במהלך השנים האחרונות הפכו ערים מרכזיות באירופה לזירות מפתח בהתמודדות עם אנטישמיות, אך גם למוקדים שבהם נבחן הפער שבין מדיניות מוצהרת למציאות בשטח. אתונה, שבעבר צעדה בחזית המאבק לצד "התנועה למאבק באנטישמיות" (CAM) - ארגון המשתף פעולה כיום עם למעלה מ-3,500 ערים ברחבי העולם - מציגה כיום תמונה מטרידה המעוררת שאלות קשות לגבי כיוון ההנהגה הנוכחית.


השינוי הדרסטי באווירה הציבורית הוביל לאחרונה משפחה ישראלית לקצר את חופשתה בעיר ולעבור ליעד חלופי בפורטוגל, לאחר שנתקלה בגילויי אנטישמיות חריגים ובהסתה גלויה במרחב הציבורי.
סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, הגיע לאתונה עם אשתו ושלושת ילדיהם, במטרה למצוא מעט שקט מהמציאות המתוחה בישראל. הבחירה באתונה נראתה טבעית: יעד קרוב, מוכר ומזמין.
3 צפייה בגלריה
דגל חיזבאללה בהפגנה באתונה, השבוע
דגל חיזבאללה בהפגנה באתונה, השבוע
דגל חיזבאללה בהפגנה באתונה, השבוע
(צילום: התנועה למאבק באנטישמיות)
אלא שכבר עם הגעתם נחשפו בני המשפחה למציאות עגומה. "כמעט בכל פינה במרכז העיר הופיעו מסרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים על קירות וחזיתות מבנים", מספר רויטמן. לדבריו, הוא נתקל בדגלי ישראל, שעליהם צוירו צלבי קרס לצד קריאות מפורשות לאלימות.
"אחד הרגעים הקשים היה כשילדיי שאלו אותי למה יש צלב קרס על הדגל שלנו", הוא שיתף בכאב. "זו לא רק אי-נעימות; זו סביבה עוינת שאסור שתתקבל על הדעת, בוודאי לא בעיר שמארחת מיליוני תיירים. מה שהיה פעם בשוליים הפך לנורמה. זו כבר לא מחאה לגיטימית - זו נראות של שנאה".
3 צפייה בגלריה
דגל ישראל עם צלב קרס במקום מגן דוד
דגל ישראל עם צלב קרס במקום מגן דוד
דגל ישראל עם צלב קרס במקום מגן דוד
(צילום: התנועה למאבק באנטישמיות)
השיא המטריד נרשם בשבת האחרונה. בזמן שישראל הייתה תחת מתקפת טילים נרחבת של חיזבאללה ואיראן, ותושביה נאלצו להיכנס למרחבים מוגנים פעם אחר פעם, ברחובות אתונה המציאות הייתה הפוכה ומקוממת.
צוות המחקר של CAM תיעד אירוע חמור בלב העיר, שבו המון מוסת תקף באלימות עוברי אורח תוך זעקות "חיזבאללה, חיזבאללה". עבור משפחת רויטמן, שביקשה מפלט מהטרור בבית, המפגש עם תמיכה גלויה באותם ארגוני טרור על אדמת יוון היה בלתי נתפס. "היעדר תגובה ברורה או אכיפה מול הסתה כזו בלב אירופה הוא לא רק בעיה מקומית - הוא מסר מסוכן", אומר רויטמן.

מבחן המנהיגות של האריס דוקאס

רויטמן אינו מפנה אצבע מאשימה רק כלפי קבוצות קיצוניות, אלא גם כלפי הנהגת העיר. לדבריו, מאז כניסתו לתפקיד ראש העיר של אתונה, האריס דוקאס, ניכרת היחלשות משמעותית באכיפה ובנקיטת קו ברור נגד התופעה.
"כאשר ראש עיר לא מציב גבולות ברורים, השתיקה מתפרשת כהשלמה", טוען רויטמן. "כשישראלים מרגישים לא רצויים או חסרי ביטחון במרחב הציבורי, זו כבר לא רק שאלה של דעה פוליטית - זו שאלה של אחריות שלטונית".
3 צפייה בגלריה
כתובות בעד הפלסטינים באתונה
כתובות בעד הפלסטינים באתונה
כתובות בעד הפלסטינים באתונה
(צילום: התנועה למאבק באנטישמיות)
ההשוואה לעבר הקרוב מדגישה את עומק השינוי: בשנת 2022, תחת ראש העיר הקודם קוסטאס בקויאניס, אירחה אתונה את פסגת ראשי הערים הבינלאומית הראשונה למאבק באנטישמיות. "כיום, בתוך זמן קצר, העיר שהובילה מאבק עולמי מתקשה להתמודד עם מה שקורה ברחובות שלה", אמר רויטמן.
לדברי רויטמן, המצב הנוכחי מהווה בגידה בזיכרון ההיסטורי של העיר. הוא הזכיר את הארכיבישוף דמסקינוס, שהוכר כחסיד אומות העולם על פועלו הנועז להצלת יהודי יוון תחת הכיבוש הנאצי. "זו המורשת האמיתית של העיר, לא כתובות נאצה ואלימות בחסות חיזבאללה. ראש עיר לא יכול לוותר על ההיסטוריה הזו", אמר מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות.
בעקבות החוויות הקשות, החליטה משפחת רויטמן לעזוב את יוון לאלתר. במקביל, שלח רויטמן מכתב חריף לראש העיר דוקאס: "אתונה, ערש הדמוקרטיה, אינה יכולה לאפשר נרמול של אנטישמיות במרחב הציבורי. השאלה היא איזה פנים אירופה רוצה שיהיו לה".