסים תחת התיקון הראשון לחוקה האמריקנית. הם החזירו את התביעה לבית המשפט להמשך בירור.
מאידך, לצד האקלים ההולך ומקצין בקמפוסים בארצות הברית, קמים גם ניסיונות מעשיים להתמודד עם המצב. למשל, יוזמה חדשה של קרן רודרמן מביאה ניידות טיפול נפשי לאוניברסיטאות נבחרות כדי לספק שירותי בריאות נפש חינמיים ודיסקרטיים לסטודנטים שנפגעו מאנטישמיות. הניידות מוצבות בימים אלה ליד מרכזי חב״ד והלל בקמפוס של אוניברסיטת הרווארד ונורת׳איסטרן ומציעות טיפול ממטפלים מוסמכים, בהם גם דוברי עברית.
